זעם בעדה האתיופית: "משרד הדתות משנה כללים"

במשרד הדתות מבקשים לשנות, לראשונה זה עשרות שנים, את שיטת בירור היהדות בעדה האתיופית, מה שמעלה את חמתם של רבנים בעדה, הטוענים שמדובר בהתעמרות.

בין הצדדים שורר נתק במשך קרוב לשנה, וכל מכתב מצד משרד הדתות נענה בתשובה זועמת מצד הרבנים. הנתק כה חמור, עד שחלק משמעותי מרבני הקהילה במגזר לא משוחחים עם הרב הראשי של יהדות אתיופיה, הרב ראובן וובשת, ומסרבים לשתף פעולה עם המהלך.

הפרשה החלה בשנת 2017, אז פורסם דו"ח חמור של מבקר המדינה על עבודתם של מבררי היהדות בעדה האתיופית. "הרבנים מסתמכים אך ורק על ידע אישי, תחקור זקני הקהילה ובני משפחה, ובדיקת תיקי הנישואים של בני המשפחה שנישאו בארץ. התנהלות זאת הובילה לא אחת להחלטות נוגדות ומנוגדות בנוגע לבני אותה משפחה".

לפני שנה החלו במשרד הדתות להוביל מהלך שנוי במחלוקת שמעורר זעם רב בעדה האתיופית. במקום שרבני קהילה יחליטו מיהו יהודי, אמרו במשרד, יבצעו זאת בתי הדין הרבניים, כמו עם כל עולה חדש שמבקש להוכיח את יהדותו. כמו כן, ביקשו להקים מערכת ממוחשבת שתעקוב אחרי בירורי היהדות. הרבנים, מצידם, כעסו מאוד על ההצעה כולה ושללו אותה מכל וכל. הם שלחו מכתב תגובה זועם לרבנים הראשיים.

"הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית הבינו שהקהילה האתיופית היא מיוחדת. שבניגוד לעולים ממדינות אחרות, אין לעולים של העדה מסמכים כלשהם. בחלק מהמקרים אפילו אין תאריך לידה. לבית הדין לא יהיו הכלים לטפל בפניות", אמר גורם בקהילה השבוע ל"ישראל היום".

"מעמיקים את הפערים"

המהלך הוקפא לשנה, כשברקע נתק מוחלט בין רבני הקהילות למשרד הדתות, וכששני הצדדים מאשימים זה את זה במצב, ולפני כשבוע שב ועלה על השולחן. במכתב מפורט ששלח הרב חזקיהו סאמין, מנהל אגף שירותי הדת במשרד הדתות לכל בכירי המשרד, הרבנות הראשית והנהלת בתי הדין, הוא המליץ להעביר את האחריות לבירורי היהדות בעדה האתיופית "למקומה הטבעי בבית הדין הרבני" בדחיפות.

במקביל הציע חלופה בדמות מינוי רבנים אחרים כמבררי יהדות, כאלו ש"יתחייבו לעבוד באופן מסודר". זאת לנוכח הנתק והעימות בין הצדדים. בסוף מכתבו מתח ביקורת על מתנגדי המהלך וטען כי "מבררי היהדות של בני העדה האתיופית בהתנהגותם מעמיקים ומחדדים את הפערים בחברה הישראלית, בשל הרצון לשמר את כוחם למרות הפגיעה הקשה בבני העדה האתיופית".

מבררי היהדות טוענים, מנגד, כי במשרד סירבו להאזין להצעותיהם ולפשרות שהעלו. "מדובר בפנייה דווקא בקהילת ביתא ישראל, ששמרה על יהדותה במשך אלפי שנים, ולא בפלשמורה שאנשיה עוברים גיור. הרב סאמין מחפש בובות שאותן הוא יוכל להפעיל כרצונו. ההחלטה הזו מחזירה אותנו 40 שנה אחורה ועלולה להוביל להפגנות גדולות. אין שום סיבה לפגוע בקהילה שלנו ובשיטות שהובילו גדולי הרבנים - הרב עובדיה, הרב אליהו ונוספים".

"רדו מהעץ"

איינאו פרדה סנבטו, פעיל מוכר בעדה האתיופית, מאשים כי המהלך הותנע כעת מחדש בשל הבחירות והעובדה כי ש"ס, ששר הדתות חבר בה, מעוניינת לחזק את עצמה בתחום הזהות היהודית. "הם מנסים להמציא סיפור טרגי כדי להוציא את הקהילה לרחוב ובכך להוריד את הביקורת נגדם על התנהלות לקויה בחיזוק הזהות היהודית. אנחנו קהילה שקל לפגוע בה, ולכן הוחלט להכפיש אותנו על מנת לזכות בתהילה תקשורתית ולמשוך קולות. אם רבני העדה הם לא הסמכות לברר ולאשר אישורי יהדות, אז מי כן רשאי? אין יותר בקיא מהם באילנות היוחסין של קהילת ביתא ישראל. אני מציע למשרד לרדת מהעץ לאלתר, ולהימנע מהטלת כתם על קהילה ששמרה על יהדות במשך אלפי שנים, תוך סכנת נפשות של ממש". 

מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: "מכתבו של הרב חזקיהו סאמין, מנהל אגף נישואים ורבנות, מדבר בעד עצמו ומאזן בין המלצת מבקר המדינה לבין צורכי הקהילה האתיופית. המלצתו של הרב סאמין נועדה להגן על בני העדה ולאפשר להם הליך שקוף והוגן. צר לנו שיש גורמים המטילים דופי בהמלצה מקצועית ומנסים לתת לה גוון פוליטי. המשרד לשירותי דת מנהל שיח מכבד עם בני העדה האתיופית בנושאים רבים, ובכללם נושא חשוב זה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו