תפילת הדרך לנסיעה - כל ניסוחי הברכה ומה שצריך לדעת

מילות תפילת הדרך לנסיעה (מנוקד):

"יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,

שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, (וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם),

וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם.

(אם דעתו לחזור באותו היום מוסיף: וְתַחְזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם)

וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ,

וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם,

וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ,

כִּי אל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:"

יש אשר מוסיפים לתפילה:

"כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְרָכֶיךָ:

יי יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם:

מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה, וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם.

יְבָרֶכְךָ יי וְיִשְׁמְרֶךָ:

יָאֵר יי פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:

יִשָּׂא יי פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם"

תפילת הדרך בנוסח עדות המזרח - גרסאת אודיו

מתי אומרים את תפילת הדרך?

תפילת הדרך היא תפילה שתיקנו חז"ל לומר בעת יציאתו של אדם לדרך. עיקר עניינה הוא בקשת האדם מהאל שישמור עליו מן הסכנות האורבות לו בדרכו.

מקור:

מקור התקנה אינו ידוע בוודאות, אך היא מובאת בתלמוד (ברכות כט ע"א) ובראשונים.

תנאים:

• יש לומר את התפילה לאחר היציאה מן העיר.
• מרחק הנסיעה צריך להיות לפחות פרסה (כ-4 ק"מ).
• יש אומרים שאם אדם נוסע במקום מסוכן, רשאי הוא לברך את תפילת הדרך גם בנסיעה קצרה יותר.

מחלוקות:

• קיימת מחלוקת בין החכמים הספרדים והאשכנזים לגבי אופן חישוב מרחק הפרסה. הספרדים נוהגים לחשב לפי זמן הליכה (כשבעים ושתיים דקות), ואילו האשכנזים נוהגים לחשב לפי מרחק (כארבעה קילומטרים).
• התימנים נוהגים כפי פסיקת הרמב"ם ואינם אומרים את תפילת הדרך בשם ומלכות כלל.

פסק הלכה:

לכתחילה, ראוי לומר את תפילת הדרך בשם ומלכות. במקום סכנה, ניתן לומר את התפילה גם בנסיעה קצרה יותר.

לברכות ותפילות נוספות