חשש בעולם היהודי: הרב הראשי ובן גביר נגד ההכרה בגיורים הלא אורתודוקסיים

הרב הראשי יצחק יוסף וחבר הכנסת איתמר בן גביר פתחו בתחילת השבוע במהלך שנראה כמעט מתואם נגד הגיור הרפורמי ונגד החלטת בג"ץ שהתקבלה בשנה שעברה להכיר בגיורים הלא אורתודוקסיים לענייני חוק השבות.

"אין דבר כזה שבג"ץ קובע. לא היתה ממשלה כזו עם 32 חברי כנסת דתיים, אולי הזדמנות לתקן את חוק מיהו יהודי", אמר הרב יוסף בשיעורו הקבוע, ובבוקר למחרת יצא בן גביר בהצהרה כי יקדם את הכנסת המילה "גיור כהלכה" לספר החוקים על מנת למנוע הכרה בגיורים רפורמיים. זוהי, כך נראה, תחילתה של מערכה קשה נוספת בסאגת הגיור שמתרחשת כבר עשרות שנים.

חוק גיור מעולם לא נחקק במדינת ישראל, למרות שמדובר בנושא אקוטי לעתיד העם היהודי. לעניין חוק השבות, קבע דוד בן־גוריון עם קום המדינה: "מי שנולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת, או מי שנתגייר כהלכה" ייחשב כיהודי. ב־1970 נקבע כי בנו ונכדו של אדם יהודי יוכל לעלות לישראל מתוקף חוק השבות. במהלך השנים חלו דיונים רבים במטרה לקבוע מיהו יהודי, וכיצד להגדיר אדם שמתגייר בגיור שאינו אורתודוקסי, אך ללא הועיל.

במרץ 2021 פסק בג"ץ כי מי שעבר גיור בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית יוכר כיהודי לענייני חוק השבות. הדבר עורר זעם בקרב היהודים האורתודוקסים, וזה מה שמבקשים כעת הח"כים החרדים והדתיים לתקן.

מאות אנשים בלבד גוירו מאז אותה פסיקה בבתי דין פרטיים, רפורמים או אורתודוקסיים שאינם מוכרים, ולא ידוע על אנשים אשר הוכרו על ידי ביהמ"ש בדרך זו, בין היתר מכיוון שמדובר באקט סמלי והצהרתי שהאפקטיביות שלו בפועל אינה קיימת.

"גיור זה מושג הלכתי", אומר הרב יעקב אריאל, רבה לשעבר של רמת גן ואחד מהרבנים המשמעותיים ביותר במגזר הדתי־לאומי. "רק מי שמכיר את ההלכה יכול לגייר, ומי שלא מכיר את ההלכה הגיור שלו הוא לא גיור. גם העולם לא צריך להתערב בנושא הזה. מדוע העולם מתערב במשהו שהוא לא מבין בו? גיור הוא מושג הלכתי נקודה", מתייחס הרב אריאל לגיורים הרפורמיים. הוא מצדד גם בעמדתו של הרב יוסף וסובר כי אין מקום שביהמ"ש יעסוק בגיורים. "בית המשפט לא מתמצא בהלכה וזה לא בסמכותו. אם מדובר היה בדיינים שמבינים בהלכה זה משהו אחר, אבל זה לא המצב ולכן הם לא יכולים להתערב בנושא".

"השאלה הגדולה היא מה זה גיור כהלכה. האם בית דין פרטי נחשב לגיור כהלכה? אני לא בטוח שבן גביר היה מסכים שחוגים מסוימים באורתודוקסיה יוגדרו כגיור כהלכה. באופן כללי, בעיני צריך להתרחק כמו מאש מתופעה שבה שופטים מחליטים מהי הלכה ומה לא", מסביר תני פרנק, מנהל המרכז ליהדות ולמדינה מבית מכון הרטמן. "הכיוון שהחרדים מכוונים אליו ככל הנראה זה חוק גיור ממלכתי, שנבלם ב־2017 על ידי ליברמן ובנט, ושקובע שכל הגיורים יהיו של המדינה – ולא יהיו גיורים רפורמיים או קונסרבטיביים. זה יעורר את זעם התנועות הלא־אורתודוקסיות אבל זה חוסם באופן שוויוני את כולם – גם את הגיורים הפרטיים האורתודוקסיים וגם את אלו שאינם כאלו".

דבר אחד ברור למדי – שהדיון בנושא הגיור הינו נפיץ במיוחד בכל הנוגע ליהדות התפוצות, ומעמיק את הקרע בין ישראל לתפוצות, זאת מכיוון שבניגוד לישראל, בחו"ל התנועה הרפורמית היא התנועה השלטת בקרב היהודים. אנדרו רייפלד, נשיא ההיברו יוניון קולג' העולמי, המכללה ללימודי יהדות של התנועה הרפורמית, אומר כי אין מקום לכעוס כל עוד מדובר בהצהרות בלבד, אך שהמגמה מטרידה ביותר. בימים אלו, למרבה האירוניה, הוא נמצא בישראל, חונך קמפוס חדש של הסמינר בירושלים ומשתתף בטקס הסמכה של חמישה רבנים רפורמים חדשים.

"כשאנחנו מדברים על תמיכה בישראל אנחנו מדברים על שלושה ערכים בסיסיים – ביטחון העם היהודי, פריחת העם היהודי בצורה פלורליסטית ושלטון ששם לנגד עיניו את משפט הצדק והדמוקרטי", הוא אומר. "הצעות מעין אלו הינן ההיפך מעקרונות אלו, גישה רדיקלית של הציונות שמותירה את העם היהודי הרבה פחות בטוח ומצמצמת את האופציות שעל השולחן. אני מאמין שמדובר בסכנה למדינה היהודית. מי שעושה דה־לגיטימציה לפעולות של אלפי קהילות רפורמיות בישראל ובעולם מאיים על הביטחון שלנו ופוגע בעם היהודי. הם תופסים עמדה אנטי ציונית. זו לא ציונות כפי שאני מכיר אותה. אם הם יקדמו את הצעדים הללו הם יקרעו את ישראל מהתפוצות. אנחנו לא הולכים לשום מקום, אבל נצטרך לעבוד יותר טוב כדי לחזק את העם היהודי".