תולים חמסה בבית? אתם מתגרים ברוחות ושדים

רבנים אשכנזים וספרדים יוצאים נגד המנהג ואפילו רומזים שמדובר בספק עבודה זרה • אחרים דווקא תומכים • מדור שוברים את המיתוס מסתבך עם העולם המיסטי

צילום: מישל דוט קום

החמסה היא אחד המנהגים היהודיים שהתפשטו בעם ישראל וכיום חוצים מגזרים. לכן כשחברי המערכת עברו ליד חנות יד שניה וראו בה תליון חמסה כסוף עם עין ירוקה מאבנים טובות באמצע, הם חשבו באופן טבעי לקנות את הקישוט היפה כמתנה לאחד החברים. אלא שאז התחיל בינינו הדיון מה בכלל מקור המנהג הזה, האם הוא יהודי והאם בכלל מותר לתלות חמסה בבית או שזו עוד אמונה תפלה. 

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

כרגיל, כמו בכל דבר ביהדות, גילינו שאין תשובה אחת לשאלה הפשוטה הזה. התשובות לא חד משמעיות גם בקרב עדות אשכנז וגם בעדות המזרח, ויצאנו די מבולבלים מהתשובות שקיבלנו ושקראנו. לאור זאת החלטנו לא להיות מבולבלים לבד, אלא לשתף גם אתכם בשאלות שלנו, שהרי אמנם צרת רבים היא נחמת שוטים אבל אין כיף יותר מלבלבל לכל העולם את המוח.

"עונדים חוטים אדומים, סגולים וירוקים כדי להרגיש בטוחים"

מי שיוצא בחריפות כנגד המנהג הוא הרב בנציון משה אלגאזי ראש מכון 'צורבא מרבנן'. בתשובה לחבר ששאל לגבי קניית חמסה לבת מצווה של בתו, השיב בזו הלשון: "מה אני לראות אנשים ברי שכל, חכמים ונבונים, אשר מצויים בביתם חפצים בלתי מזוהים כסגולות - סגולה של מטבעות, ענידת חוטים אדומים, סגולים וירוקים, השד יודע כנגד מי ומה. העיקר לענוד, לתלות, לרכוש ולהרגיש בטוח".

הרב אלגאזי הוסיף וציין כי "רדיפה אחרי מקובלים לא ברורים, טובה היא לטייקונים שאינם יודעים דרך אחרת להתקשרות עם בורא עולם ואינם יודעים את הכתובת הנכונה ל"מקור הברכות". גם ה- GPS הכי משוכלל לא מורה להם את הדרך העולה בית אל. אסיים את דברי בשני קטעים מרבותינו בדורות הקודמים: בשו"ת מן השמים סי' ט' כתוב מי שעוסק בהשבעות של מלאכים או בלחישה לא יהיה סופו טוב, אין מזיקים מתגרים אלא במי שמתגרה. והרמב"ם יצא חוצץ כנגד שימוש בסגולות, קמעות ושאר טכניקות ששורשם מעולם אפל וזה לשונו:(הל' ע"ז ט"ז) "ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן. כל המאמין בדברים אלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודברי חכמה אבל התורה אסרה אותן, אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת שאין דעתן שלימה".

"הדברים הללו כולן דברי שקר וכזב" // צילום: לירון אלמוג

גם הרב יובל שרלו לא נשמע מרוצה כשנשאל לגבי קמע שבו נכתבה קריאת שמע או חמסה. "אינני יודע מה מקורו של קמע זה, ומה עניינו. לא נראה לי שיש לשורפו, כיוון שאין זה ברור שהוא של עבודה זרה. מצד שני, ייתכן והוא כזה, ואז אין לשמור אפילו את "שמע ישראל". הנכון הוא לגנוז את כולו". בעמדה דומה מחזיק גם הרב ירון דוראני שהשיב כי "אין תועלת בצורה הזו בבית, ויש בה גם הסחת הדעת מן העיקר - והיא העבודה שהאדם צריך לעשות, וגם התמקדות בטפל - והיא הטלת העבודה האישית שלי על אביזרים שונים. אמנם אינני חושב שהחפץ עצמו הוא עבודה זרה, אלא עצם האמונה שיש כוח עצמי בצורה מסוימת היא הבעיה".

החריף ביותר כנגד המנהג הוא אחד ממנהיגיה הרוחניים הגדולים של הציונות הדתית, בפלג החרדי דתי (חרד"ל), הרב דוב ליאור, שכתב במענה לשאלה על חמסה כי "מדובר באמונות טפלות ויש להימנע מהם, מיסטיקה איננה דרכה של היהדות".

המקור לחמסות: מנהג אסלאמי הקשור לידה של פאטמה ביתו של מוחמד

אם לרגע לשים את עמדות הרבנים בצד, מהיכן בכלל הגיע המנהג אל היהדות, ומדוע הוא נפוץ בעיקר בקרב יוצאי עדות המזרח ולא ביהדות אירופה? מתברר שעל פי המסורת המוסלמית היד מייצגת את ידה של פאטמה, בתו של מוחמד. חמש האצבעות שבחמסה מסמלות את חמשת עמודי האסלאם: הכרזת האמונה, התפילה, הצדקה, הצום והעלייה לרגל. 

כמו הרבה מנהגים בעולם, זהו מקור חלקי בלבד, ולחמסה מקורות קדומים יותר ומקושרים לאלה של העיר קרתגו תנית, ואלת הירח, וממנה התרחב המנהג לכל האזור. יש לציין כי תנית היא ככל הנראה גם האלה הכנענית עשתורת – או אישתר שהסמל שלה היה סכמה של גוף משולש ושתי "ידיים" אופקיות למעלה. היה מדובר בסמל מאד פופולרי להגנה ולכן הוא נותר גם אחרי דעיכת האלילות. אלא שבמקום אישה עם שתי ידיים למעלה וראש, נהפך הסמל לחמש אצבעות למעלה או ליד הפוכה – הידיים שהו בצדדים הפכו לשתי אצבעות ארוכות, והראש הפך לשלוש ידיים נוספות, כשהסימטריה נשמרת. 

רמז להצלת ילדים מעין הרע

בניגוד לעמדות הרבנים ששוללים את החמסה, יש שמאמינים שכל עוד לא מתייחסים לאבזר עצמו כבעל כוח מיסטי, הרי שזו סגולה לשמירה. הבן איש חי ציין כי ידוע שהאות "ה" שומר מעין הרע. והביא פסוקים שמאששים זאת כדוגמת "ויומר ה' ילדים אשר חנן אלוהים את עבדך". לכן, כתב, "נהגו בקהילות מסויימות לעשות 'חמסה' שהוא מספר "ה", שכביכול מסוגל להציל מעין הרע". עם זאת, יש לציין כי הבן איש חי לא התכוון שיש כוח בחפץ. הרב רואי מרגלית ציטט אותו והסביר כי "צריך לדעת שכל אלו הסגולות חס ושלום ליחס להם כוח בפני עצמם, כי אין עוד מבלעדו, וצריך לכוון אליו שהוא נתן כוח להשפיע לאלו הסגולות והכוחות. והרבה מעמי הארץ נכשלים בכך, וטוב להזהיר הרבים שמשתמשים בכך על זה העניין".

שומר מעין הרע. הבן איש חי

מנהג מקובל בין יהודי תוניס

יש הרואים בחמסה תזכורת לברכת כהנים. הרב אדיר כהן מישיבת כסא רחמים של יוצאי תוניס, השיב לבעל שאשתו רצתה לשים בבית חמסה כי "עין הרע הוא מציאות קיימת ובגמרא (ב"מ ק"ז ע"ב)מבואר שתשעים ותשעה מתים מעין הרע ואחד בדרך הארץ ע"ש. ומקובל בכמה עדות לשים צורת יד נגד עין הרע, ועיין לרבה של ג'רבא מוה"ר רבי כלפון זצ"ל בשו"ת שואל ונשאל (ח"ה חיו"ד סימן ק"מ) שכתב שאומרים העולם שצורת יד מועיל לזה, והתנגד שישימו צורת יד על ההיכל בבית הכנסת מכמה טעמים, ע"ש אבל בבית אין מניעה לשים. וכ"ש אם האשה רוצה ואין בזה פגם בביטחון בשי"ת, שבודאי מותר וצריך לעשות השתדלות, ובגמרא בברכות ( נ"ה ע"ב) נמצה עצה להנצל מעין הרע וע"ע בספר פלא יועץ (ערך עין הרע) שכתב שצריך להשמר מאוד כאשר יוכל בזה אלא שלא ימנע מלעשות מלעשות מצוה מחשש זה ע"ש". גם אחד מגדולי המקובלים הספרדיים הרב בן ציון מוצפי כתב במענה לתשובה כי "אין בזה איסור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר