על השולחן של סא"ל עמרם חיון מונחים תנ"ך ופסל קטן של אריה שואג. ליד המחשב נמצאות התמונות של אשתו וחמשת ילדיו, גמרא שהוא מצליח "לחטוף", כהגדרתו, מפעם לפעם, וספר של אבישי בן חיים המסביר על החברה החרדית. בלוח שמאחוריו כתובה סיסמא: "לדחוף את המערכת מהצוק".
"זו שיטה ארגונית" הוא מסביר. "נגיד ואני רוצה לאתגר את המטבח, אני בא אליהם ואומר: 'מחר בשש וחצי יהיה מסדר ויהיו בו שמונה סוגי סלטים, שלושה סוגי בשר ושלושה סוגי פחמימות. בהצלחה, וניפגש מחר בשש בבוקר'. איך? מה? מי? שישברו את הראש. הם נכנסים לסטרס ואז המערכת מצליחה לגלות את עצמה. היא נחשפת לעצמה ויכולה לעמוד במשימה. זה נכון כמעט בכל דבר. צריך לדחוף את המערכת מצוק והיא תצליח", הוא מסביר.
חיון הוא אחד האנשים שנדחפים בימים אלה מהצוק. אחרי שנקבע שיעדי גיוס החרדים צריכים לעלות דרמטית הוחלט בצה"ל להקים חטיבה חרדית "על מלא מלא". על חיון וחבריו הוטלה המשימה, הוא מג"ד בסיס האימונים החטיבתי אליו יגיעו המתגייסים החרדים.
"שינוי טקטוני בחברה הישראלית"
סא"ל חיון הוא אדם מרשים. גבוה, חסון, רחב כתפיים, סוג של רמבו עם כיפה שחורה גדולה מתחת לכובע צבאי, פאות מאחורי האוזניים, זקן גדול וערימות של כריזמה, צניעות, אמת ומוטיבציה מדבקת.
אחרי 20 שנה בצבא בתפקידי לחימה, מסיירת נח"ל ועד חינוך בבה"ד 1, הוא קיבל טלפון לפני עשרה חודשים מהמח"ט אבינועם אמונה שאמר לו: "יש משימה". חיון מיד אמר "כן", ואז גם שמע את הפרטים - הקמת חטיבה חרדית.
בימים אלה מוקם הבסיס החרדי הראשון. מחנה האימונים תבץ שבאזור הבקעה בסמוך לשכם עובר שיפוץ בימים אלה בהשקעה של כ־170 מיליון שקל על מנת להתאים אותו כבסיס חטיבתי. טרקטורים עובדים במקום על מנת להרחיב אותו, והתאמות משמעותיות נערכות בו בימים אלה.
הבסיס נערך לקבלת אוכלוסייה חרדית, ולשם כך מוקמים ארבעה בתי כנסת, חדרי לימוד, התאמת מטבח לכשרויות אדוקות, והחלפת שלטים של "מגורי בנות" שכבר לא יהיו רלוונטיים כאן, שכן הבסיס הוא לגברים בלבד.
גם בשק"ם בבסיס אין אמנם במבה "לולו", טופי מגדים או קריסטל מנטה, אבל כל המוצרים יעמדו בהכשר של בד"ץ. המחשבה על התאמה לחרדים יורדת לפרטים הקטנים. "בודקים ארוניות שיש בהן מקום למגבעות" מספר סא"ל חיון. "יש גם פתרונות יצירתיים למי שיהיה קשה להגיע עם מדים או לצאת הביתה עם מדים. הכל נלקח בחשבון".
חיון מודע לגודל האירוע. "צה"ל החליט החלטה מדהימה בעייני - להקים חטיבה חרדית שיש בה כדי לעשות שינוי טקטוני על החברה הישראלית. זה תהליך, לא זבנג וגמרנו. זה מרתון. יש מח"ט אחד, מג"ד, שני מ"פים ובהתחלה צפויים להגיע 250-300 חיילים, אבל נגדל בהמשך".
"שלא ירגיש שיצא מבני ברק לתל אביב"
סא"ל חיון מודע כמובן להלך הרוח בחברה החרדית באשר לגיוס. "אנחנו לא נכפה על אנשים להגיע לכאן. זה עניין של חיבור לדרך, לתפיסה. לאפשר להם להיות מי שהם, בלי לכפות שינוי תרבותי עמוק. תהיה רמת חיילות גבוהה, יחידה קרבית משמעותית. אנחנו לא אוטונומיה. אין שש שעות לימוד וקצת צבא. יש צבא, הכשרה, לחימה ברמה הגבוהה ביותר ושמירה על אורח החיים החרדי. זה שילוב".
סא"ל חיון מבין את החברה החרדית. את הניואנסים, את השפה ואת הנורמות. שפתו שזורה מושגים חרדיים כמו "שקלא וטריא", "חיידר", "ספרא וסייפא", "המתיקות שבלימוד גמרא" ועוד. זה לא מבטיח הצלחה, רק בסיס נכון. "כולם מדברים על מספרים - כמה חרדים יגיעו. אבל הסיפור הוא לא כמה יתגייסו. בהתחלה אנחנו חותמים חוזה עם החברה החרדית ואומרים: 'הנה הפלטפורמה הנכונה'. יש כאלה שרוצים לראות שזה באמת עובד, שזה אמיתי, שיש כשרות, תפילה, אווירה, תרבות. זה לגיטימי.
"אמרתי לנגד מטבח שבימי חמישי יכין סירי צ'ולנט, שתהיה אווירה. שאדם חרדי שמגיע מבני ברק לא רק יראה שהוא יכול לשמור מצוות אלא גם תרבותית הוא יבין שהוא אפילו יכול להתחזק כאן. אני לא רוצה לשים אותו ב'מרק ישראלי' - אני רוצה שיהיה הוא עצמו. שלא ירגיש שיצא מבני ברק לתל אביב, אלא שיצא מבני ברק למקום שדומה לבני ברק. אני רוצה שהמתגייסים יידעו שאני לא בא 'לתרבת' או 'לנרמל' אותם לחברה הישראלית, אלא לשמור על האופי החרדי שלהם".
"בלי כיפה שחורה? פחות מתאים"
אחת השאלות המסקרנות היא הגדרת האדם החרדי. מה הקריטריונים להגיע לבסיס החרדי ומה יגרום למפקדים לחשוב שאדם לא מתנהג בדרך חרדית ולהעביר אותו ליחידות אחרות בצבא. למג"ד חיון יש תשובות ברורות. "למי שיש סמארטפון לא כשר יורחק מפה. לי יש סמארטפון כשר, עם חותמת".
אז סמארטופנים לא ייכנסו לבסיס?
"אני לא אוכל לבקש מכל אחד להוציא את המכשיר ולהראות לי, אבל נוכל לשים לב לסביבה. לכאן זה לא מתאים. יש מסגרות דתיות אחרות בצבא שמאפשרות את זה. כאן זה לא יעבוד".
אם אדם יגיד "אני חרדי, אבל לא הולך עם כיפה שחורה".
"בלי כיפה בכלל זה ברור שזה לא מתאים לכאן. האם כיפה שאינה שחורה? זה מורכב, נצטרך לבחון. יש עוד מלא יחידות בצבא שזה יכול להתאים להם. זה לא יתאים לכאן. מי שרוצה להיות כאן זו תפיסה אחרת".
חייל יהיה מחויב להגיע לתפילות?
"זה חלק מהלו"ז היומי. אם הוא לא יגיע לתפילה אז הוא לא איתנו באותו הקוד. יש מסגרות אחרות שיתאים לשם יותר".
אם לא יגיע לשיעור?
"אנחנו לא מוציאים מהצבא, אבל יכול להיות שנבין שזה לא מתאים למרחב הזה".
אז אתה הופך למעשה ממפקד למשגיח או לרב בישיבה.
"זה נכון, אני אצטרך להיות גם קצת רב. זה חייב להיות חלק מאיתנו. חלק מהמרחב שמתאים לאדם חרדי. אם לא יישמרו קודים חרדיים - הבסיס לא יהיה חרדי וחרדים לא ירצו לבוא. מצד שני אני כן מכיר בזה שמי שמנסה ליצור יותר מדי חוקים וכללים מפרק את הקשר הבסיסי".
תביאו אנשים מישיבות חרדיות משמעותיות? מפוניבז' ומחברון?
"אני לא חושב שצריך לגייס אנשים שיושבים ולומדים שלושה או ארבעה 'סדרים' ביום (כינוי לזמן המוקדש ללימוד במהלך היום, י"ש). לימוד התורה ושמירת הזהות היהודית שמרו על עם ישראל במשך דורי דורות. אנחנו רוצים את החבר'ה שלא באמת לומדים, שעושים סדר אחד ולא ארבעה, שלא מתרכזים. יש חרדים עובדים שאנחנו רוצים שיבואו ויהיו חלק".
"לא עשינו מספיק כדי שהחרדים יתגייסו"
נתוני הגיוס לא טובים בינתיים.
"הם על הפנים, האירוע כשל בינתיים. עובדתית לא עשינו מספיק כדי שהחברה החרדית תתגייס. אי אפשר להישאר במקום ולהגיד להם 'תתגייסו'. אנחנו צריכים להראות להם שאנחנו נכונים לשמור על המנהגים והמסורת. זה יקרה, סבלנות. אני חלק מעם שקיים אלפי שנים כנגד כל סיכוי אפשרי. עם שמוקף בחזיתות קשות, איומים גדולים - כנגד כל סיכוי ואנחנו יכולים. זה יכול לקרות, בתנאי שהצבא לא יזגזג בזה. צריך אמון, אמון יעלה את המספרים. צריך להפסיק את הפוליטיקה קטנה".
נפגשת עם רבנים?
"נפגשתי עם רבנים. ליטאים, אדמו"רים כולם מדברים על הפן הפוליטי, על זה ש'עושים לנו דווקא', ש'הולכים איתנו ראש בראש', ש'עושים לנו בכוונה'. זה לא יעבוד ככה. השיטה החינוכית הרדודה ביותר היא קרב ראש בראש".
"אני מאמין שאנשים יידעו שבמקום הזה שומרים על הזהות שבאים אתה מהבית. אני מאמין שכשתהיה רמת חיילות גבוהה מאוד אנשים ירצו לבוא. חטיבת חשמונאים יכולה להיות גדולה יותר מסיירת מטכ"ל, היא תביא ערך אחר. אני מכין את הסגל לייצר יחידה בסטנדרטים הכי גבוהים בלחימה, זה חלק מהסיפור - יחידה שטובה בלחימה. ולהכין אותם מוסרית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו