יום ההילולה של ה"פלא יועץ", חל היום (שני), ח"י אלול. את ספר המוסר, שנכתב לפני כ-180 שנה ושנלמד עד היום בישיבות התיכוניות ובישיבות ההסדר, כתב רבי אליעזר פאפו, רב העיר סיליסטרה בבולגריה. עד משבר הקורונה נהגו אלפי יהודים, חסידים וחילוניים, לפקוד ביום זה את קברו על גדת הדנובה בסיליסטרה. היו שנים שבהן יצאו מהארץ כמעט 20 טיסות צ'רטר רק להגיע להילולה. כיום, בולגריה היא אחת המדינות היחידות שישראלים יכולים לטוס אליה בלי הגבלות בידוד ואחרות, אבל רק מעטים ניצלו השנה את האפשרות. זאת למרות שכל הטיסות מנתב"ג לבולגריה בשבועות האחרונים יצאו מלאות.
רוב הישראלים טסים לערי הנופש וַרְנָה ובּוּרְגָס, לחופשת "בטן גב" מפנקת. הישראלים מגיעים בעיקר לרצועת "חוף השמש", וחלקם יוצאים לטיולים בהרים הירוקים, נהנים בפארקי המים הרבים, בקלאבים על הטיילת, בחיי הלילה השוקקים, ובבתי הקזינו. אבל לא הכל יודעים שלבולגריה יש גם היסטוריה יהודית עשירה, שמשפיעה מאוד על העולם היהודי עד ימינו.
ההיסטוריה היהודית בבולגריה התחילה כבר בימי בית המקדש הראשון. בבולגריה נמצאה מצבה מהמאה השניה שעליה כתוב "ארכי-סינאגוגוס יוספוס", שפירושה 'יוסף ראש ביהכנ"ס'. תור הזהב של יהודי בולגריה החל במאה ה-12. אשתו של מלך בולגריה במאה ה-14 היתה יהודייה בשם שרה מטרנובו. לא סביר שהמלך התחתן עם בת המעמד הנמוך, ומכך אפשר להבין שליהודים היה מעמד גבוה.
יהודי הבלקן היו רומניוטים, עד שבשנת 1374 הגיעו לבולגריה יהודים רבים שגורשו מהונגריה. הם יסדו קהילה אשכנזית. גל נוסף של יהודים הגיע בעקבות גירוש ספרד. אחד מהמגורשים היה רבי יוסף קארו. הם שינו את אופי הקהילות היהודיות במדינה, והפכו לדומיננטים. בהשפעתם הבולגרים מתפללים עד היום בנוסח ספרד. בשלהי המאה ה19 פעלו בבולגריה גופים ציוניים, בראשם 'חובבי ציון'. אפילו הרצל טרח לבקר בבולגריה כדי לעודדם. צירים מבולגריה השתתפו בקונגרס הציוני הראשון בבזל.
רצפת בית הכנסת העתיק בפיליפופוליס שפעל מהמאה-3 ועד ה-6. מוצגת במוזיאון הארכאולוגי בפלובדיב // צילום: Realsteel007, ויקיפדיה
ספר ההלכה החשוב ביותר הוא ה"שולחן ערוך", והוא מסמל את חשיבות בולגריה בהיסטוריה היהודית. את הספר חיבר רבי יוסף קארו בתקופת כהונתו כראש ישיבת "בית יוסף" בעיר ניקופול בבולגריה, והשלים אותו לאחר שעלה לא"י והתגורר בצפת. בבולגריה הוא חיבר גם את ה"כסף מישנה", "אבקת רוכל" ועוד.
בסִילִיסְטְרָה, כ- 150 ק"מ מערבית לורנה, נמצא קברו של רבי אליעזר פאפו. בהקדמה לספרו כתב בעל ה'פלא יועץ': "כל מי שיבוא על קברי בטהרה לאחר טבילה במקווה ויתפלל בלב נשבר, אני ערב לו שתתקבל תפילתו". הרב פאפו נפטר בשנת 1827, והמקווה הסמוך לקברו נהרס מזמן. לפני כעשר שנים נבנה ליד ציון הקבר מקווה חדיש ומהודר ביוזמת הרב יאשיהו פינטו (ע"י קבלן סרוג ממושב חמד). את הבניה מימן ישראלי בעל בתי קזינו בורנה, במטרה למשוך חרדים להמר בקזינו שלו לאחר טבילה, בתקוה שיצליחו בהימורים בזכות ברכת הצדיק.
בית הכנסת המרכזי בעיר הבירה סוֹפְיָה, שנבנה ב-1905, הוא אחד משלוש בתי הכנסת הגדולים ביותר באירופה, ואחד היפים והמרשימים ביותר. מדובר באתר חובה למטיילים דתיים שמגיעים לבולגריה. התפללו שם תושבי מרכז העיר, בורגנים, ותושבי השכונה היהודית הסמוכה שנקראה "האגדה". גם כיום מתקיימים שם מניינים שלוש פעמים ביום.
בקומה השניה של ביהכנ"ס שוכן המוזיאון היהודי, בו ניתן לראות מיצגים מאלפיים שנה של חיי היהודים בבולגריה, סקירת הקהילות השונות ותשמישי קדושה שהיו בהן, ואזור מיוחד במוזיאון מוקדש להצלת יהודי בולגריה בתקופה השואה. אחת התערוכות במוזיאון עוסקת בביהכ"נ כמוקד רוחני מאז השלטון הטורקי במאה ה-19.
דיוקן המיוחס לרבי יוסף קארו // צילום: ויקיפדיה
בעיירה וִידִין, בצפון מערב בולגריה, על גדות נהר הדנובה ניצב בית כנסת ענק, שנמצא כעת בשיפוצים. הג'וינט והקהילה היהודית תרמו אותו לעיריה לצורך אולם קונצרטים. בוידין כדאי לסור ולראות גם את האנדרטה להנצחת מבצע הצלת בני הקהילה מגירוש למחנות ההשמדה בשואה.
בפְּלוֹבְדִיל יש מוזיאון הארכיאולוגי מוצג חלקים מפסיפס בביהכ"נ מהתקופה הרומאית, וגם שרידי ביכנ"ס מודרני. בשנת 1944 ביקר דוד בן גוריון אצל יהודי פלובדיל.
יהדות בולגריה לא הושמדה בשואה, בגלל דרישה של מלך בולגריה דאז. אבל כיום נשארו מעט יהודים בבולגריה לאחר ש-90 אחוזים מבני הקהילה היהודית עלו ארצה עד 1950. רוב בתי הכנסת ננטשו ונהרסו בהזנחה או בונדליזם. אך בכל זאת יש בבולגריה אתרי מורשת יהודית שכדאי לבקר בהם.
לפני מלחמת העולם השניה חיו בבולגריה 48,000 יהודים, כמחציתם בסופיה. מלך בולגריה בתקופת השואה שנוי במחלוקת. יש הדורשים אותו לשבח, ויש הדורשים אותו לגנאי בגלל שכרת ברית עם היטלר, והזמין את הוורמאכט לפעול בארצו בחופשיות. בתקופת המלחמה נרדפו היהודים, והיו כפופים ל"חוק להגנת האומה" בהשראת "חוקי נירנברג". היהודים נדרשו לענוד טלאי צהוב, ונלקחו לעבודות כפיה.
יש הדורשים אותו לשבח בגלל שניסה להציל יהודים מציפורני בני בריתו הנאצים. בתחילה הוא סירב לדרישת הגרמנים לשלוח את היהודים למחנות השמדה בפולין. הוא לא הצליח למנוע את גירוש היהודים לפריפריות, משם היו אמורים להישלח אל מותם. אבל אז, תושבי הכפרים והכמרים בכנסיות הפגינו ומחו נגד גירוש היהודים, ויצרו לחץ נגדי על השלטון אוהד הנאצים. בשורה התחתונה - יהודי בולגריה לא נרצחו בשואה, אם כי הם לא נהנו מהחיים בתקופה אפלה זו.
בערים אחדות בבולגריה הוקמו אנדרטאות לזכר הצלת יהודי בולגריה בשואה. לפני כשנתיים הוקמה "אנדרטת ההצלה" גם בגן צ'רלס קלור בתל אביב ביוזמת שגרירת בולגריה, רומיאנה בצ'ארנוסבה. בחנוכת האנדרטה השתתפו בנימין נתניהו וראש ממשלת בולגריה.
אנדרטת ההצלה בפארק צ'ארלס קלור בתל אביב // צילום: dr. avishai teicher, ויקיפדיה
כיום, מומלץ לא להסתובב בבולגריה עם כיפה וציצית. בבולגריה ישנם גם ערבים ואיראנים רבים. לפני כשמונה שנים מחבל מתאבד פיצץ עצמו בנמל התעופה בורגס, ליד אוטובוס של תיירים ישראלים שנחתו זה עתה, והיו בדרכם למלון. בפיגוע זה נרצחו שישה ישראלים ונפצעו יותר משלושים נוספים.
בבולגריה יש שלוש מסעדות כשרות - בבתי חב"ד בוורנה ובסופיה. בחורף נפתחת מסעדה כשרה גם בבית חב"ד באתר הסקי בנסקו.
הכותב הוא מדריך טיולים בחו"ל, ובעל הבלוג "ותוליכנו לשלום"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו