מבולבלים? זה מה שאתם צריכים לדעת לקראת השמיטה

החקלאים כבר יודעים שהיא מגיעה וכבר התכוננו אליה מראש, אבל מה בנוגע לשאר האנשים שקונים פירות וירקות בסופר, מטפחים גינה ביתית קטנה או משקיעים במרפסת עציצים, כמונו, מה אנחנו צריכים לדעת לקראת שנת השמיטה? – אם נהיה לכם סלט בראש, המדריך שלפניכם יעשה לכם קצת סדר.

בשנת השמיטה, שתתחיל ביום שני לאחר צאת הכוכבים - א' בתשרי תשפ"ב (6 בספטמבר), יש מצווה "לשמוט" את הקרקעות, כלומר, להפסיק את הטיפול החקלאי בשדות, במטעים, בפרדסים ובערוגות הירק – מתוך תפיסה שבשנה זו התוצרת החקלאית שייכת לכל אדם ולא רק לבעלי הקרקע. כיום מצוות השמיטה היא הלכה מחכמים בלבד (מדרבנן) ולא מהתורה (דאוריתא), שקבעו שאסור לעשות בקרקע בשנת השמיטה כל פעולה שנועדה להצמיח צמחים ולהשביח את הפירות שהם נותנים, ובכלל זה חרישה, שתילה ונטיעה של עצים חדשים, דישון וגיזום של עצים קיימים ועוד. פעולות שמטרתן שמירת העצים בחיים – מותרות.

משום כך, בשנת השמיטה אסור לשתול צמחים חדשים, לגזום את ענפי השיחים והעצים שבגינה הביתית או לדשן אותם כדי להשביח את העצים. מותר להשקות את הגינה בצורה סדירה כדי למנוע את התייבשות הצמחים וגם לטפל בצמחים שנפגעו ממחלה. מותר גם לגזום ענפים של צמחים חולים או לדשן אותם כדי שיתגברו על מחלה. בגינה הביתית מותר גם לכסח עשבים שוטים, אך עדיף לפתור את הבעיה מראש באמצעות ריסוס שמונע את הנביטה או קוטל את העשבים אחרי שנבטו. לעומת זאת, עציצים שמנותקים מהאדמה ומונחים בתוך הבית, או אפילו במרפסת עם תקרה (כאשר לחלק מהדעות נדרשים גם קירות), נחשבים למנותקים מהקרקע, ולכן לא חלים עליהם הלכות השמיטה ומותר לעשות בהם כל פעולה רצויה, כולל פעולות לשם השבחת הפירות או הירקות שגדלים בהם.

ירוק לצריכה פרטית

למרות שלא מטפחים את הגינות הביתיות בשנת השמיטה, הן נותנות פרי. הפירות האלו הם הפקר, כלומר, שייכים לכל – וכולם רשאים לקחת מהם ולאכול אותם. מומלץ לתלות בכניסה לגינה שלט שמכריז על כך בצורה מפורשת ומאפשר לכל עובר ושב ליהנות מהם.

הפירות שגדלו בשנת השמיטה, הן בגינה הביתית והן בשדה החקלאי, קדושים בקדושת שביעית. ומשמעות הדבר היא שהן נועדו לאכילת אדם – ואסור לתת את הפירות האלו כמאכל לחיות ובהמות, להשחית אותם או להשתמש בהם לצרכים שהם לא אכילה (למשל, לשם הפקת צבע או כחומר בעירה). אסור גם להוציא אותם לחו"ל. נקודת הזמן שקובעת האם הפירות קדושים בקדושת שביעית היא חניטת הפירות על העץ – ולכן הפירות שנקטפים בחודשים הראשונים של שנת השמיטה אינם קדושים בקדושת שביעית, מכיוון שהם חנטו עוד בשנה הקודמת, והפירות שנקטפים החודשים הראשונים של השנה שלאחר השמיטה – קדושים בקדושת שביעית, בגלל שהם חנטו עוד בשנת השמיטה.

העובדה שהפירות שגדלו בשביעית קדושים יוצרת בעיה לא פשוטה לצרכנים. מדוע? כי למרות שמותר לאכול פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית, ולחלק מדעות יש בכך מצווה אפילו, אסור לקנות ולמכור פירות כאלו ("איסור סחורה"). האיסור על סחורה בפירות שביעית נועד להביא לכך שאף אחד לא "יגזור קופון" בשנת השמיטה, אך התוצאה שלו היא הקטנה דרסטית של כמות התוצרת החקלאית שנגישה לצרכנים, שהרי את הפירות ניתן לאכול רק אם קוטפים אותם לבד.

כדי להבטיח שבכל זאת יהיו פירות וירקות בשווקים ובסופרים, התפתחו במהלך השנים כמה פתרונות: ייבוא תוצרת חקלאית מחוץ לארץ, שבה אין מצווות שמיטה; גידול פירות וירקות בהיתר מכירה – שבמסגרתו נמכרת הקרקע החקלאית לגוי, כך שהתוצרת לא קדושה בקדושת שביעית ומותר לסחור בה; אוצר בית דין – מסירת הקרקעות לגוף ציבורי שמסדיר את שינוע הפירות ומחלק אותם בחינם. בתוצרת החקלאית של אוצר השמיטה יש דיני קדושת פירות שביעית.

מלבד שמיטת הקרקעות, בשנת השמיטה יש חובה גם לשמוט כספים, כלומר, לוותר על כל הכספים שהלוויתם לאחרים. אם תרצו בכל זאת לשמור על כספם, לקראת סוף שנת השמיטה תוכלו למלא טופס של פרוזבול, שהוא חוזה שמעביר את גביית החוב שלכם לידי בית דין ובכך מפקיע אותו מחובת ההשמטה.