מאגיה, כישופים ואופל: מה דעת היהדות על קיומם של כוחות על טבעיים?

מריל סטריפ כמכשפה בסרט "אל תוך היער" | צילום: יחסי ציבור

רבים תוהים היכן עובר הגבול בין אמונה ומיסטיקה לבין כשפים ולחשים, ואם בכלל יש קשר בין מיסטיקה ליהדות • מדוע היחס בתורה הוא דווקא למכשפה - שמצווים להמיתה, האם בתנ"ך מוזכרים כוחות אפלים, והאם הם קיימים גם כיום? • בסדרת טורים חדשה נעסוק בכל מה שקשור לתחום המיסטי-מסתורי, נבדוק מה גורסת היהדות לגביו וננסה לפתור שאלות חסרות מענה

העולם מתקדם בצעדי ענק, טכנולוגיות מתפתחות משנות את דפוסי ההתנהגות שלנו, חלליות ומעבורות משייטות בחלל, הבינה המלאכותית מעוררת את הדמיון - ועם כל זה, על פי פרסומים, מאמרים וכתבי עת המתפרסמים ברחבי העולם, עולה כי אחוז גבוה מהידוענים ואנשי המעמד הגבוה בעולם כגון בנקאים, מנהיגים, בעלי הון, זמרים, שחקנים ועוד הינם צרכנים של תחומי המאגיה השונים - משהו שנחשב לשריד משנים עברו, מאמינים בכישופים ובכוחות על טבעיים ומשתמשים במומחים בתחום על מנת להתמודד עם קשיים, אכזבות, קנאה, עין רעה ועוד מרעין בישין.

רבים תוהים לא אחת היכן עובר הגבול בין אמונה ומיסטיקה לבין מאגיה וכישוף.

מנקודת מבטה של היהדות, המושתתת על אמונה ורוחניות, נראה כי אכן ישנם כוחות על טבעיים, אך כאשר הם שואבים את כוחם מרוע ומכוחות שלילים, המוגדרים ביהדות כ"סטרא אחרא" - הצד השלילי של הכוחות הרוחניים (מושג אשר יוסבר באחד הטורים הבאים), הרי שמדובר בכישוף שלא רק שאין להשתמש בו, אלא שבזמן שישבו בבית המקדש בתי הדין של העם היהודי, היה אף ציווי להרוג את עושי מעשה הכישוף כפי שמובא בתורה "מכשפה לא תחיה" (שמות כ"ב, י"ז).

ה"כישוף" על כל היבטיו שימש בדתות המונותאיסטיות כמונח שלילי עבור פולחנים פגאניים של קבוצות אתניות יריבות, נחותות לכאורה, המחללות שם אלוקים ועובדות אלילים באופן כזה שהעוסקים בכישוף היו מנודים חברתית ודתית, ואנשים אף ראו בכישוף מאפיין של פוליתאיזם (שהיהדות מכנה "עבודה זרה" והנצרות מכנה "פאגאניזם") וכאמור - של תרבות נחותה.

המכשפה המרשעת מן המערב, מהסרט "הקוסם מארץ עוץ", צילום: יחסי ציבור

התיאורים השליליים של מעשה הכישוף באים לידי ביטוי כבר בספר שמות (ז', י"א)  לאחר שמשה ואהרן נפגשים עם פרעה מלך מצריים וכאות וכסימן לכך שהם באים אליו בשליחות הא-ל, הם זורקים את מטה האלוקים אשר נהפך לתנין. בהמשך לכך כתוב: "וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן". פרשני המקרא מסבירים כי בניגוד למשה ואהרן, המכשפים השתמשו בכוחות האופל והכישוף אשר כל מהותם להוסיף רוע ומכאוב לעולם, על ידי שינוי סדר במערכות הטבע העולם.

לפי התלמוד הבבלי (סנהדרין ס"ח) הציווי הייחודי לסנהדרין להרוג את המכשפים כלל את החובה ללמוד את מקצוע הכישוף, על מנת להכיר ולזהות מי הם מכשפים אמיתיים ומיהם שרלטנים אשר מבצעים אחיזת עיניים. נראה שהשימוש במיסטיקה, שכוללת דברים שאינם נתפסים בידי חמשת החושים האנושיים, צריך להיות מבוסס על אמונה ועל חיבור רוחני לאלוקים ובהתאם לציווי מצוות התורה, באופן שלא יהווה סיכון לסביבה ולחברה. ככלל, היכן שקיימת אמונה בפרקטיקות קסם זדוניות, הן בדרך כלל אסורות גם על פי החוק ברוב העולם, וגם רוב הציבור רואה בהן מרכיב פסול.

חכמי היהדות נחלקו בנוגע לסיבה בגינה נקטה התורה בחריפות קיצונית כל-כך בייחס למכשפים. לדעת הרמב"ם, הידוע בחשיבה רציונלית, מדובר באמונה טפלה שאין בה ממש, דבר שבמהותו מבוסס על אחיזת עיניים ושקר ודינו כעבודה זרה. הרמב"ם התייחס לסיבה שמשקים מסוימים המיועדים לרפואה אינם בגדר כישוף מכיוון שיש בהם רציונל הגיוני, גם אם בעצמם אינם פועלים את פעולתם, אלא שהשכנוע העצמי שהם פועלים יכול כבר לעזור. דוגמה לכך ניתן לראות בהלכה המתירה ללחוש לחשי קסמים, שהם מעין כישוף, למי שנשכו עקרב, ואפילו בשבת - וכותב השולחן ערוך (יורה דעה , קע"ט): "ואע"פ שאין הדבר מועיל כלום הואיל ומסוכן הוא התירו כדי שלא תיטרף דעתו עליו".

משקה תה - עוזר לריפוי או רק פסיכולוגית?, צילום: גטי אימג'ס

הרמב"ן, לעומתו, האמין בהיתכנות מעשי הכישוף והמאגיה, אך סבר שכשמדובר בשימוש בכוחות על טבעיים החורגים ממעשה הבריאה ומרצון הא-ל, הרי שמדובר באיסור חמור.

התלמוד מספר על מכשפות ומעשה כישוף, כאשר סיפור אחד שופך אור על התפיסה השלילית למעשים אלה, שגרמה להסוואתם כדי לא להיתפס בעשייתם, כפי מבאר רש"י על הגמרא במסכת סוטה (כב), שמספרת על מכשפה יהודיה בשם יוחני בת רטיבי, שהייתה מצליחה באמצעות כוחות כישוף מוסתרים לעצור את תהליך הלידה בקרב נשים הכורעות ללדת. כאשר היולדת הייתה סובלת ומחפשת מזור למכאובה, הייתה המכשפה מסירה את הכישוף, בעוד שלעיני היולדת הייתה עושה עצמה כמתפללת ומבקשת רחמים עליה, כדי שיחשבו שהלידה הצליחה בעקבות התפילה. כך נהגה במשך תקופה ארוכה עד שאחד מעובדיה גילה את סודה, כשראה בביתה תיבת כשפים בצורת רחם, וכאשר פתח אותה יצא מתוכה מעין עובר -  ובאותה העת יצא גם הוולד מהאישה היולדת, וכך ידעו כולם כי בעלת כשפים היא.

האיסור בתורה אשר מתייחס ל"מכשפה" חל על גברים ונשים כאחד. לפי הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים" הסיבה שהציווי נכתב בלשון נקבה נעוצה בעובדה כי רוב העוסקות בתחום זה היו נשים. יש שרצו להסביר כי התופעה של הכישוף הנשי נבעה מניסיון להשתוות לגברים ביכולות המיסטיות וההנהגתיות בעולם הפטריארכלי. כך או כך, התייחסות היהדות לכוחות המאגיים אשר אינם יונקים את יכולתם מכוחות הטוב והחיובי אלא מכוחות הרוע והמרמה היא שלילית וטומנת בחובה כפירה באמונה המונותאיסטית בא-ל אחד.

ומה עם החוזים בכוכבים, סיאנס, מגלי עתידות, קריאה בכף היד, בקלפים, קסמים, אסטרולוגיה? נעסוק בכך בטורים הבאים - המשיכו לעקוב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר