בית הדין הרבני נגד היועמ"שית: דיינים סירבו לתת גט לבני זוג

בית הדין הרבני בפתח תקווה פתח בקרב חזיתי מול היועצת המשפטית לממשלה ופסק בניגוד לפסק דין של בית המשפט העליון כי בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים לא יוכלו להתגרש דרך בית הדין ללא בירור יהדותה של האישה.

הדיינים סירבו לספק גט וקבעו כי הם "דוחים את הבקשה המשותפת להתרת הנישואין האזרחיים בלי בירור יהדות המבקשים ובלי גט", וקבעו כי הם יכולים להגיש בקשה חדשה לגירושין ובית הדין יפעל "בהתאם להנחיות בירור יהדות".

מדובר בבני זוג שהתחתנו ב-2012 בטקס אזרחי בקפריסין, כשלדבריהם הם לא נישאו בטקס דתי כלל. ב-2021 החליטו להתגרש וערכו טקס גירושין באמצעות עורך דין, שאושר בבית המשפט לענייני משפחה. עם אישור ההסכם בבית המשפט פנו המבקשים לבית הדין הרבני לצורך השלמת הגירושין.

כאן התרחש טוויסט לא צפוי: דקות לאחר הגשת הבקשה לפתיחת התיק האישה קיבלה שיחה מבית הדין שבה נודע לה שנפתח בעניינה הליך משפטי בדבר בירור יהדותה. בדצמבר של אותה השנה פנתה האישה לבית הדין וביקשה לקבל אישור להתרת נישואין בבית המשפט למשפחה או לחילופין יערכו עבורה גט לחומרה ללא קיום הליך מקדים של בירור יהדות. כשלא קיבלה את מבוקשה עתרו בני הזוג לבג"ץ.

לעתירה הצטרפה היועצת המשפטית לממשלה, שטענה יחד עם העותרים כי על פי מדיניות שהתגבשה האישה אינה נדרשת לעבור הליך של בירור יהדות.

בפברואר האחרון ניתן פסק דין של בית המשפט העליון שבו קבעו השופטים כי על העתירות, של בני הזוג ועתירה נוספת, להימחק, זאת מכיוון שעמדת היועמ"שית, שמקובלת על הייעוץ המשפטי לשיפוט רבני, היא שבית הדין הרבני ראשי להתיר את נישואי העותרים מבלי לחייבם לעבור הליך של בירור יהדות.

בהודעת המדינה לבג"ץ נכתב כי בהתאם לפסק דין קודם שמכונה הלכת בסן – במקרים שבהם סובר בית הדין הרבני שאין בידיו לקבוע בוודאות מי מבעלי הדין הינו יהודי, אך אינו יכול לקבוע כי אינו יהודי, הוא מוסמך להחליט בעניין הגירושין ולערוך גט – גם אם לא נערך לבעל הדין בירור יהדות. עם זאת, יציין בית הדין הרבני בתעודות הגירושין כי יהדותו על פי ההלכה לא התבררה בבית הדין הרבני.

בני הזוג חזרו לבית הדין הרבני בפתח תקווה וביקשו לקבל גט. "מושכלות יסוד הם כי נישואין אזרחיים, מתוך בחירה ורצון להינשא שלא כדת משה וישראל, נחשבים נישואין בניגוד להלכה", כתבו בני הזוג לבית הדין.

"היות ובני הזוג הללו אינם רוצים בהלכה, יחסי האישות שביניהם נועדו לקיים משפחה שלא לפי ההלכה. במצב זה, לא נדרש גט מיד הבעל ליד האישה. ניתן להתיר את הנישואין על ידי מתן פסק דין לגירושין. בית הדין הבהיר כי קיימת אפשרות הלכתית להתרת נישואין ללא גט, ובית המשפט העליון קבע כי זהו המסלול בו על בית הדין לפסוע במקרה של בני זוג שלא נישאו".

אלא שבית הדין הרבני מסרב לתת גט לבני הזוג. לטענת הדיינים, לא ברור האם מה שנכתב על ידי בג"ץ הינו במעמד של פסק הדין, והנחיות בירור יהדות אגב גירושין לא שונו. כשפנו ליועמ"שית, נכתב בפסק הדין, "היועצת לא השיבה לשאלות בית הדין בהחלטת הביניים, ודאי לא באופן ישיר וברור. עם כל הכבוד, היועצת השיבה לשאלות שלא בדיוק שאלנו, והביעה עמדה בנושא שלא עבורו ממש ביקשנו את התייצבותה".

כמו כן, נכתב בביקורת לא מבוטלת, כי בני הזוג "לא טרחו לטעון בכתבי הטענות שהגישו אלינו כי הם יהודים, ולא ברור מדוע. המבקשת מצהירה בריש גלי כי היא מסרבת שבית הדין שיברר את יהדותה".

הדיינים הוסיפו וכתבו כי "לכאורה, המבקשים סבורים כי הם פטורים מלפעול על פי סדרי הדין בבית הדין, המצריכים בירור יהדות לבני זוג שלא נישאו בישראל".

הדיינים מותחים לא מעט ביקורת על היועמ"שית ולבסוף כותבים כי אם היא מעוניינת לצמצם את הלכת בסן לגבולות צרים יותר "לשם כך יש צורך בפסיקה מפורשת של בית המשפט העליון או בתיקון חקיקה".

"נראה אפוא שהמצב הנורמטיבי שקדם לפסק הדין בבג"ץ בעניינם של המבקשים לא השתנה. על בית הדין לוודא את יהדות בעלי הדין לפני שיידרש לבקשה מוסכמת לגירושין. גירושין בבית הדין של בני זוג שאחד מהם, או שניהם, אינו "ודאי יהודי" ייערכו בהליך לפי חוק שיפוט התרת נישואין (מקרים מיוחדים) ולא לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)", סיכמו הדיינים וקבעו כי הם דוחים את הבקשה להתרת הנישואין ללא בירור יהדות ובלי גט, והבהירו כי בני הזוג רשאים להגיש בקשה חדשה לגירושין, ומזכירות בית הדין תפעל בהתאם להנחיות בירור היהדות.