המלחמה באנטישמיות עולה שלב: התוכנית החדשה של ועידת רבני אירופה

טבח 7 באוקטובר הביא לעלייה חדה בממדי האנטישמיות באירופה • כדי לחזק את המאבק בתופעה המכוערת, ועידת רבני אירופה הקימה תוכנית הכשרה חדשה • "חשוב לקבל עוד כלים כדי לייצג את הקהילה היהודית"

צלב קרס על דלת בית האישה שנדקרה בליון. צילום: רשתות חברתיות

בזמן שבו תשעה מתוך עשרה יהודים באירופה חווים עלייה חדה באנטישמיות בעקבות אירועי 7 באוקטובר והקישור בין ישראל והיהדות הולך וגובר בקרב דעת הקהל בתפוצות, ועידת רבני אירופה מכשירה את הדור הבא של שגרירי ההסברה של הקהילות היהודיות – רבנים, אנשי חינוך ובעלי עסקים – כדי שיהוו כוח משלים למאבק הפורמלי באנטישמיות באירופה

מאז פרוץ המלחמה, שיעורי האנטישמיות באירופה ובעולם הגיעו לשיאים חדשים. מרבית היהודים מעידים על עליית האנטישמיות במדינתם ורבים אחרים חוששים להביע את יהדותם בפומבי ונמנעים מלבישת סממנים או הגעה למרחבים ציבוריים המזוהים עם היהדות. לפני כשלוש שנים פורסמה מדיניות המאבק באנטישמיות של האיחוד האירופי, שנלחמת בתופעת האנטישמיות דרך ההשפעה על המדינות החברות, שרובן כבר אימצו מדיניות מאבק לאומית.

הרב דוד בסוק, צילום: Stefano Meloni

מרבית תשומת הלב של המאבק באנטישמיות מופנה לאפיקים פורמליים של חקיקה ומיסוד מערכת ענישה שנוגעים ב'סימפטומים' של התופעה בלבד. לכן, כדי לחזק את המאבק באופן משמעותי, הקימה ועידת רבני אירופה, שמייצגת 700 קהילות יהודיות ברחבי היבשת, את תוכנית הכשרת השגרירים במטרה לחזק את הצלע הבלתי פורמלית של המאבק ולעקור את התופעה מהשורש.

הרב דוד בסוק, מנהל התוכניות בוועידת רבני אירופה ומי שגם עומד מאחורי תוכנית השגרירים שלה, מציין כי "המאבק באנטישמיות הוא המאבק בחוסר הכרות במקרה הטוב והסתה מוטמעת במקרים הקשים יותר". במסגרת התוכנית, דמויות בולטות מקרב הקהילות היהודיות מצוידים בכלים המתאימים, המסייעים להם לקיים הסברה מול הקהל הרחב הלא יהודי באירופה, במטרה לנפץ סטיגמות ולהילחם בדיסאינפורמציה שמופנית כלפי הקהילות היהודיות וכלפי ישראל.

לדברי הרב בסוק, "ההכשרה מטרתה 'להסביר איך להסביר' על ישראל, לדברר את היהדות ולנרמל את היחסים של ישראל בקרב הציבור הרחב באירופה, גם במדינות בהן קיימת תמיכה בולטת של מקבלי החלטות".

הרב שמעון לוין, צילום: אלי איטקין



התוכנית פונה לשני צדי המטבע. מצד אחד, היא מעודדת את רבני הקהילות ונציגי הקהילות לצאת ולהיפגש יותר עם קהל לא יהודי שההכרות העיקרית שלו עם היהדות מתווכת על ידי סדרות, חדשות, או במקרה יותר חמור – דרך סטריאוטיפים. מצד שני, היא מאפשרת לקהל הלא יהודי הזדמנות לשוחח באופן ישיר עם אדם יהודי ללא כל תיווך ולתת להם הזדמנות לשמוע ולשאול מה שהם רוצים.

עד כה, הכשרות במסגרת התוכנית התקיימו בגרמניה ובאיטליה והיו מוצלחות למדי, כשהן זוכות לתמיכה ועידוד של ממשלות ורבנים ראשיים. התוכנית צפויה להתרחב למדינות נוספות, וההכשרה הבאה צפויה להתקיים בצרפת בחודשיים הקרובים.

בין מי שעברו את ההכשרה בגרמניה נמצא הרב שמעון לוין, רב הקהילה בעיר דיסלדורף, שכיהן בעבר גם כסגנו של הרב הראשי של מוסקבה – הרב פנחס גולדשמידט, שמכהן היום כנשיא ועידת רבני אירופה. הרב לוין ציין כי מה שהוביל אותו לקחת חלק בהכשרה הוא המצב שהשתנה: "עד 7 באוקטובר הרגשתי שיש תמיכה מצד האוכלוסייה בגרמניה. האנשים היו אוהדים יותר כלפי ישראל, אבל הביקורת התגברה עכשיו. יהודים חוששים, האווירה משתנה וכיום אי אפשר לייצג את הקהילה בלי לייצג את ישראל. לכן, היה לי חשוב לקבל עוד כלים כדי לייצג את הקהילה היהודית".

ד״ר ריצ׳ארד ברסלאואר, צילום: יח"צ



גם ד"ר ריצ'ארד ברסלאואר, דירקטור בבנק מציריך שעורך הרצאות בתחומי היהדות לקהלים לא יהודיים, עבר את ההכשרה בגרמניה. ד"ר ברסלאואר, אורח קבוע בתוכניות רדיו בשוויץ, שותף לדיאלוג יהודי-נוצרי ומרצה בפני אנשי דת נוצריים על היהדות כבר שני עשורים, השתתף בהכשרה משום שהוא ראה בה מקום ללמידה דרך חילופי ניסיון וחוויות. הוא הוסיף כי "התעניינתי לשמוע מה אחרים חושבים וגם על פעילותם. כאשר ערכתי להם סקירה על הפעילות שלי, הדגשתי את החשיבות שיש בלהיות פתוח לציבור מדתות אחרות ולדתות האחרות. האחרים בכנס, רובם רבנים צעירים, הסכימו עם דרכי".

בדומה להם, הרב דניאל שיינברגר, שחי על הקו של וינה-ברלין, עבר גם הוא את ההכשרה בגרמניה. בחייו האישיים, הוא משלב בין תפקידו כבעלים של עסק משגשג בתחום הלוגיסטיקה ומי שבא במגע בדרך קבע עם ציבור אמריקני, לבין הרצאות בהתנדבות על היהדות לקהל יהודי ולא יהודי. לדבריו, ההסמכה לרבנות שעבר בשלב מאוחר בחייו לאחר שרכש כבר ניסיון חיים, לצד זהותו כרב מודרני, מסייעות לו לעורר תחושות הזדהות בקרב הקהלים.

"ניסיון החיים מעורר את הקשב בקרב הפעילים המרכזיים בקהילות היהודיות משום שמדובר באוכלוסייה יחסית מבוגרת. בקרב הלא יהודים, היותי רב מודרני שעובד ומנהל אורח חיים לא מסוגר, מקלה על תחושת ההזדהות. עברתי את ההכשרה כדי לקבל כלים להתמודד עם השאלות הפחות נעימות שעשויות להתעורר בעיקר במהלך הרצאות לקהלים לא יהודיים, במיוחד אם מדובר בקהל מוסלמי, ועל הדרכים שבאמצעותן ניתן להימנע מהתקוטטויות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר