כ-15 אלף משפחות מכל העולם עלו לארץ

למרות אתגרי תקופת הקורונה, משפחות רבות בחרו לעלות לישראל השנה • המדינות המובילות שמהן הגיעו: רוסיה, אוקראינה וארה"ב • "שמחים שהחלטנו לעלות"

"שבוע העלייה הוא הזדמנות נהדרת להצדיע לעולים" // צילום ארכיון: קוקו // "שבוע העלייה הוא הזדמנות נהדרת להצדיע לעולים"

עולים גם בקורונה: ז' בחשוון הוא התאריך שבו מציינים את היום שמעלה על נס את העלייה למדינת ישראל. היום מצוין החל משנת 2016, ותפקידו להוקיר את מפעל העלייה כבסיס לקיומה של מדינת ישראל.

בצל הקורונה, בסיוע משרד העלייה והקליטה מתחילת השנה עלו לישראל כ-15,162 עולים ממדינות שונות: המובילה שבהן היא רוסיה, שממנה עלו כ-5,000 איש; אוקראינה וארה"ב עם כ-2,000 עולים כל אחת; צרפת עם 1,700 עולים; ארגנטינה וברזיל עם כ-400 עולים כל אחת; והרשימה עוד ארוכה.

עם זאת, חשוב לומר כי מדובר בירידה משמעותית ביחס לשנת 2019, שהסתיימה עם 35,586 עולים בסך הכל. מאז קום המדינה עלו לישראל כ-3,316,000 עולים. בשנת 2020, שרובה מתנהלת בצל הקורונה, העולה המבוגרת ביותר עלתה בחודש שעבר בגיל 97 מקנדה, ומנגד העולה הצעירה ביותר שעלתה נולדה ביולי האחרון, ועלתה לארץ כשמלאו לה 20 ימים בלבד.

השרה פנינה תמנו-שטה // צילום: גדעון מרקוביץ'
השרה פנינה תמנו-שטה // צילום: גדעון מרקוביץ'

35 אלף תיקי עלייה

בתוך כך, על פי נתוני הסוכנות היהודית, מתחילת שנת 2020 נפתחו כ-35 אלף תיקי עלייה חדשים, וחלו זינוק של 133% בפתיחת תיקי עלייה ממדינות דוברות אנגלית, עלייה של 102% ממדינות דוברות צרפתית, ועלייה של 31% בפתיחת תיקים מאמריקה הלטינית. מהנתונים עולה עוד כי מגמת הזינוק בפתיחת תיקי עלייה נמשכת גם בגל השני של הקורונה: בחודש ספטמבר בלבד חלה עלייה של יותר מ-166% במספר תיקי העלייה שנפתחו בצפון אמריקה, לעומת ספטמבר 2019, וכן עלייה של 393% במחצית הראשונה של אוקטובר 2020 לעומת אותה התקופה אשתקד.

בצרפת חלה עלייה של 169% במספר התיקים שנפתחו בספטמבר 2020 לעומת ספטמבר 2019, ובמחצית הראשונה של אוקטובר 2020 חלה עלייה של 471% לעומת המחצית הראשונה של אוקטובר 2019.

יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג // צילום: אורן בן חקון
יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג // צילום: אורן בן חקון

יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג: "למדינת ישראל יש הזדמנות היסטורית יוצאת דופן לקלוט גל עלייה של כרבע מיליון יהודים מרחבי העולם בתוך חמש שנים".

שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו-שטה, אמרה כי "שבוע העלייה הוא הזדמנות נהדרת להצדיע לעולים החדשים, וגם לוותיקים, על תרומתם האדירה לצמיחה הלאומית, הכלכלית והחברתית".

ג'ני סלינס // צילום: Laura Zalama
ג'ני סלינס // צילום: Laura Zalama

"אנחנו אוהבים את המדינה ומרגישים פה טוב"

ג'ני סלינס וילדיה עלו מוויאדוליד, ספרד

"נולדתי בירושלים ובגיל 12 עזבתי סופית את ישראל. ההורים שלי עזבו את ישראל יחד עם כל המשפחה ונסעו לספרד. זה היה לפני 30 שנה. ירדנו מישראל בעיקר כי לאבא שלי היה קשה למצוא פה עבודה, וגם כי הוא רצה לעשות שם דוקטורט.

"משפחתו של אבא שלי מקורה מצאצאי אנוסי ספרד, שהגיעו לטורקיה אחרי גירוש ספרד לפני 500 שנה. הגענו לוויאדוליד, ספרד, וזה לא היה פשוט. מדובר על מקום בלי יהודים בכלל. האמת - מרגש לחשוב על זה. אנחנו היהודים הראשונים שחזרו לוויאדוליד אחרי 500 שנה.

"אני התחתנתי עם שוטר מספרד. לפני 15 חודשים בעלי נהרג בתאונה בעת מילוי תפקידו במשטרה. זה היה אובדן טרגי וקשה. לא יכולתי לגור שם עוד, בספרד. זה עשה לי רע. להיות במקום הזה ללא בעלי, כשכל דבר מזכיר לי את העבר, זה מאוד הקשה עלי.

"החלטתי שאני עוזבת הכל וחוזרת למדינה שלי. זה הדבר היחיד שעושה לי טוב, לחזור למקורות שלי, וככה עשיתי. עזבתי את כל המשפחה והחברים בספרד, לקחתי את הילדים ואת תשע המזוודות שארזתי וחזרתי לארץ. למעשה, הילדים שלי עולים חדשים, ואני מוגדרת כקטינה חוזרת כי עזבתי את ישראל בעודי נערה.

"אנחנו גרים בראשון לציון - ידעתי שאני רוצה עיר של ים. בתל אביב קצת יקר. נסעתי לראשון לברר על המקום, הכרתי את ראשון והתאהבתי בה. ברור שאני שמחה על ההחלטה. ישראל היא ארץ חמה. זה שיש קצת גסות וחוצפה זה קצת שוק ביחס לתרבות האירופית שהתרגלתי אליה, אבל הילדים שלי משתלבים פה נהדר וכיף להם. אנחנו אוהבים את ישראל ומרגישים פה טוב".

משפחת יבלונסקי
משפחת יבלונסקי

"בברזיל אין מה שיש בישראל"

משפחת יבלונסקי עלתה מריו דה ז'נירו, ברזיל

ב-2007 אנריקה יבלונסקי השתתף בתוכנית "שנת הכשרה": "גרתי ארבעה חודשים בקיבוץ חצרים, עבדתי בעבודת חקלאות בשדות, עשיתי אולפן, ועוד חודשיים בבאר שבע - עבדתי שם עם מרכז קליטה ליהודי אתיופיה. במשך חמישה חודשים נוספים גרתי בירושלים, הייתי שם במכון הדרכה ועבדתי בתל אביב עם אוכלוסיית ילדי המהגרים. זו היתה שנה מדהימה, ומאז החל לפעם בי הרעיון של עלייה לישראל.

"התחלתי לחשוב על עלייה בשנה שעברה באופן רציני, אבל כל החיים שלי אחרי שנת ההכשרה זה היה לי במודעות. אחרי שהילד נולד - החלטתי שאני הולך על זה.

"סבא שלי ניצול שואה מפולין - ולאחר השואה הוא הגיע לישראל עם אחיו. הוא נשאר עשר שנים בישראל ואז עזב לברזיל. אח של סבא עדיין בחיים ומתגורר בישראל, ויש לנו קרובים ממשפחתו שמתגוררים בארץ. ההורים שלי עדיין בברזיל.

"קודם כל, בלי קשר לקורונה, רצינו לעשות עלייה. אחרי שהבן נולד זה כבר התחיל להיות רציני. החיים בברזיל לא פשוטים, וברור שאפילו עוד יותר בתקופת הקורונה.

"יש אבטלה מאוד גבוהה והכלכלה במצב גרוע מאוד. אנחנו שמחים להיות פה. הבן שלנו ממש שמח שהוא יכול לשחק ברחוב, בברזיל אין מה שיש פה בארץ".

שרה רפפורט ובתה // צילום: שלמה אמסלם (לע"מ)
שרה רפפורט ובתה // צילום: שלמה אמסלם (לע"מ)

"הארץ היא עבורנו גן עדן"

משפחת רפפורט עלתה מניו יורק, ארה"ב

לשרה ולמיכאל רפפורט ארבעה ילדים, לאנה (8), סלומה (6), תפארת (3) ואברהם (2). המשפחה מתגוררת בירושלים סמוך לשוק מחנה יהודה. לדבריה, בחרו לגור שם כי "הסביבה יחסית מוכרת, ובעיקר בגלל הילדים שיתרגלו לישראל בהדרגה. יש לנו גם משפחה באזור, כך שזה מאוד מקל את ההתאקלמות ואת הקליטה בארץ".

לישראל הגיעו באמצע משבר הקורונה, בין הגל הראשון של ההתפרצות לגל השני. שרה: "בעלי חושב כבר הרבה זמן על עלייה לישראל, הוא מגיע ממשפחה ציונית. אני עד לפני שנתיים לא כל כך רציתי, אבל לפני כשנה הייתי בישראל בחופשת הקיץ ומאז לא רציתי לעזוב. החלטנו שאנחנו עולים, ובתוך כשנה היינו פה. הגענו לפה ביוני, ממש באמצע משבר הקורונה".

לדבריה, כל המשפחה נאלצת להתמודד עם הלמידה מרחוק: "אני מדברת מעט עברית כי למדתי בבית ספר יהודי באמריקה, וכעת אני ובעלי לומדים עברית באולפן של משרד העלייה והקליטה דרך הזום. עכשיו, כשאין בית ספר, הבנות שלי גם לומדות מרחוק. מכיוון שהן לומדות בבית יעקב, הן לומדות דרך הטלפון (כי אין זום), וקצת קשה להן להבין כשהמורה מדברת מהר. אבל לאט-לאט הן מתחילות להיכנס לעניינים".

על אף הקושי היא מספרת כי הם מרוצים מההחלטה לעלות: "אנחנו שמחים שעלינו ארצה, מבחינתנו בארץ זה גן עדן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר