"נודע הדבר, נתפסנו על חם": כך אפו מצות בסתר בצל הקומוניזם

פסח 1945 בזסטבנה שבוקובינה, אוקראינה של היום, היה קשה. היה זה שלהי מלחמת העולם השנייה ומצבה של התוצרת החקלאית במדינה היה בכי רע. שארית הפליטה של היהודים שניצלו מהנאצים נאלצה להתמודד עם המשטר הקומוניסטי, שנאבק נגד כל סממן דתי ויהודי.

רגע לפני חג הפסח, יהודים רבים נשארו ללא מצות לקיום מצוות ליל הסדר. אחד מהם היה שמואל יציב ז"ל, שורד שואה, שאיבד את אביו בצעדות המוות באירופה ואת אחיו שלחם בצבא הרוסי ונפל בקרבות. אך שמואל לא היה מוכן לוותר על המצות. בספרו "זסטבנה שלי", מתואר כיצד לקיים את מצוות אפיית המצות במחתרת לכבוד החג למרות הפיקוח הקפדני.

"יום אחד אני חוזר הביתה מהעבודה ומוצא אצל אימי שלוש חברות. הן באו בסוד שיש ליזום אפיית מצות ומבקשות את הסיוע שלי", כתב שמואל בספרו. "כחבר בברית הנוער הקומוניסטי, לא יכולתי לתת יד לפולחן דתי. בוניה וכסלר פנתה אליי וביקשה אותי באופן אישי. אם לאימי יכולתי לסרב, לבוניה לא יכולתי לעשות זאת. היו זמנים בתקופת השואה, שימים ולילות בהיותי לבד התהלכתי רעב. בוניה הייתה זאת שהושיטה לי בסתר פרוסת לחם ותפוח".

בספרו מתואר כיצד התנהלה אפיית המצות בפסח הראשון לקראת סוף המלחמה: "הסכמנו לנסות ולאפות מצות לארבע הנשים שנכחו ואם הניסיון יצליח, ייעשה ניסיון נוסף. ביום המיועד הגיעו הנשים, אישה-אישה וקמח בידה. הן חגרו סינרים, קשרו מטפחות והחלו בעבודת הקודש. אותי מינו לאופה ומסרו בידי מגרפה ומרדה. היום הראשון עבר ללא אירועים מיוחדים והוחלט להמשיך יום נוסף עבור ארבע נשים אחרות, כאשר כולן עוזרות לכולן".

גם היום השני הגיע לסיומו, אך לא הכל תמיד היה שקט ורגוע. היהודים חיו תחת לחץ כבד וחשש תמידי, שאפילו יהודים אחרים ילשינו עליהם לשלטונות, או שהסוד ידלוף החוצה. "לבסוף הרשנו לעצמנו לפתוח את דלת המטבח הפונה לחצר. רק פתחנו את הדלת והנה ניצבת לפנינו בפתח תהילה וכשטיין. היא ראתה את השולחן הנקי ועליו מסודרות חבילות של מצות. 'אופים כאן מצות בסתר מבלי להודיע לאף אחד?'. כולנו נאלמנו דום. חשבתי בליבי: 'אכן נודע הדבר, נתפסנו על חם'. תהילה שלפה קמח והתחננה: 'גם אני רוצה מצות'. נשמנו לרווחה, הקרח נשבר. התנור הוסק מחדש, הנשים חגרו שוב את הסינרים והפעם עם תהילה וכשטיין".

לבסוף זכה שמואל ז"ל לעלות ארצה באוניית מעפילים, הוגלה לקפריסין כשנתפס על ידי השלטון הבריטי ועם קום המדינה עלה בשנית והתגורר בחיפה. הוא שירת כלוחם בחטיבת גולני במלחמת השחרור והיה שותף לכיבוש "אום רשרש" בסיום מבצע עובדה בשלהי מלחמת העצמאות.

נכדו הוא דב יציב המתגורר בחיפה ומנהל את המכון התורני והישיבה הגבוהה וההסדר במוסדות אור וישועה בעיר. הוא מספר כי סבו היה "אדם פשוט שתמיד ראה עצמו כדור אחרון לשעבוד ודור ראשון לגאולה. אותה אפיית מצות בזסטבנה, נחרתה עמוק בנפש ומשמשת כסיפור מדהים של יהודי פשוט ו'ההתמודדויות הפשוטות' שהיו לו בימים שבהם מצוות אכילת מצה הייתה כרוכה בסיכון חיים".