רבנים משיבים: מותר להשתתף בחגיגות סיום השנה האזרחית?

סוף השנה האזרחית מתקרב ובבתי עסקים רבים בישראל מציינים את המאורע על ידי הצגת סממני תרבות נוצריים: עצי אשוח, נורות מאירות ובובות סנטה קלאוס. בנוסף יש מקומות שבהם נערכים אירועי הרמת כוסית לקראת השנה החדשה ואפילו לעיתים עורכים שווקי חג המולד.

למרות הגוון הבינלאומי-חילוני של סוף השנה, מדובר באירוע שמתבסס על הדת הנוצרית, שנחשבת על פי היהדות כעבודה זרה. מסיבה זו דעת הרבנים אינה נוחה מיהודים שמשתתפים בחגיגות אלו, ועולה השאלה היכן עובר הגבול – האם אדם דתי או מסורתי יכול לקחת בחגיגה שכזו חלק?

"צריך להבחין בין חג המולד שהוא חג דתי נוצרי, ובחג הזה ברור שיהודי לא צריך לחגוג אותו או להשתתף בו באיזושהי צורה. אבל מנגד ציון ראש השנה האזרחי הוא אירוע טכני חילוני שאין לו משמעות דתית מנוגדת לתורת ישראל", מסביר הרב דוד סתיו, רב העיר שהם ויו"ר ארגון צהר. לדבריו, מותר להשתתף במסיבות מעין אלו. "הוא אינו שונה מאירועים דומים שנערכים בסיום עונת החקלאות או סיום שנת לימודים בתיכון או באוניברסיטה".

"אנחנו חיים בחברה גלובלית שבה קיים טשטוש בין זהויות", אומר הרב סתיו. "לכן מצד אחד ודאי שחשוב להדגיש שאנו יהודים, וגם אם אנחנו משתתפים במסיבת סוף שנה אזרחית אין אנו שותפים לדת הנוצרית בחגיגותיה שעומדת בבסיס הדבר. זה בלי להתייחס לעובדה שחגים אלו היוו במהלך ההיסטוריה היהודית מוקד להפצת שנאה נגד יהודים ברחבי העולם. פשוט זה לא אנחנו וזה לא שלנו".

מנגד, סובר הרב שלמה אבינר, מהרבנים המובלים בציונות הדתית, כי חל איסור מוחלט להשתתף באירועים מעין אלו. "כל אירוע של שנה חדשה הוא אירוע שחוגג את השנה הנוצרית החדשה לכן אין לקחת בזה חלק גם אם מציינים אירוע כזה בעבודה".

את הקו הליברלי ביותר מוביל הרב ד"ר עידו פכטר, חבר תנועת "נאמני תורה ועבודה", ומייסד מיזם 'תכלת-יהדות של השראה. "בציון שנה אזרחית אין שום בעיה, זה בכלל לא משהו דתי זה אזרחי וזה לוח השנה שמנהל את כולנו גם את האדם הדתי ואין איסור להשתמש בתאריך לועזי, צריך לדעת שרק בארץ קוראים ל-31.12 בשם סילבסטר. בעולם אף אחד לא זוכר את זה או עוסק בזה, ולכן אין שום בעיה להגיד שנה אזרחית טובה או להשתתף בהרמת כוסית כזו. ראוי לזכור את התרבות שלנו את החודשים העבריים אבל אין בעיה בלהגיד שנה אזרחית חדשה טובה וכו'".

בכל הנוגע לכניסה לקישוט חנויות בעצי אשוח וקישוטים נוספים של חג המולד, יש תמימות דעים בקרב הרבנים, שאומנם מדובר בדבר בעייתי ברמה העקרונית, אך לא אוסרים את הכניסה אליהם. "אין מניעה לקנות מחנויות שמעטרות בקישוטים כאלה, אבל אם בעלי החנות יהודים אפשר להביע פליאה על אימוץ התרבות שזרה לנו. אנו חיים בתרבות גלובלית ויש חשיבות להדגיש את הזהות שלנו", אומר הרב סתיו.

הרב אבינר מסביר כי בעיניו אין שום בעיה להיכנס לחנויות שמקושטות לכבוד חג המולד, מכיוון שהרכישה בהם אינה קשורה לחג. "אפשר להיכנס לחנויות כאלו, כי אני לא מתייחס לסממנים. אני לא נותן לקישוטים חשיבות, אני קונה בחנות עצמה", הוא אומר. הרב סתיו מסכים, אך אומר כי בעיניו אם אדם נמצא בטיול בחו"ל ומגיע לשוק חג המולד, חל איסור לקנות בו. "אין מקום לקנות בשווקי חג המולד שמעצימים ומחזקים את הדת הנוצרית".

"אם יש לאדם לקוחות נוצריים, כדוגמת בית מלון שמארח תיירות נוצרית בארץ, עלול להפסיד ממון אם לא ישים את הסמלים הללו", אומר הרב פכטר. "לכן, אין איסור כלל להניח עץ אשוח וקישוטים בבית העסק. עץ אשוח הוא כלל לא עבודה זרה. פסלים ממש הוא אכן עבודה זרה ולכן אסור, אבל אין בעיה עם עץ אשוח". הוא מביע אי נוחות מקישוט סתמי לרגל השנה האזרחית, שלא לשם הפסד ממון. "הרגש היהודי דוחה את זה. לכן ראוי שאדם דתי או מסורתי לא ישים קישוטים שכאלו. אבל אם שמו דברים כאלו בחנות שבו אתה קונה אין מה להעיר על זה".

מחלוקת מעניינת, ולא דווקא הלכתית, מגיעה דווקא בשאלה האם מותר לאכול שוקולד שמגיע בצורה של סנטה קלאוס. הרב סתיו מבהיר כי בעיניו אין שום סיבה שלא לאכול את הממתק, למרות שמדובר בצורה של קדוש נוצרי. "אין איסור לאכול עוגה או שוקולד בצורת קדוש נוצרי ובלבד שיש עליו כשרות", הוא אומר.

הרב פכטר מצדו, אומר כי אומנם אין איסור לרכוש ולאכול שוקולד בצורה של סנטה קלאוס, אך עדיין לא היה ממליץ לעשות זאת בשל סיבות חינוכיות. "לא הייתי מרשה, אבל לא בגלל שהשוקולד לא כשר, אלא בגלל סיבות חינוכיות. אלו לא הסמלים שלנו, אלו לא הדמויות שלאורן אנו מחנכים, אבל זה מבחינה חינוכית לא הלכתית. ודאי שמותר לאכול את השוקולד אם הוא כשר".

הרב פכטר מפתיע בסיכום דבריו וקורא לשיתוף פעולה עם הנצרות נגד תופעת החילון. "כל הנושא של מאבק בנצרות או בעבודה זרה אינו כפי שהיה פעם. הדת איבדה את מעמדה השולט באנושות והחילון הוא זה שמאיים היום. בתקופת התורה וחכמים כל דת הייתה צריכה להסביר למה השנייה טועה והדתות שלטו בעולם. אז היה מקום לכל איסורי חז"ל וההרחקות שלהם. היום זה לא קיים בכלל אין לדתות שום כוח. לכן, אם בעבר היה צורך להילחם בנצרות, היום יש דווקא סיבות למה לשתף פעולה עם הנצרות נגד החילון".