נגד כל הסיכויים: הקהילה היהודית הקטנטנה של מלטה מסרבת להיכנע

60 בני אדם, שליש מהם בני משפחה אחת: זוהי כל האוכלוסייה היהודית הקבועה שמתגוררת במדינת האיים מלטה בימים אלה. בית כנסת אחד, בית חב"ד וקהילה מזדקנת, אך כזו שגם אחרי מאות שנים של אתגרים, מלחמות ואפילו אנטישמיות, מסרבת להיעלם מהמפה.

"מה רבנים מחפשים במלטה", שאלו אותי לפני כמה שבועות כשיצאתי למלטה, שנמצאת במרחק קצר יחסית מהאי סיציליה. בנובמבר האחרון התקיים במלטה כנס של ועידת רבני אירופה, בדחיפה של מדינת האיים הקתולית, שמעוניינת לחזק את הקשרים עם היהודים ועם ישראל. אל הכנס, שבמרכזו הוכרזו מנצחים בתחרות סטרטאפים יוקרתית שמובילה הוועידה מדי שנה, הגיעו לא מעט אישי ציבור ממלטה, ביניהם גם נציגי הקהילה היהודית הקטנטנה.

היהודים הראשונים שהגיעו למלטה התיישבו בה כבר במהלך שלטון האימפריה הרומית באי, וייתכן שעוד בימי הפיניקים. נוכחות יהודית רציפה התקיימה תחת שלטון הביזנטים, הערבים וכן ממלכת סיציליה. ואולם, כשאוחדה ממלכת סיציליה עם ממלכת אראגון, השתנה היחס ליהודים והם גורשו מהאי במסגרת גירוש ספרד ב-1492.

ברבות השנים הגיעו יהודים ממדינות שונות, בין היתר כאלה שנפלו בשבי האבירים ההוספיטלרים. יהודים אלה הקימו באי קהילה חדשה. בתקופת השלטון הבריטי באי, שהחלה במאה ה-19, החלה הגירה מצומצמת של יהודים למלטה, ובמלחמת העולם השנייה אף הגיעו יהודים ספורים מהמדינות שנכבשו על ידי הנאצים. עם זאת, מעולם לא הצליחה הקהילה לגדול מעבר לכמה מאות בני אדם.

"אנחנו בסביבות 60 יהודים מקומיים, כשמשפחת אוחיון היא המשפחה הגדולה ביותר, עם 17 נכדים. רוב המשפחה שלי גרה כאן, חוץ מהבת שלי, שגרה בישראל עם משפחתה", מספר ישראל אוחיון, סגן נשיא הקהילה היהודית של מלטה. אחיו הוא נשיא הקהילה.

"היינו יותר יהודים, אך למרבה הצער איבדנו בשנים האחרונות את רוב הקשישים שלנו. האחרון שנפטר היה בן 99. הוא נמלט מאוסטריה לפני שהיטלר השתלט על המדינה".

לצד היהודים המקומיים, יש עוד יהודים, בעיקר ישראלים וצרפתים, שמגיעים למדינה לכמה שנים ונספרים כחלק מהקהילה, שמונה יחד איתם כ-200 בני אדם. "הקהילה פעילה. יש תפילה בכל שבת בבית הכנסת היחיד במדינה, בעיר תשביש, לעיתים עם מניין אבל לפעמים זו בעיה. משפחתי עוסקת בעיקר בטקסטיל אבל המקצועות שבהם עוסקים היהודים מגוונים מאוד – פיננסים, מהנדסים, הימורים ועוד".

מלטה הינה מדינה עם נופים מרהיבים. האי המרכזי, שבו מתגוררים רוב האזרחים, הינו מקום קטן, וניתן לחצות אותו מצד לצד בתוך כשעה וחצי. המדינה היא מאוד נוצרית, וניתן למצוא כנסיות ופסלים קתוליים בכל פינה, אך מדי פעם ניתן לראות גם תזכורות להיסטוריה היהודית שבה: בעיר רבאט, שנחשבת לאחת מפנינות התיירות של האי, התגלה דלת עם מזוזה שלצדה גם פסל נוצרי קטן, שכל הבעל הינו יהודי והאישה אינה, ומדובר במעין פשרה בין בני הזוג.

בעשור האחרון פועל בית חב"ד במלטה, ועד הקורונה החב"דניקים אף הפעילו מסעדה כשרה, היחידה מסוגה במדינה. הם מספקים ליהודים מוצרים כשרים שונים. אנטישמיות, אפשר להרגיע, אין ממש במדינה. אף שיש אלפי מוסלמים שמתגוררים באי, בסך הכל מדובר בקהילה סובלנית. "הייתה קצת אנטישמיות, אבל הממשלה פעלה נגדה בצורה חזקה וכעת מאוד בטוח אצלנו", אומר אוחיון.

מיעוט היהודים באי מעלה את השאלה האם לקהילה יש סיכוי לשרוד בעתיד. אוחיון מחייך כשאני שואל את השאלה המתבקשת: "לפני כמה שנים היו כאן ישראלים ואחת הנשים שאלה אותי את אותה שאלה. אמרתי לה שסביר להניח שגם סבא שלי ענה לאותה השאלה לפני 90 שנה ואנחנו עדיין כאן. לא הולכים לשום מקום".

"אנחנו רוצים לייצר שותפות חדשה בין הקהילה היהודית, ישראל ומלטה", אומר אדריאן סלד, מבכירי "מימקול" – ארגון הגג של החברות הממשלתיות במדינה, שהוביל את הכנס לצד אנשי ועידת רבני אירופה, ארגון שמונה כ-700 רבנים מכל אירופה. "הקשר בין מלטה והיהדות קיים מאז התקופה הרומית, אבל ב-60 השנים האחרונות, מאז קיבלנו עצמאות, הקשר לא היה רציף.

"כעת הגיע הזמן לגשר מחדש על הפערים וליצור שיתופי פעולה. יש לא מעט דברים שאנחנו יכולים ללמוד מישראל והם מאיתנו. יש ביננו דמיון רב – אנחנו מדינות קטנות שצריכות להתמודד מול אתגרים רבים. אף פעם, לאורך ההיסטוריה, לא היו לנו שום בעיות עם ישראל והקהילה היהודית, וכעת אנחנו רוצים להכיר אחד את השני. לשתי המדינות שלנו אין משאבים טבעיים רבים, ומה שנותר זה המוח שלנו. גם לנו וגם לכם יש טכנולוגיות, אנחנו על אותו הגל, וצריך להעמיק את הקשר בינינו".

גם שר הכלכלה של מלטה, סילבו סכמברי, הבהיר כי מדובר במשימה חשובה והביע שמחה כי דווקא רבנים הם אלו שמגשרים על הפערים שבין מלטה, מדינה קתולית, למדינת היהודים. "אנו מקווים לשיתופי פעולה הדוקים. אני מאמין גדול בדיפלומטיית כלכלה, ואפשר לשבת ולחשוב על שיתופי פעולה ולעסוק בנושאים שונים באופן פתוח, לסמוך אחד על השני", אמר ל"ישראל היום".

לדבריו, "אנו תמיד מדברים על שלום ומאמינים שכשיש שלום יש יותר שגשוג לכל המדינות. אנו שומרים על עצמינו כמדינה נטראלית, והדבר מאפשר לנו לשבת עם כל מדינה ולעסוק בנושאים השונים. אני מאמין שלא רק נהנה משיתופי הפעולה החדשים – אלא שהדבר יביא שיתופי פעולה נוספים".