זלופטה, זנגולה ודבלה: מאכלי החנוכה שאתם לא מכירים

יש שטוענים שהמנהג לאכול סופגניות התחיל עוד בימי אביו של הרמב"ם, שכתב: "פשט המנהג לעשות סופגנין והם הצפיחיות בדבש" • אבל עם כל הכבוד למאכל המוכר, יש עוד כמה מטעמים שעדיין לא טעמתם • ויש גם מתכון: זלופטה כבר טעמתם?

זנגולה מתוקה לחנוכה, צילום: לירון אלמוג

מטוגנים, שמנוניים, עם גבינה וחלב או בלי, מאכלי חנוכה הם תמיד טעימים ומתוקים. ובכל זאת, כמה סופגניות אפשר כבר לאכול? - אז אחרי שגיוונתם עם לביבות וספינג', הגיע הזמן למשהו חדש: מאכלי חנוכה שלא הכרתם.

עשרות הנחות ומבצעים על אטרקציות בחנוכה!

לזכר נס פך השמן מקובל בחג החנוכה לאכול מאכלים מטוגנים בשמן, המון שמן. לביבות, סופגניות וגם ספינג' עומדים בכלל הזה בגבורה, כשהם מטוגנים לרוב בשמן עמוק. נס פך השמן, אתם יודעים, הוא תירוץ נהדר לאכול מאכלים עתירי קלוריות ונוטפי שמן.

יש שטוענים שהמנהג לאכול סופגניות מטוגנות בשמן התחיל עוד בימי רבי מימון בר יוסף הדיין, אביו של רמב"ם, שחי בספרד ומרוקו לפני כ-900 שנה. רבי מימון אבי הרמב"ם כתב בפירושו לסדר התפילה ש"אין להקל בשום מנהג ואפילו מנהג קל... ופשט המנהג לעשות סופגנין, בערבי אלספינג, והם הצפיחיות בדבש... והוא מנהג הקדמונים משום שהם קלויים בשמן זכר לברכתו". מקור הטענה הוא בכתב יד שכתב רבי יהודה בן רבי מאיר טולידאנו, שחי במרוקו בשנת 1780, ובו ציטוט של רבי דוד הסבעוני מהעיר סלי שבמרוקו, חכם קדום יותר, שמצטט את דבריו של רבי מימון. יש גם כאלו שטענו שאכילת סופגניות בחנוכה היא סגולה לפרנסה ועשירות, אבל זו כנראה המצאה מודרנית (שנועדה לדאוג לפרנסה של בעלי המאפיות, כנראה...).

מסורת בת 900 שנה. סופגניות, צילום: אייל מרגולין-ג׳יני

בין אם המנהג אכן קדום ובין אם לא, בעדות ישראל השונות הומצאו מאכלי חנוכה מעניינים נוספים מלבד סופגנייה ולביבה, עם שמות מפתיעים וטעם גן עדן, כשמה שמשותף לכל המאכלים היהודיים האלו הוא הטיגון בשמן. מוזמנים לנסות:

דבלה - עוגיות שושנים ספרדיות-טורקיות שנעשות מרצועות ארוכות של בצק שטוגנו בשמן עמוק וקובצו לצורת שושנים פריכות ומתוקות. מוגשות לרוב בסירופ סוכר. מקובלות אצל יהודי תוניס. קרויות גם פזואלו ושבקייה.

זלופטה - מאכל חנוכה של יהודי כורדיסטן. מעין פיתה מתוקה ושטוחה עם חור במרכזה, שמטוגנת בשמן עמוק ונאכלת חמה, ישר מהשמן. טעים! ולא, זה לא דונאטס, אלא משהו אחר לגמרי, צריך לטעום כדי להבין. נקראת גם זלובייה וזלאביה.

פריקסה - יהודי תוניס מרשים לעצמם לחגוג בחנוכה עם עוד מאכל טעים ושמנוני: פריקסה. לחמנייה מטוגנת שממולאת בכל טוב - ביצה קשה, תפוח אדמה מבושל, טונה בשמן, זיתים שחורים מגולענים, אריסה ולימון כבוש. ממכר!

זנגולה - שבלולי בצק מטוגנים בשמן עמוק עם סירופ סוכר ודבש. מקובלות בין יוצאי עיראק. העוגיות נעשות מבצק רך מאוד שמזלפים ישר לתוך השמן הרותח בתנועה ספירלית. מתחילים בעיגול קטן וסביבו עיגול שני גדול יותר, וכן הלאה. והתוצאה? מדהימה!

מכינים זנגולה מתוקה בשכונת התקווה, תל אביב, צילום: לירון אלמוג

בְּנייה - סופגניות מרובעות כבר טעמתם? הסופגניות האלו הומצאו כנראה בצרפת והתפשטו ממנה גם לארצות אחרות, ביניהן גם תוניס, שהייתה מדינת חסות של צרפת בתקופה הקולוניאליסטית. לכן הבנייה מקובלות אצל יהודי תוניס, אצלם הן נקראות גם קונדייל או פריטאש (מילולית: מטוגנות).

הלבא (חלווה) - מאכל חנוכה מיוחד של יהודי פרס. מעדן שמבוסס על קמח שנקלה במחבת ועורבב עם שמן, סוכר או תמרים, קינמון וזרעוני כוסברה. את המעדן שנוצר יוצקים לתבנית, מצננים, חותכים שתי וערב, ומקשטים בפיסטוקים.

פרקה - קוסקוס מתוק עם תמרים, אגוזים, שקדים, סוכר וקינמון. מכינים אותו לכבוד "עיד אל-בנאת", "חג הבנות", החל ביום אחרון של חנוכה.

אבל לקרוא זה לא מספיק, צריך גם לטעום.

מתכון לזלופטה

לבצק: מערבבים חצי קילו קמח רגיל מנופה, כף שמרים יבשים, 2 כפות סוכר, 1.5 כוסות מים פושרים וקורט מלח.

לשים את הבצק עד שהוא הופך גמיש ומשאירים אותו לנוח בקערה מתחת למגבת ובסביבה חמימה למשך חצי שעה.

לאחר שהבצק תפח, מכינים ממנו כדורים בגודל של אגרוף ונותנים להם לנוח מתחת למגבת בסביבה חמה במשך כעשרים דקות נוספות.

בינתיים מחממים בסיר בשמן עמוק עד שהוא מעלה בועות.

לאחר מכן, לוקחים בכל פעם כדור בצק אחד ומותחים אותו בין הידיים עד שהוא הופך לפיתה שמנמנה. או: זלופטה.

לפני שמכניסים את הזלופטה לשמן הרותח, מומלץ לחורר במרכז הפיתה חור קטן באמצעות האצבעות, כדי להגדיל את שטח הפנים של הזלופטה.

מטגנים עד שהזלופטה מתהפכת מעצמה. אם היא לא מתהפכת, הופכים אותה עם כף.

מוציאים עם כלי מתאים, סופגים את השמן העודף ואוכלים חם!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר