ישנם באירופה שפע של בתי כנסת מפוארים וגדולים, שאליהם מגיעים לא מעט ישראלים שמבקרים ביבשת, אך שלושה מהם, בצ'כיה וקרואטיה, לא דווקא הגדולים ביותר, מעניינים לא פחות מכיוון שהם חשובים מבחינה היסטורית. מדובר בבית הכנסת העתיקים ביותר באירופה, שבחלקם אף מתקיימים בהם תפילות זה מאוד שנים ללא הפסקה.
אלטנוישול, פראג
בפראג נמצא בית הכנסת "אלטנוישול", בית הכנסת הישן-חדש. הוא בן כ-750 שנה, ונבנה ב-1270 בסגנון גותי גרמני, עם קמרונים כמו בקתדרלה. כאן התפלל המהר"ל, ועד היום מקום מושבו שמור ב"מזרח" של ביהכנ"ס. בתחילה הוא נקרא בזמנו "בית הכנסת החדש", אבל לאחר שנבנו בפראג עוד בתי כנסת חדשים ממנו, החלו לקרא לו בשם "הישן-החדש". ביידיש: "אלטנוי". יש אומרים שמקור שמו הוא במלים "על תנאי". אגדה מקומית אומרת שאבני היסוד של בית הכנסת הזה הובאו מחורבות בית המקדש בירושלים, וזאת "על תנאי" שיוחזרו לירושלים כשיבוא המשיח לבנות מחדש את בית המקדש השלישי. לפי אגדה אחרת שרידי הגולם מפראג נמצאים בעליית הגג של בית הכנסת.
בית הכנסת של המהר"ל בפראג // צילום: Jewish Museum in Prague Archive
על בית הכנסת תלוי סמל מגן דוד, והמקומיים טוענים שזה המקום הראשון בעולם שבו השתמשו בפומבי בסמל יהודי זה. על אחד הקירות יש שעון קיר מיוחד. יש בו אותיות עבריות במקום ספרות, ומחוגיו נעים מימין לשמאל, בכיוון הפוך לזה שבו אנו מורגלים בשעונים.
בחלונות יש ויטראז'ים צבעוניים יפהפיים על הקירות הפנימיים בתוך בית הכנסת ישנן כתובות של ראשי תיבות: על הכותל המזרחי כתוב "שייל"ת" ו-"דלמא"ע". שיל"ת זה ראשי תיבות של "שיויתי ה' לנגדי תמיד", ודלמא"ע- "דע לפני מי אתה עומד". ממול על הקיר המערבי כתוב " גהאימ"ה", שזה ראשי תיבות של "גדול העונה אמן יותר מן המברך". על קירות אחרים כתובות נוספות כמו "סמו"ט" שזה "סור מרע ועשה טוב", ו"אטלי"ס" שזה "אך טוב לישראל סלה".
עזרת הנשים נמצאת בקומה השניה לאורך 3 הכתלים של בית הכנסת.
בית הכנסת פעיל גם בימינו, והתפילות בו בנוסח אשכנז. יש בו כמה מנהגים ייחודיים רק למקום זה, שאותם הנהיג המהר"ל. המפורסם הוא שבקבלת שבת הם אומרים את "מזמור שיר ליום השבת" פעמיים, ולא רק פעם אחת כמונו. מומלץ לבוא להתפלל שם את תפילות השבת. חובה להביא דרכון, כי אנשי הבטחון בודקים את כל האורחים שרוצים להיכנס.
באמצע השבוע הכניסה כרוכה בתשלום. הכתובת: Červená 2 טלפון: 42-0224800812
ספליט, קרואטיה
בית הכנסת העתיק של ספליט נבנה ב-1510 בצמוד לחומת העיר, והקיר המזרחי וגב ארון הקודש הם למעשה חלק מהצד הפנימי של החומה. בפינה הצפון מזרחית של בית הכנסת אפשר לראות קטע של אבני החומה שלא כוסה בטיח. יש לעלות לבית הכנסת במדרגות לקומה השנייה.
המקום מעוצב ומרוהט כמנהג היהודים הרומניוטים. המתפללים יושבים על ספסלים בניצב לארון הקודש גב אל גב. ארון הקודש נבנה אחרי מאות שנים ע"י אשכנזים. בימת הקריאה בתורה צמודה לקיר האחורי, והיא גבוהה מאוד יחסית למקובל בבתי הכנסת הרגילים שלנו בארץ. עזרת הנשים מופרדת במחיצה גבוהה שחלקה עליון עשוי סורגי עץ.
לא מצאתי שם סידורי תפילה בנוסח הרומניוטים, אלא סידורים בנוסח ספרד "יחווה דעת" ובנוסח ארם צובא. בית הכנסת הזה משמש לתפילה רק בחגים. לפעמים מגיעות קבוצות של תיירים דתיים מישראל או מאנגליה שמבקשים לקיים תפילה במניין. ראש הקהילה שמחה לאפשר להם להשתמש בבית הכנסת כייעודו. בערבי שבת באים לשם יהודי העיר למפגש חברתי.
כדי להגיע לבית הכנסת עלינו ללכת לאורך הרחוב הראשי של העיר העתיקה, רחוב רודריגו, שממנו מסתעף רחוב "מעבר היהודים" Zidovski Prolaz ובבית הפינתי נמצא בית הכנסת. הוא פתוח תמיד לקהל הרחב ללא תשלום, אך מצפים מכל אורח לתרום משהו לכיסוי הוצאות האחזקה והשמירה של בית הכנסת.
דוברובניק, קרואטיה
בעיר העתיקה של דוברובניק נמצא בית הכנסת שנבנה בשנת 1546. הוא נמצא ברחוב היהודים 5 בקומה השלישית. לפני שנכנסים לבית הכנסת כדאי לשאת עיניים למעלה, ולחפש על הקיר החיצוני של הקומה השניה כתובת "ברוך אתה בבואך". הריהוט בתוך בית הכנסת מעוצב בסגנון הבארוק, עשוי מעץ מהגוני כהה וכבד בגוונים של אדום כהה. ארון הקודש מרשים מאוד, עם כתר עץ בראשו. דוכן הקריאה בתורה גבוה מאוד, וארוך מהמקובל אצלנו.
המתפללים היו יושבים על ספסלים לאורך הקירות, כשגבם לקיר ופניהם לדוכן ולארון. הספסלים מעץ מסיבי צבועים בשחור. ספרתי שם 24 מושבים. הקהילה הדתית בדוברובניק היתה קטנה תמיד, ולא היו זקוקים למקומות ישיבה רבים יותר.
עזרת הנשים היתה בתחילה למעלה, ופתחיה לאולם התפילה מכוסים סורגי עץ. במאה הקודמת בנו בקצה אולם התפילה בימה מוגבהת לעזרת נשים. מהתקרה משתלשלים אהילים, מקצתם מימי הביניים, עם נרות ובלי חיבור לחשמל. הרצפה עשויה פרקט כהה. בית הכנסת העתיק משרה תחושה של קדושה וכובד ראש בצבעיו הכהים. "והיכלו כולו אומר כבוד".
בית הכנסת בדוברובניק // צילום: אבישי טייכר, ויקיפדיה
בית הכנסת ניזוק ברעידת האדמה ב-1667, ושופץ אחריה. בית הכנסת זה היה מהיחידים באירופה ששרדו את השואה, בגלל שהפשיסטים האיטלקים החרימו אותו לשימוש כמחסן למוצרי ניקוי. במלחמת האזרחים בשנות ה-90 ניזוק ביהכנ"ס שוב. חיילים סרבים השליכו מבעד החלון רימון שהתפוצץ וגרם נזק רב. זו לא היתה תקרית אנטישמית. הסרבים השליכו רימונים גם לתוך בתים אחרים בסביבה, ואולי אף לא ידעו שזה בית כנסת.
עיר העתיקה של דוברובניק לא גרים כיום יהודים, ולכן אין בבית הכנסת הזה תפילות סדירות. בכל זאת מתפללים בו לעיתים אורחים ותיירים. ישראלים שהיו מגיעים לחופשת פסח בדוברובניק נוהגים להתפלל שם בחול המועד. ביום שבו בקרתי במקום התקיימה בבית הכנסת מסיבת בר מצוuה של ילד מלוס אנג'לס שמוצא משפחתו מדוברובניק, ובמסגרת המסיבה התפללו שחרית והנער קרא בתורה בבית הכנסת. אלה עיקר השימושים כיום בבית הכנסת, מלבד היותו אתר תיירות למורשת יהודית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו