גפני שומע? בדקנו: זה מה שהרמב"ם היה חושב על לימודי ליבה

האם הרמב"ם שחי במאה ה-12 היה תומך בשילוב לימודי ליבה בבתי הספר החרדיים? מאז שסערת לימודי הליבה פרצה לפני כשבוע, ציטוטיו של הרמב"ם משמשים כלי בידיהם של תומכי התוכנית ומתנגדיה. כעת, רבנים ששוחחו עם "ישראל היום" מסבירים לעומק את העמדה של רבי משה בן מיימון, מגדולי הפוסקים של העם היהודי שגם עבד כרופא.

סוגיית לימודי הליבה בבתי הספר החרדיים צפה מחדש בשיח הציבורי בעקבות ההסכמה על ריצה משותפת ביהדות התורה. במסגרת האיחוד, הבטיח יו"ר הליכוד בנימין נתניהו לסיעות המפלגה (דגל התורה בהובלת משה גפני ואגודת ישראל בהובלת יצחק גולדקנופ), שבמקרה שגוש הימין ישיג 61 מנדטים, הוא ישווה את תקצוב תלמודי התורה החרדיים לאלה שבמגזר הכללי, בלי קשר לחובת לימודי הליבה.

מנקודה זו פתחו מפלגות המרכז והשמאל במתקפה חריפה על הליכוד, שלשיטתם מפקיר את עתיד מדינת ישראל. מנגד, בימין טענו, בין היתר, שגם בקואליציה היו מוכנים לוותר בסוגיה תמורת תמיכה פוליטית של המפלגות החרדיות. כך או אחרת, בדקנו מה הרמב"ם היה יכול להגיד בעניין.

"הרמב"ם היה תומך בהכנסת לימודי ליבה לפחות לחלק מבתי הספר החרדיים", אומר הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר ורב היישוב שוהם. הרב סבור שאין הצדקה של ממש כיום למציאות שבה בתי ספר חרדיים נמנעים מלימודי ליבה. כאן נזכיר כי התלמידות החרדיות וחלק ניכר מהתלמידים החרדים (בעיקר בבתי הספר הספרדיים) - כן לומדים לימודי ליבה.

לדברי הרב סתיו, "צריך להגיד שכל מציאות היסטורית שרוצים לעשות לה העתק־הדבק נידונה לכישלון. יש תמיד נסיבות ופרטים מסוימים שיכולים לשנות את המצב ואת קבלת ההחלטות. לכן כשמנסים לעשות העתק־הדבק לתופעות שונות זו טעות, ואין להשוות בין מצב למצב כל כך מהר.

"עם זאת, יש ערכי נצח של עם ישראל שהם לעולם לא משתנים, וכבר אמרו חז"ל וגם הרמב"ם שלא מתפרנסים מהתורה ולא עושים אותה קרדום לחפור בו. כלומר, לא מבססים את לימוד התורה על צדקה ובטח שלא מבססים את הלימוד על צדקה שכפויה על הציבור".

"צריך לחזור לערכי הנצח" 

הרב סתיו מוסיף כי "אמנם היו זמנים שבהם בגלל שיקולים של לא תשכח תורה מישראל וכדי שיהיו תלמידי חכמים, כן אפשרו לאנשים ללמוד רק תורה ולהתפרנס מלימוד התורה שלהם. קרי היו מקרי הוראת שעה שבגללם חרגו מהוראות הנצח.

"אבל לדעתי היום מספר הלומדים בציבור החרדי כבר מזמן חרגה מהוראת השעה הזו, והרמב"ם וחז"ל היו אומרים שצריך לימודי ליבה לפחות בקרב חלק מהלומדים בציבור זה. כמובן, כמה ואיך זו שאלה שצריך לעסוק בה, אבל ברור שהמצב היום כבר חוזר לערכי הנצח שלא מתפרנסים מהתורה".

הרב חגי לונדין, ראש ישיבת ההסדר בחולון, סבור שצריך לפעול בצורה מעשית ביחס לאדם שמקדיש חייו לתורה. עם זאת, הוא סבור שיש להכניס את לימודי הליבה גם לבתי הספר החרדיים.

"האידיאל של הרמב"ם של אדם שלומד גם מקצוע, גם מדע וגם תורה היה אפשרי פעם, כשאפשר היה להקדיש לכל חלק כזה מעט זמן. כיום, מקצועות דורשים הכנה רבה מאוד וברור לכן שאדם לא יכול גם להיות תלמיד חכם וגם מדען או איש עשייה. בכל דבר צריך התמחות רבה וזמן רב מאוד. לכן התקבל בעם ישראל על ידי פוסקי הדורות שאדם יכול להקדיש את זמנו לתורה ולהיות מלמד תורה, כפי שקורה במערכת החינוך כיום. יש רבנים ומלמדים לתורה. בעם ישראל תמיד היה מיעוט שלמד תורה והקדיש את עצמו לתורה", אומר הרב לונדין.

יחד עם זאת, הרב אומר כי "עדיין יש כאן שאלה רחבה יותר, והיא שבחברה יש מעט תלמידי חכמים והרוב אנשים עובדים. כלומר חברה לא יכולה להתקיים רק על לימוד תורה והיא צריכה רוב שעובד. לכן בוודאי שהמדינה צריכה להטמיע לימודי ליבה עם לימודים לערכי תורה בתוך כל מערכות החינוך. זה נכון גם לחברה החרדית. כמובן אין לנצל חולשה ולעשות זאת בכפייה, אבל בוודאי שיש להכניס לימודי ליבה. השאלה איך עושים זאת היא טקטית".