"האישה סתרה את עצמה": גבר עקר הוכר כאב ביולוגי של בתו

בצעד חריג ובניגוד לראיות: בית הדין הרבני הגדול הכיר בגבר כאביה הביולוגי של בתו למרות היותו עקר מאז גיל 16. הסיבה: למרות טענותיו של האב כי הוא לא מסוגל להביא ילדים לעולם, הוא חתם עם לידת הבת על מסמך יציאה מבית החולים המכיר בה.

מדובר בהחלטה שהתקבלה בחודש מארס האחרון, אך הותרה כעת לפרסום ללא פרטים מזהים, ושחושפת עד כמה מתאמץ בית הדין הרבני בהובלת הרב הראשי דוד לאו למנוע מצב שאישה תיחשב ממזרה. הגבר התנער מבתו על מנת לא לשלם מזונות.

הפרשה הגיעה לפתחו של בית הדין כערעור של היועץ המשפטי לממשלה על החלטה של ראש אב בית הדין באר שבע, הרב יהודה דרעי, לסגור את התיק - ולאפשר לאב לבקש למחוק ממרשם האוכלוסין את רישומו כאב של בתו הקטינה. מהלך זה היה עלול להפוך אותה לממזרה, והיועמ"ש צירף אסמכתאות הלכתיות כדי להכשיר את הקטינה ולא להגדיר אותה ממזרה.

שני ההורים שייכים לקהילת "בני ישראל" שעלו לארץ מהודו. הגבר נאלץ לעבור עיקור בשני ניתוחים, כשהיה בן שנתיים והשני כשהיה בן 16. כשהיה בן 19 הכיר את אשתו, אז בת 16, ואחרי ארבע שנים הם התחתנו.

ב-2008, נגד כל הסיכויים, נולדה לצדדים בת. ואולם, כמה שנים מאוחר יותר עלו הנישואין על שרטון והאישה פנתה עם בתה למעון לנשים מוכות. ב-2015 התגרשו השניים, והגבר הגיש תביעה לבית הדין בדרישה לבצע בדיקת אבהות. לדבריו, לא היה באפשרותו להביא ילדים לעולם. בערכאות השונות התברר כי הסיכוי שהוא יצליח להכניס אישה להיריון קטן ביותר.

למרות זאת, האישה התעקשה כי היא ביצעה טיפולי פוריות בכוחות עצמה, ללא מעורבותו של הגבר, וכך לדבריה נולדה הילדה. בטענותיה סתרה את עצמה: בתחילה טענה שכניסתה להיריון הייתה כתוצאה מטיפולי פוריות בבית חולים, אך לאחר שהוברר בבית הדין כי לא נפתח כלל תיק בבית החולים, שינתה את גרסתה. אז טענה שעברה הפריה מזרע בעלה על ידי אשתו של רב, שאליו היא הגיע להתייעץ.

בבתי הדין הרבניים חיפשו פתרונות להתרתה של הבת כך שלא תוגדר ממזרה, אך בגלל הגרסאות הסותרות של האישה, קבע בית הדין הרבני האזורי כי דין התיק להיסגר. בשלב זה ערער היועמ"ש לבית הדין הרבני הגדול וגרס כי בהתאם לטענות הגבר, שנשען לכאורה על עדות של אביה של האישה, היא קיימה יחסי מין עם אנשים שאינם יהודיים, דבר שגורם לילדה לא להפוך לממזרה. עוד נטען כי הגבר עצמו היה מסוגל לקיים יחסים ולהכניס את אשתו להריון, אפילו אם בסיכוי נמוך.

"אין ראיה חזקה מזו"

הגבר, מצידו, טען כי אינו מסוגל לעבר אישה וצירף חוות דעת רפואית שקבעה שהוא עקר גמור. על כן הוא דרש לקבוע שהבת אינה בתו, לבטל את חיובו במזונות ולהורות למשרד הפנים להסיר את רישומה מתעודת הזהות שלו. המשמעות היתה הפיכת הבת לממזרה, דבר שהוא בעל השלכות קשות עבורה בכל הנוגע לנישואין על פי ההלכה בעתיד, ואף לילדיה.

בית הדין הרבני ערך שני דיונים בנושא שבסופם הכריע. הוחלט כי אף שברור שהאישה שיקרה, לפחות למחצה, במה שקרה והדרך שהיא ילדה את בתה – הבת תוגדר כבתו של הגבר. אחת הסיבות היא העובדה שהגבר הכיר בתינוקת בשנים הראשונות שלה כבתו. "אין ראיה הלכתית חזקה מכך להודאת האיש והכרתו בהיותו אביה של הבת לכל דבר ועניין, יש להתיר את הקטינה לבוא בקהל", קבע הרכב בית הדין.