מתברר שכוחות האופל לא קיימים רק באגדות, והם אויבים של רבים מאיתנו.
• מאגיה, כישופים ואופל: מה דעת היהדות על קיומם של כוחות על טבעיים?
ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד השתמש לא מזמן בתיאור "כוחות האופל" ככוחות שליליים המניעים את קבוצות מתנגדיו הפוליטיים מימין, דבר שהעלה שיח נוקב בסוגיה על מקומם של ביטויים מעין אלה על ידי אישיות ממלכתית רמת דרג. גם לאחר שהבהיר את דבריו וסייגם הסערה לא שככה, שכן "כוחות האופל" מבטאים עוצמות המגיעות ממקומות שלילים והרסניים המאיימים על קיומו של העולם.
מתברר שהנושא מעסיק רבות את האנושות, והמלחמה בכוחות אלה אף הייתה הבסיס לסדרת רבי המכר "הארי פוטר", שם מתואר בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות שחינך את תלמידיו להילחם בכוחות האופל.
אז מהם בעצם הכוחות האלה? האם הם קיימים במציאות, וכיצד הם באים לידי ביטוי במקורות היהדות?
הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים" (ג', כ"ב) מאיר את המושג בראייה ובהבנה רציונלית. לדבריו, הכוחות השליליים מקורם בנפש האדם, ואינם ישות מיסטית עצמאית המנסה להחריב את כל אשר בדרכה.
הסבר זה בא בהמשך לאירוע שמופיע בתורה, שבו בלעם שהגיע לקלל את עם ישראל בהיותם במדבר, נתקל במלאך שעצרו בדרכו ואמר לו: "הנה אנכי יצאתי לשטן". הרמב"ם מבאר את משמעותו של השם שטן: "דע כי שטן נגזר מן 'שטה מעליו ועבר', כלומר: שהוא מעניין ההסרה וההרחקה, כי הוא המסטה מדרך האמת בלי ספק, ומרחיק בדרכי התעייה", כלומר: הקול הפנימי שמטעה אותנו בעצה גרועה במהלך חיינו.
התלמוד הבבלי מסביר כי כל כוחות האופל באים מאותו מקור: "הוא שטן, הוא יצר הרע, הוא מלאך המוות". ועל דברים אלה ביאר הרמב"ם כי יצר הרע נוצר בכל אחד מבני האדם בעת לידתו, ולעומתו דווקא יצר הטוב בא לידי ביטוי רק לאחר שיש שלמות במחשבה ובשכלו של האדם. הרמב"ם מסיים את הסברו: "ולפיכך אמרו נקרא יצר הרע מלך גדול, ונקרא יצר טוב ילד מסכן וחכם".
תפיסת הרמב"ם היא כי יצר הרע וכוחות האופל אינם ישות מיסטית המרחפת בחלל העולם אלא כזו הבאה מנפש האדם וממחשבתו ושכלו, וכי האדם הוא הבוחר להשתמש בכוחות שליליים אלו הבאים לידי ביטוי במחשבה זדונית, טמאה או אסורה.
אולם בתפיסה המיסטית והקבלית נראה כי עולמות האופל ביהדות מיוחסים לעולם מורכב וקדמון. התלמוד הבבלי במסכת נידה (ס"א) מספר על עם הרפאים אשר היו מצאצאי הנפילים, שהם שני מלאכים בשם שמחזאי ועזאל, שמרדו באלוקים ונפלו לעולם בדור אנוש, זנו עם נשים בנות אדם וצאצאיהם נולדו עם תכונות בלתי טבעיות וגדלו להיות ענקים. בתוספתא לספר הזוהר (חלק א', י"ט, ב') מתואר כי ברגע שהגיעו מהעולמות העליונים והרוחניים לעולם שלנו, נהפך גופם לחומרי והמראה שלהם השתנה. לפי תיאורו של ספר הזוהר, הם קיימו קשרים אינטימיים עם השדה "נעמה" והולידו ממנה "רוחין בישין ושדין" בעולם. הם לימדו את בני האדם כשפים, קסמים ויצירת כלי נשק, והולידו את הנפילים והגיבורים.
התורה מתארת כיצד "כדרלעומר מלך עילם והמלכים אשר איתו היכו אותם (את עם הרפאים, שנ"ד) והרגום" (בראשית, י"ד, ה'). בודדים נשארו מהם, כגון הפליט עוג מלך הבשן, אשר היה חריג בגודלו ובכוחו ונשאר בחיים.
בכמה מקומות במקרא מתוארים רפאים נוספים הדומים לענקים: "הָאֵמִים לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ, עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים. רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כָּעֲנָקִים, וְהַמֹּאָבִים יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים" (דברים, ב', י'-י"א). "אֶרֶץ רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף הִוא, רְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים, וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים. עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים, וַיַּשְׁמִידֵם ה' מִפְּנֵיהֶם וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם" (שם, שם כ'-כ"א).
לפי התיאור במקרא, נראה כי היו הם אדירי כוח והפילו אימה על בני האדם, כמו שמבאר רש"י שמקור שמם (רפאים) מלשון רפיון וחולשה - "שכל הרואה אותם - ידיו מתרפות", ולכן הם נקראים גם אימים - "שאימתם מוטלת על הבריות". יש שייחסו את גוליית הענק שנלחם עם דוד קודם היותו מלך בעמק האלה כצאצא של עם הרפאים, וכאחד אשר ינק את כוחו מכוחות הרוע והטומאה.
כוחות הרפאים דרי השאול נהפכו לשם נרדף למוות ולגיהינום כפי שמופיע בתנ"ך כמה פעמים, ותוארו ככאלה שמחכים לשעה שבה יקבלו כוחות מחודשים להשפיע רע על העולם. נראה שעליהם התנבא יחזקאל בתיאור חזון המרכבה. תורת הקבלה והחסידות טוענת שמחזה יחזקאל תיאר את הקליפות הטמאות אשר מהוות מקור ליניקת כוחות הרע והרוע בעולם. הקליפה הטמאה לעיתים נראית יפה ומכובדת, אך היא מסתירה פרי מסוכן הגורם נזקים סביבתיים חמורים.
הרע וכוחות האופל יונקים ומקבלים את כוחותיהם להרס העולם מהמשתמשים בהם, וכאשר יישארו ללא כוחות - לא תהיה להם משמעות כלל. העולם עצמו אינו רע במהותו, אולם יש שמשתמשים בו לעיתים לדברים שליליים. בניגוד לכך, כוחות האופל במהותם שליליים, וכל דבר היונק מתוכם, גם אם הוא נראה חיובי וטוב, טומן בחובו סכנה, ריב ומדון.
היכולת לבחון אם התנהגות שלילית שלנו נובעת מהכוחות הרעים שמעורבים בחיינו או שמדובר בהחלטה רעה שנעשתה בטעות, היא פשוטה. כאשר אדם עושה מעשה כלשהו, עליו לשאול את עצמו מה מניע אותו - בניית העולם מתוך חתירה לעולם טהור ומתוקן יותר או שימוש בכל האמצעים כדי להשפיל, להרוג, לפגוע ולבזות את הזולת.
המלחמה הטובה ביותר נגד כוחות האופל היא התעלמות מוחלטת מהם מצד אחד והארת העולם במעשים טובים הבאים מכוחות הנפש החיוביים והטובים מנגד, ובכך כוחות הרוע נהפכים ללא רלוונטיים ומתנוונים להם לאיטם. על פי פסוקי התנ"ך וחז"ל, כשהעולם יהיה מתוקן ומלא בטוב, כל הרע ייעלם מאליו, כפי שמובא בזכריה (ג',ב') "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", ובהמשך לזה גם המוות יסתלק לעתיד לבוא מהעולם: "בילע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים" (ישעיהו, כ"ח, ח').