י"ט בכסלו אינו סתם עוד יום בלוח השנה - זהו חג הגאולה של רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד ומחבר ספר "התניא", ממאסר השווא שטפלו עליו בכלא הרוסי לפני יותר ממאתיים שנים, ויום שנקבע זה מכבר כ"ראש השנה של החסידות".
לא בכדי זכה התאריך להיכנס ללוח השנה של כל כך הרבה יהודים, גם אם אינם חסידי חב"ד מובהקים. החסידות, אותה שיטה לימודית, אמונית ומעשית שייסד הבעל שם טוב, נתגלתה לעולם על ידי הרבי מלאדי, והיא היום חלק מחייהם של מיליוני אנשים בעשרות ארצות. החסידות, שהחלה כסוד נסתר הידוע למעטים בלבד, הפכה אולי לדבר הידוע ביותר בעולם היהודי.
בזמן שאידיאולוגיות שלמות התקפלו באותה מהירות שבה קמו, בשעה שקומוניסטים, ביטניקים (היפים) ואחרים הפכו ללא יותר מאשר ערך בוויקיפדיה - דווקא החסידות נשארה והמשיכה לסחוף אחריה המונים.
החסידות היא גשר. היא הגשר שבין הרוח לחומר, בין המוח השכלתני ללב הרגיש, הגשר שבין מצוות מתקופת התנ"ך לבהלת הקניות של בלאק פריידיי, הגשר בין האדם לאלוקיו. החסידות מעניקה לאדם ארגז כלים, וכמו בכל ארגז כלים שמכבד את עצמו, יש בו צרור מפתחות מכל הסוגים להתמודדות עם האתגרים שכל יהודי שחי בדורנו מכיר מקרוב.
בימים אלו מציינים בכל מקום על פני הגלובוס את היום המיוחד הזה. כאן בארץ, מקיימים מאות שליחי חב"ד התוועדויות מרתקות ואותנטיות המצליחות לגעת בכל אחד ואחת, ורבבות נוטלים בהן חלק. הרבי מליובאוויטש, ממשיכו של הרבי מלאדי, נהג לברך את המשתתפים בחגיגות ולעורר על ההכרח, במיוחד בימינו אנו, ללמוד מתורת החסידות כדי לחיות חיים נכונים ומלאים.
אז חג שמח לכולם! ולשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תיכתבו ותיחתמו.
