מאומן עד דובאי: כך יחגגו היהודים בעולם את חגי תשרי

חגי תשרי עומדים בפתח, ובקהילות היהודיות ברחבי העולם עושים את ההכנות האחרונות לקראת תקופת החגים. בנוסף למסורות שמלוות את הקהילות לאורך השנה, רבות מהקהילות מקדישות את החג לסיוע לפליטי המלחמה היהודיים שברחו מאוקראינה ונמצאים במדינות השונות. לרגל ראש השנה, שיחול ביום ראשון הקרוב, יצאנו לבדוק איך מתכוונים לחגוג השנה את החגים בתפוצות.

ראש השנה של אברהם

שנתיים לאחר החתימה על הסכמי אברהם, ושנים ספורות בלבד לאחר שהקהילה היהודית הפסיקה לפעול מתחת לרדאר ובמסתור, הקהילה פורחת.

יותר מ-1,000 יהודים מכל רחבי העולם צפויים לחגוג את ראש השנה ברחבי האמירויות. באבו-דאבי ובדובאי ייערכו סעודות חג משותפות עם משתתפים רבים.

לקראת החג, הרב לוי דוכמן, הרב הראשי של איחוד האמירויות, בירך את התיירים הרבים ואת חברי הקהילה היהודית המקומית שמגיעים לחגוג מסביב לאותו שולחן חג, ביחד עם תקיעות שופר ותפילות החג.

אוקראינה: חגיגות על רקע ההפצצות

"אומן ראש השנה", מגדירים זאת החסידים, וגם בשנת מלחמה החליטו רבים להגיע לציון קברו של רבי נחמן בעיר אומן. באזור נשמעות מפעם לפעם אזעקות, אך מצב הרוח שמח. שלומי אלישע, סמנכ"ל הצלה אוקראינה, מספר כי כ-7,000 איש כבר הגיעו לעיר ויש רבים נוספים שנמצאים בדרכם באוטובוסים ורכבים פרטיים.

"תפילות ראש השנה יתקיימו בהתאם לעוצר, שחל מ-23:00 בערב ועד 5:00 בבוקר, כך שלא אמורה להיות בעיה של התאספות, אך סעודות השבת יקוצרו. אנחנו שמחים לראות את האלפים שהגיעו, אך צריך לומר שאנחנו לא רגועים כי אנחנו עדיין במלחמה. מדהים לראות עד כמה יש משמעת ציבורית והקשבה להנחיות, ואני מקווה שכך יימשך. אנו כולנו נתפלל למען אוקראינה, שתצא מהמלחמה ושתנצח את האויב הרוסי", אומר שלומי.

בינתיים בערים השונות, נערכים בפדרציה היהודית של אוקראינה לחג. אף שמרבית היהודים במדינה אינם שומרי מצוות, כמעט לכולם יש זיקה ופינה חמה בלב למועדי ישראל, ובראש השנה ויום כיפור רבים מהם פוקדים את בתי הכנסת, נהנים מתחושת הקהילתיות, מארוחות החג המשותפות ומהתפילות החגיגיות.

השנה, נוכח המלחמה מול רוסיה והמשך ירי הטילים לעבר הערים, רבים לא יוכלו להשתתף בתפילות. הדבר נכון במיוחד בערים במזרח ובמרכז המדינה, כמו מיקולאייב וקריווירוג, אודסה וברדיטשוב ואפילו דנייפרו שהחלה להיות מופגזת לאחרונה וגם בקייב הבירה שבה מופעלות אזעקות כמה פעמים בשבוע.

"רבים מעדיפים שלא לצאת מהבתים, למעט במקרים הכרחיים. יש גם תופעה של פליטים בתוך אוקראינה: אנשים שברחו מהבתים ומהקהילות שלהם במאריופול, חרקוב ועוד והגיעו לערים בטוחות יותר ברחבי המדינה, אבל מתקשים להתאקלם ולפעמים גם יושבים מדוכדכים בבתים. אין ספק שבחגים הקרובים בתי הכנסת במדינה יהיו ריקים יחסית, כנראה עם הכי פחות מתפללים מאז נפילת הקומוניזם ב-1989 שלאחריה בתי הכנסת התמלאו שוב באנשים, נשים וטף", אומר הרב רפאל רוטמאן, סגן יו"ר "פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה" ושליח חב"ד המתגורר בבירה קייב.

כדי לנסות לשמור על אווירת החגים, הפדרציה מקיימת בימים אלה מבצע לוגיסטי גדול של חלוקת ערכות ובהן חוברות עם הסברים על מהות החגים, מחזור מקוצר לראש השנה וליום הכיפורים, יין, דבש, עוגת דבש וכן לוחות שנה יהודיים מהודרים.

מאות יתומים מאודסה מתארחים ברומניה

בעיר נפטון, רומניה, נמצאים כ-800 אנשי וילדי בית היתומים "קהילת תקווה" שברחו במרץ האחרון מאודסה באוקראינה במבצע נועז, והצליחו להינצל מההפגזה הרוסית. מי שיהיה אמון על ההכנות לחג ועל התמיכה בפליטים בעת שהותם ברומניה, הוא נציג ועידת רבני אירופה: הרב הראשי באודסה, שלמה בקשט.

"אנו שמחים להעביר את החג ברומניה במקום בטוח, וכמובן לא שוכחים את אלו שלא יכלו לברוח מהמלחמה, ואנו שולחים לקשישים שנשארו באודסה חבילות מזון כדי לסייע להם ככל שניתן".

על מסורות החג מספר בקשט: "לא נוותר על מסורות החג שלנו, ונקים בחג הסוכות את הסוכה הגדולה של הקהילה שיכולה להכיל מאות רבות של אנשים, ולמרות המצב הקשה שאנו נמצאים הרחק מהבית- נחגוג את החג כהלכתו".

נשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט, ציין כי "זו היא שעתה היפה של הקהילות היהודיות באירופה שנרתמו למען קליטת הפליטים ברחבי היבשת. אנו פועלים מסביב לשעון, בכדי ששום פליט לא יישאר רעב בערבי החג".

המסורת של יהודי ברצלונה

בברצלונה כיום חיים 12,000 יהודים, חלקם יותר פעילים בקהילה וחלקם פחות. אחת ממסורות החג המרגשות של הקהילה מכונה "יום כרטיסי הברכה". מדובר על מסורת ארוכת שנים בקהילה בברצלונה, שבה מתכנסים הילדים כמה ימים לפני ראש השנה, כותבים כרטיסי ברכה לשנה החדשה, ושולחים אותם לילדים יהודיים אחרים ברחבי העולם, גם במזרח אירופה.

נציג ועידת רבני אירופה בברצלונה, הרב דניאל אשכנזי, מספר על התגייסות מרגשת נוספת של הקהילה. "כבכל שנה, גם בתקופת החגים הקרובה הבאה עלינו לטובה, הקהילה נרתמת לסייע למשפחות יהודיות שמתקשות לממן לעצמן ארוחת חג. כמובן שהכל נעשה באנונימיות מוחלטת על מנת לשמור על כבוד המשפחות".

אשכנזי מספר שכחלק ממסורות החג המקומיות, חברי הקהילה יחלקו אוכל בבתי תמחוי שונים בברצלונה. על ארוחת ראש השנה מספר הרב אשכנזי: "בלילה הראשון של ראש השנה, נתכנס יחד לסעודה גדולה וחגיגית, ואנו מזמינים את התיירים היהודים שנמצאים בעיר ורוצים להרגיש חלק מהמשפחה העצומה הזו, לבוא ולהצטרף אלינו לארוחת חג כהלכתה".

ציריך: יד לפליטים

הקהילה היהודית בציריך נוסדה ב-1862, מכיוון שקודם לכן ליהודים היה אסור להתגורר בציריך. מאז ועד היום הקהילה היהודית חיה ובועטת בעיר השוויצרית. כיום ישנם כ-2,600 חברים בקהילה, ביניהם חילוניים, דתיים ומסורתיים. בחצי השנה האחרונה נוספו אל הקהילה כ-70 פליטי מלחמה מאוקראינה.

"כשהפליטים הגיעו במרץ האחרון, היה מדהים לראות את התגייסות הקהילה לסיוע בכל מה שניתן עבורם: דיור, אוכל, בגדים שיעורי גרמנית- ובעצם כל מה שהם היו צריכים בשביל לעמוד שוב על הרגליים", מספר הרב נועם הרטיג, הרב הראשי של ציריך, גם הוא נציג ועידת רבני אירופה. "גם במהלך ראש השנה לא נשאירם לבד, ונדאג עבורם לארוחות וחמות במהלך החג".

אשכנזים וספרדים

בקהילה היהודית בשטרסבורג הצרפתית, שבה 20,000 יהודים, מקפידים כבר שנים על אחדות בתפילות האשכנזיות והספרדיות.

בעיר יש כמה בתי כנסת שבכולם מתפללים בנוסח אשכנזי וספרדי גם יחד. זה עובד כך שהאדם שעולה להתפלל קובע את נוסח התפילה, כאשר האדם שעולה אחריו קובע גם הוא את נוסח התפילה שמתאים עבורו. כך כל אחד יכול להתפלל כפי שאמונתו ומוצאו מאפשרים לו.

רב הקהילה, הרולד וייל, מספר: "יש התרגשות לקראת החגים, כמו בכל שנה. האחדות בין תפילות בנוסח אשכנזי וספרדי מסמלות במידה רבה את הקהילה שלנו ככזו ששואפת להכיל את כולם במידה שווה".

הרב וייל מספר על הופעה של מוטי שטיינמץ שהתקיימה בסוף השבוע האחרון בקהילה. אנשים רבים הגיעו ונהנו מההופעה שכל תפקידה היה "לחבר את האנשים שפחות מחוברים לקהילה באמצעות מוזיקה, שכן מוזיקה מחברת בין אנשים". לדבריו, בקהילה ציינו לא מזמן את כניסת השנה החדשה עם בכירי העירייה בשטרסבורג, בהם ראש העיר, בהרמת כוסית חגיגית.