מנכ"ל הסוכנות היהודית: "אנחנו כאן כדי להגיד ליהודים - 'אתם לא לבד'"

בשנת 2008 יהודה סטון נסע לשליחות בלוס אנג'לס, שליחות ששינתה את השקפת עולמו ואת חייו המקצועיים. "מאז אני אוהב את העם היהודי ואת מדינת ישראל באופן בלתי מוסבר", הוא אומר ומחייך.

אנחנו יושבים בלשכתו שבירושלים, בבית המוסדות הלאומיים. סטון (42) הוא המנכ"ל הצעיר ביותר שהיה לסוכנות היהודית. הוא נכנס לתפקיד לפני כחצי שנה, חמוש באידיאולוגיה, בתשוקה ובאהבה לעם ולארץ. הוא גדל בבת ים לאבא עולה ממצרים ולאמא בת לשורדי שואה מגרמניה ומפולין. סבתו ניצלה על ידי הסוכנות היהודית בעליית ילדי טהרן. בבית הוא למד שזאת לא רק זכות לחיות בארץ, אלא חובה, ושמי שלא נמצאים כאן - זה עניין של זמן עד שיעלו ארצה.

"המשימה קראה לי"

"בשליחות גיליתי את העושר העצום של הקהילות היהודיות בגולה. הבנתי גם את העומק של היהדות. אני זוכר שפעם, בסדרת חינוך בצבא, שאלו אותנו למה אנחנו יהודים, וזה הכעיס אותי. אני יהודי כי נולדתי יהודי. השנים בשליחות גרמו לי לשאול למה אני בוחר להיות יהודי. זה שינה אצלי הרבה מאוד דברים".

על מקומה של הסוכנות היהודית הוא אומר: "הסוכנות היהודית היא המצאה גאונית בת 95 שנה, שמהותה להתמודד עם האתגרים הגדולים של העם היהודי. זה גוף ביצוע ששייך לעם. זה מין 'מלאך שומר'. מתוך כך, הסוכנות היא לא העיקר, אלא היא כלי שרת לעם ולמדינה. זה להגיד ליהודים: אתם לא לבד - שזה הדבר הכי קשה בעולם היום".

לפני שנכנס לתפקידו, סטון חשב שאחרי 16 שנים בארגון הגיע הזמן לפרוש. "לא תכננתי להיות מנכ"ל. אחרי חמש שנים מטורפות של ניהול האופרציה של רוסיה־אוקראינה, קורונה ומלחמה, אמרתי: אוקיי, אני את שלי עשיתי. אבל אז הגיע 7 באוקטובר, והבנתי שיש כאן משימה שקוראת לי. לסוכנות יש יכולת לשנות את המציאות. רציתי שכל היהודים בעולם ירגישו שהם לוקחים חלק פעיל בבנייה של מדינת ישראל אחרי הטראומה. זו מטרה משותפת ונעלה שלא היתה לנו במשך שנים רבות.

"ב־50 השנים האחרונות גדל כאן דור שהנס הגלוי הזה שנקרא 'מדינת ישראל' מתקבל אצלו כעובדה מוגמרת. נכון, האנטישמיות בעולם גואה, ואני רוצה שכל היהודים בעולם ירגישו בטוחים - אבל זה לא האירוע. אנחנו רוצים שהם יעלו לארץ לא כי הם בורחים, אלא מתוך זהות ורצון לקחת חלק. אני רוצה שהם יעלו או יתנדבו כאן ויהיו איתנו ברגעים האלה, או שיגנו על המדינה מול האנטישמיות, כחלק מרשת גלובלית שנלחמת בחרמות ובבידוד של ישראל. ולאלה שלא יכולים לעשות את זה - שיתרמו, כמו שתרמו בזמנו לבית המקדש".

משדכים בין קהילות

השנה יישבר שיא שכמותו לא נראה מאז קום המדינה במספר השליחים הישראלים שיישלחו מטעם הסוכנות היהודית ליותר מ־60 מדינות ברחבי העולם. הסוכנות צפויה לשגר השנה יותר מ־2,800 שליחים, שישרתו ב־274 קהילות יהודיות בעולם, ב־120 קמפוסים אקדמיים בחו"ל, במחנות הקיץ היהודיים, בתנועות הנוער ובבתי הספר בתפוצות.

"יצרנו שידוכים בין קהילות יהודיות בעולם ליישובים בארץ, בדרום ובצפון, עם התחייבות לעזרה למשך שלוש שנים לפחות. זה רווח כפול - גם עזרה ליישובים שנפגעו וגם העמקת הקשר בין הקהילות לארץ".

תוכנית נוספת היא תוכנית הש"ש, שבה יותר מ־230 נערים ונערות אחרי התיכון נוסעים לשנת שירות בקהילה. "הם גרים אצל משפחה שם, ופתאום המשפחה מבינה מה זה להיות משפחה ישראלית, עם דאגה לחברים שהתגייסו ועם הגיוס המתקרב של הש"שים עצמם. השנה הם יגיעו לקהילות שבעבר לא שירתו בהן שליחים - כמו בקופנהגן, במרסיי, בסופיה, בוורשה, ברוסריו ועוד.

"במהלך הקורונה התחלנו רשת שלישית, רשת חוסן כלל עולמית, שעובדת על החוסן של הקהילות בתוכן ובינן לבין עצמן. נציג חוסן מכל קהילה עובר קורס של אוניברסיטת תל אביב שמדריך אותם איך לעשות את זה. המטרה היא שכל קהילה תוכל לטפל בעצמה בעת אסון טבע או אירוע ביטחוני, כמו שהיה בשריפות בלוס אנג'לס ובפוגרום באמסטרדם".

זה מסביר מה הסוכנות עושה בתפוצות - אבל מה איתנו, היהודים בארץ, שצריכים הרבה מאוד עזרה מאז 7 באוקטובר?

"בהובלה של היו״ר, דורון אלמוג, מאז 7.10 אנחנו עושים הרבה מאוד. הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות נתנה מענק ראשוני ל־11 אלף אזרחים שנפגעו מאז 7 באוקטובר בתוך 48 שעות, או תמיכה ב־10,000 עסקים קטנים ובינוניים שנפגעו בגלל המלחמה בהיקף של יותר מ־96 מיליון דולר. הוצאנו יותר מ־1,000 ילדים מפונים למחנות קיץ בעולם. כמו כן, בשנה האחרונה עלו לארץ יותר מ־30 אלף יהודים. כל העשייה שלנו מתאפשרת הודות לשותפים שלנו, ובראשם הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, קרן היסוד, ההסתדרות הציונית העולמית והפילנתרופים מרחבי העולם היהודי ומישראל".

יו"ר הסוכנות היהודית, אלוף (מיל') דורון אלמוג: "משימתם של שליחי הסוכנות היהודית בעת הזו היא קריטית".