"רמת זיהוי של מאה אחוזים": הרבנות הצבאית חושפת - כך התנהל זיהוי חללים במקרים הקשים ביותר במלחמה

מספרי החללים הגבוהים של מלחמת חרבות ברזל, ומצבם הקשה של הנופלים והנספים, הציבו את מערך זיהוי החללים של חיל הרבנות הצבאית באחד מאתגריו הגדולים ביותר מאז הקמתו. סוגיית הליכי הזיהוי וודאות הזיהוי במקרים הקשים שהציבור הרחב נחשף אליהן עלתה שוב ושוב. בעקבות זאת החליטו אנשי מערך החיל כי ישנו צורך להסביר לציבור כיצד התקבלו ההחלטות במקרים הקשים של המלחמה.

השבוע, ולראשונה מאז פרוץ המלחמה, הוצג מערך הזיהוי ותהליכי הזיהוי בהם משתמש צה"ל לציבור הרחב. זאת  בכנס "תורה ומדע ה-30" שהתקיים ברביעי האחרון במרכז האקדמי לב,  שהתמקד השנה בהיבטים שונים של הלכה ומדע הקשורים למלחמת חרבות ברזל, לרבות לסוגיית החללים והשבויים.

במסגרת הכנס, הנערך בשיתוף פעולה של המרכז האקדמי לב, אוניברסיטת בר אילן והמכללה ירושלים, הוקדש מושב שלם לזיהוי חללי המלחמה, במסגרתו עלו נציגים מחלקיו השונים של מערך הזיהוי, על מנת להסביר את השיטות בהן צה"ל משתמש, וכיצד הצליחו להגיע במערך הזיהוי ל-100 אחוזי זיהוי של החללים, גם במקרים הקשים ביותר.

במהלך המושב הוצגו כמה מהנתונים על היקפי הבדיקות שנעשו על ידי מערך הזיהוי, ולפי אותם נתונים עולה כי עד למועד הכנס התבצעו לא פחות מחמשת אלפים בדיקות DNA, מאות בדיקות צילומי שניים, יותר מ-1,500 תיקים. בנוסף, חשפו אנשי המערך, כי יותר מ-200 פצועים שהגיעו במצב קשה לבית החולים ולא ניתן היה לזהותם עם הגעתם, זוהו בעזרת טביעות אבצע. מדובר בנתונים חסרי תקדים עבור מערכי הזיהוי בישראל.

"תרחיש הקיצון שעליו צה"ל התאמן, לא היה קרוב למציאות המזעזעת שנדרשנו להתמודד איתה במלחמת חרבות ברזל", אמר ראש המעבדה הגנומית הצבאית, ראובן ברדוגו.

"בשנים האחרונות, מאז שהוקמה המעבדה אחרי צוק איתן, שורה של אקדמאים בכירים, פרופסורים ופוסט דוקטורנטים, התנדבו להפוך לטכנאים, פונקציה הזוטרה ביותר במעבדה, בשביל שניתן יהיה להפעיל את מעבדת הזיהוי הצבאית. במהלך המלחמה נאלצנו להכשיר עוד טכנאים רבים, עם שלל מקצועות והתמחויות באזרחות, על מנת שנוכל להפעיל את המעבדה שבעה ימים בשבוע במשך חודשים ארוכים".

אנשי מערך הזיהוי בכנס ידעו להצביע על שורה ארוכה של הצלחות של צה"ל ומערכי הזיהוי והרפואה הצבאיים, כשבראשם מדובר על צמצום נרחב במקרי המוות שניתן היה להציל.

"צה"ל הוא הצבא עם מקרי המוות שניתנים למניעה הנמוך ביותר בעולם", הסביר רס"ן ד"ר ואפי חאמד, איש יחידת 6017. "במלחמת חרבות ברזל שבעה אחוזים בלבד מהחללים הם חללים ממוות שניתן למניעה, וזה בזמן ש-25 אחוזים מהפצועים הגיעו במצב של פציעה קשה. כלומר אנחנו מצליחים להציל הרבה יותר חיים. "לשם השוואה, בצוק איתן למשל, 14 אחוזים מהחללים הם חללים ממוות שניתן היה למנוע".

ד"ר חאמד הדגיש כי מוות שניתן למניעה אין הכוונה כי הייתה תקלה של החיילים בשטח שהייתה יכולה למנוע את המוות, אלא מקרה שבו לאחר תחקיר ניתן למצוא דרכים כדי לצמצם את הסיכוי למוות.

נציגי המערך הציגו את האמצעים שאפשרו את זיהויים של כל החללים מהמלחמה, כולל מספר גדול של חללים, 36, שנקבע מותם למרות שגופותיהם מוחזקות בשבי החמאס. אחד האמצעים המרכזיים שהוזכר במהלך המושב הוא המאגר הביומטרי שהוקם בשנים האחרונות בישראל.

"בלעדיו לא היינו יכולים לזהות במהירות את כל החללים", אמר רנ"ג יהושע אשכנזי ראש מערך טביעות האצבע והזיהוי הביומטרי בצה"ל. "אנחנו הגענו לרמות זיהוי של מאה אחוז מהחללים, למרות מצבם הקשה מאוד. לצורך ההשוואה, עד היום רק 56 אחוזים מכלל החללים של אסון התאומים זוהו בצורה ודאית".

סא"ל הרב נריה גוטל, ראש צוות חליטה בחיל הרבנות הצבאית, הסביר במהלך המושב מה הדרישות אותן דורש מערך החליטה, שהוא המוסמך היחידי לקבוע זיהוי חלל, על מנת לקבוע את זהותו של החלל: "דרישתו של הרבצ"ר הרב איל קרים היא שיהיו לפחות שני אמצעי זיהוי, וזה למרות שאפילו אמצעי זיהוי אחד מספיק כדי להביא לזיהוי מוחלט".

הרב גוטל הסביר במושב, כי למרות שכל אחד מאמצעי הזיהוי, קרי זיהוי על ידי היכרות אישית, זיהוי טביעות אבצע, זיהוי צילומי שיניים וזיהוי DNA, מהווה זיהוי מוחלט, עדיין קיימת הדרישה לשני אמצעי זיהוי, על מנת למנוע בעיות שעלולות לעלות לאורך הדרך.

"הכרעת צוות החליטה צריכה לעמוד הן במבחן ההלכתי, הן במבחן המשפטי, והן במבחן הציבורי. אחד המבחנים הקשים של הצוות הוא הצורך לתרגם את השכנוע שיש לצוות בזיהוי לעמידה במבחנים השונים. בשביל זה צריך שני אמצעי זיהוי, כדי להגיע לוודאות יותר ממוחלטת. היו מקרים שבהן לא ניתן היה לזהות ע"י שני אמצעים, ונאלצנו לחלוט על פי אמצעי אחד, ולהסביר מדוע נאלצנו לעשות זאת".

כנס תורה ומדע מאגד אליו מדי שנה את בכירי החוקרים והרבנים, שפועלים ברצף שבין תורה ומדע. המשתתפים דנים בסוגיות ובחידושים המעסיקים הן את הרבנים והן את החוקרים ומפעילי המערכות הטכנולוגיות.

השנה, כאמור, התמקדו ההרצאות והדיונים בכנס בהיבטיה השונים של מלחמת חרבות ברזל, ביניהם טיפול בפוסט-טראומה בעת המלחמה, הנצלת זרע והולדה מחללי מלחמה, הגרלות בדיני נפשות בעת מלחמה, הגישור בין המשפט הבינלאומי לתורה ועוד.