אבי מעוז, יו"ר מפלגת נועם החברה בקואליציה, ימונה לסגן שר האחראי על ארגון "נתיב" שפועל בקרב יהודים ובני משפחותיהם במרחב ברית המועצות לשעבר. ידיעה קטנה זו חלפה ביעף ברצף החדשותי, אך היא טומנת בחובה סכנה גדולה מאוד לעלייה לארץ.
הסיבה לכך היא שסגן השר המיועד יכול להתחיל לסגור את ברז העלייה מבלי לשנות דבר בחוק ומבלי לעורר הדים ציבוריים זועמים. אמנם יש להניח שהוא לא יוכל לבטל כה מהר את סעיף הנכד, כלומר, את זכותם של קרובי משפחה של יהודים לעלות לארץ. ואולם, מעוז יוכל לעשות דבר הרבה יותר פשוט: לבטל את יהדותו של הסבא.
כדי להבין איך מעוז יוכל לעשות זאת, צריך להיכנס מעט לעובי הקורה של חוק השבות. החוק קובע (סעיף 4ב) שיהודי הוא מי שאמו יהודייה או שהתגייר. נניח לרגע את עניין הגיור ונתמקד במשפט הראשון. מיהו יהודי לפי חוק השבות? מי שאמו יהודייה. תשובה יפה, אך חסרת כל משמעות, מפני שהחוק אינו מגדיר כיצד מזהים אדם כיהודי.
עד כה, הדבר היה נתון לשיקול דעתם של פקידים, שליחי עליה וכדומה. איך הפקידים קבעו? הם הפעילו שיקול דעת, בדקו מסמכים ועדויות כאלה ואחרות. אבל דבר אחד הם לא עשו, הם לא ביקשו את אישור הרבנות לישראל ליהדותם של העולים. זו אגב הסיבה לכך שרבים מבין העולים שעלו כיהודים נדרשים (ולעתים קרובות לא מצליחים) להוכיח את יהדותם בפני רשמי הנישואין בישראל.
למעשה, יש בישראל שתי מערכות שאינן נפגשות. מערכת אחת קובעת מיהו יהודי לצורך חוק השבות ומערכת אחרת (הרבנות) קובעת מיהו יהודי לצורך נישואין. כך היה עד עתה. כמובן שההגדרה של מיהו יהודי בחוק השבות גוררת אחריה מי זכאי לעלייה אף שאינו יהודי. מפני שלפי סעיף 4א' גם קרובי משפחה של יהודי, עד רמת הנכד, זכאים לעלייה אף שאינם יהודים.
כל זה עומד להשתנות. סגן השר המיועד, אבי מעוז, עלול להנחות את אנשי נתיב להדק ולצמצם את קביעת היהדות של מבקשי עלייה רבים. הוא עלול לדרוש להעביר אותם "בירור יהדות" כמקובל בבתי הרבנים בישראל. מכאן שייתכן שהם לא יוכרו כיהודים ולפיכך גם בני משפחתם לא יזכו לעלות לארץ. קל ופשוט.
כך שייתכן שלא רק יהודי ברה"מ לשעבר לא יוכלו לעלות, רבים ממבקשי העלייה מארצות המערב לא יוכלו לעמוד בדרישות הגבוהות של הרבנות להוכחת יהדות. כל עולה חדש או צאצא של עולים שמבקש להתחתן ברבנות צריך לעבוד קשה מאוד כדי להוכיח את יהדותו. ללא קשר לגיור, יהודים המזוהים עם הזרמים הלא־אורתודוקסים בארה"ב למשל, לא יוכרו כיהודים מפני שהרבנות לא תכיר במכתב של רב הקהילה שלהם.
פשרת הכותל בסימן שאלה
כך יבוא לסופו עידן. רק יהודים אורתודוקסים יורשו לעלות לארץ כי רק הם יוכרו כיהודים. אם בהמשך עוד יחוקק חוק גיור קשוח, לא תסריט בלתי אפשרי, תתבטל למעשה כל אפשרות לגיור ממשי בישראל והעם היהודי יצומצם לאישורה של הרבנות הראשית או בתי הדין החרדיים.
כאילו שלא די בכך, עמיחי אליהו מעוצמה יהודית צפוי להתמנות לשר לענייני מורשת, שבאחריותו המקומות הקדושים, וכבר אפשר לתהות אם יבטל את פשרת הכותל – והאזור של רחבת ישראל יהפוך להיות חלק מהכותל האורתודוקסי. לפי ההסכמים, שר או סגן שר במשרד התפוצות יהיה מש"ס או יהדות התורה, וסביר להניח שלא יבקר בקהילות הלא־אורתודוקסיות בעולם.
זוהי רק ההתחלה של העמקת הקרע בעם היהודי.
