קריאת שמע (מנוקד): נוסח מותאם ונוח לנייד

שְׁמַע יִשרָאֵל ה' אֱלהֵינוּ ה' אֶחָד:
בלחש - בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו לְעולָם וָעֶד:

וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאדֶךָ:
וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּום עַל לְבָבֶךָ:
וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:
וּקְשַׁרְתָּם לְאות עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטטָפת בֵּין עֵינֶיךָ:
וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזות בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:

וְהָיָה אִם שָׁמעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְותַי אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּום לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלהֵיכֶם וּלְעָבְדו בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם:
וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּו יורֶה וּמַלְקושׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ:
וְנָתַתִּי עֵשב בְּשדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשבָעְתָּ:
הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם:
וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר ה' נתֵן לָכֶם:
וְשמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אתָם לְאות עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוטָפת בֵּין עֵינֵיכֶם:
וְלִמַּדְתֶּם אתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:
וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזות בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:
לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ:

וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמר:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדרתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת:
וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אתו וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְות ה' וַעֲשיתֶם אתָם וְלא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זנִים אַחֲרֵיהֶם:
לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשיתֶם אֶת כָּל מִצְותָי וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלהֵיכֶם:
אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם אֲשֶׁר הוצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיות לָכֶם לֵאלהִים, אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם: אֱמֶת.

מהי קריאת שמע?

קריאת שמע היא אחת התפילות המרכזיות והמשמעותיות ביותר ביהדות, ומהווה הצהרת אמונה עמוקה, שדרכה מבטא עם ישראל את ייחודו של הקב"ה וקבלת עול מלכות שמיים. מדובר באחת מהמצוות החשובות ביותר, שנאמרת פעמיים ביום כחובה מהתורה – בשחרית ובערבית.

לאורך הדורות, מילים אלו הפכו לסמל של מסירות נפש, תקווה ודבקות באמונה, ובמהלך ההיסטוריה הן ליוו את עם ישראל בזמנים של רוגע ובשעות קשות.

קריאת שמע כוללת שלוש פרשיות מהתורה: הפרשה הראשונה, "שמע ישראל", היא ההצהרה המפורסמת על אחדות ה' וקבלת עול מצוותיו. הפרשה השנייה, "והיה אם שמוע", מדברת על חשיבות שמירת המצוות, וממחישה את השכר שמובטח לשומריה לצד העונש הצפוי למי שייסור מדרכו של הקב"ה. הפרשה השלישית, "ויאמר", עוסקת במצוות הציצית, שנועדה להזכיר ליהודי את מחויבותו הרוחנית ולהרחיק אותו מהתפתות לעולם החומרי.

קריאת שמע נאמרת מדי יום כחלק בלתי נפרד מהתפילה היהודית, אך מעבר להיותה חלק מסדרי התפילה, היא מהווה גם רגע של התבוננות פנימית וקשר עמוק עם הבורא. רבים רואים בה את אחד הרגעים היותר אישיים בתפילה – הצהרה שמאחדת את העם היהודי כולו תחת אמונה משותפת.

קריאת שמע שעל המיטה

בנוסף לקריאת שמע בשחרית ובערבית, נהוג לקרוא גם קריאת שמע שעל המיטה, שמטרתה להגן על האדם בזמן השינה ולהשרות עליו קדושה ורוגע לפני לכתו לישון.

קריאת שמע שעל המיטה אינה חובה מהתורה, אלא מנהג שנהגו בו חכמים, והוא כולל את קריאת שמע יחד עם קטעים נוספים של תפילה ובקשת שמירה.  לקריאת שמע שעל המיטה יש משמעות רוחנית עמוקה – היא מסמלת את כניסת האדם לשינה מתוך אמונה והגנה של הקב"ה, ומסייעת לו לסיים את היום בטהרה.

קריאת שמע שעל המיטה - נוסח ספרד
קריאת שמע שעל המיטה - נוסח אשכנז

מתי קוראים את קריאת שמע של שחרית?

קריאת שמע של שחרית היא חלק בלתי נפרד מתפילת שחרית, אך יש לה זמן מוגדר מבחינה הלכתית. המצווה לקרוא אותה בתחילת היום, כאשר האדם מתעורר ומתחיל את סדר יומו.

מהו הזמן המוקדם ביותר לקריאת שמע של שחרית?

הזמן המוקדם ביותר לקרוא קריאת שמע הוא מהנץ החמה, כלומר הרגע שבו השמש מתחילה להופיע על קו האופק. אך ישנן דעות שמאפשרות לקרוא אותה גם מעמוד השחר, שהוא הזמן שבו מתחיל האור להיראות במזרח, כ-72 דקות לפני הזריחה.

אולם, זמן קריאת שמע מוגבל ולא ניתן לומר אותה לאורך כל הבוקר. לפי ההלכה, יש לקרוא אותה עד סוף שלוש שעות זמניות מתחילת היום. שעות אלו מחושבות לפי משך הזמן שבין הזריחה לשקיעה, כך שאם הזריחה חלה בשעה 6:00 בבוקר והשקיעה בשעה 18:00 בערב, סוף זמן קריאת שמע יהיה בסביבות השעה 9:00 בבוקר.

ואם לא מספיקים עד 9:00 בבוקר?

אם אדם לא קרא קריאת שמע עד זמן זה, הוא עדיין יכול לאומרה, אך כבר לא יקיים את המצווה בזמנה. במצב כזה, יש להקפיד לפחות לומר את הפסוק הראשון, "שמע ישראל", שהוא עיקר קבלת עול מלכות שמיים.

קריאת שמע של ערבית

בנוסף לקריאת שמע של שחרית, נאמרת קריאת שמע גם בערב, כחלק מתפילת ערבית. הזמן שבו ניתן להתחיל לקרוא אותה הוא מצאת הכוכבים, כלומר הרגע שבו נראים שלושה כוכבים קטנים בשמיים, המסמנים את כניסת הלילה.

מהו הזמן הראוי להתפלל שמע של ערבית?

לכתחילה, ראוי לומר את קריאת שמע של ערבית מוקדם ככל האפשר, אך ניתן לקרוא אותה לאורך כל הלילה. עם זאת, עדיף שלא לדחות את קריאתה מעבר לחצות הלילה, משום שזה הזמן המועדף מבחינה הלכתית. מי שלא הספיק לומר אותה עד חצות יכול עדיין לקרוא עד עלות השחר, אך לא בצורה המהודרת ביותר.

קריאת שמע של ערבית נאמרת כתפילה שמסכמת את היום, רגע לפני שהאדם נכנס ללילה ולמנוחת הלילה. מבחינה רעיונית, היא מבטאת את מסירות האדם לקב"ה גם בשעות החשכה, תוך אמונה שה' שומר עליו בכל רגע.

המשמעות של קריאת שמע

המשמעות של קריאת שמע חורגת מעבר להיותה חובה יומית. היא מייצגת את האמונה המוחלטת באחדותו של הקב"ה, ומשמשת כהצהרת נאמנות לדרך התורה ולערכיה. היא גם מסמלת את הקשר בין האדם לבוראו, רגע שבו כל אחד ואחת יכולים להתחבר באופן אישי לרוחניות שבחייהם.

מעבר לכך, קריאת שמע ליוותה את עם ישראל בזמנים גורליים בהיסטוריה – מסיפורי מסירות נפש של קדושים שקראו "שמע ישראל" רגע לפני מותם, ועד יהודים שהיו רחוקים מהדת אך בחרו להיאחז במילים הללו ברגעי משבר. בשל כך, קריאת שמע נתפסת לא רק כתפילה, אלא כמעין גשר שמחבר בין הדורות ומבטא את עוצמתה של האמונה היהודית.