בבית הכנסת בשבת האחרונה פנה אלי ד', חבר מהמילואים, והתעניין מה התוכניות שלי לפסח הקרוב. כששאלתי מדוע, השיב כי המחלקה שלי מתקשה לגייס את הלוחמים הנדרשים.
השבתי מה שהשבתי, סיימתי את התפילה ויצאתי עם ילדיי לגן המשחקים, שם פגשתי את ש'. הוא באמצע שירות מילואים של 70 יום, שיסתיימו לאחר החג הקרב, והתחדש בצעצוע חדש – רובה M-4 במקום התבור. חוץ מזה הכל כרגיל. כשציינתי שהוא ראה את החברים שלו במילואים יותר מאשר את ילדיו, הוא לא חייך. זו האמת.
מאות אלפי מילואימניקים צפו בסרטון של גולדקנופף כשסביבו שרים צעירים חרדים שיר נאצה כלפי מדינת ישראל. כשצווי מילואים בידיהם בפעם החמישית או השישית, רגע לפני כניסה לעזה או יציאה לבסיס, הם הביטו בעיניים קרועות לרווחה והבינו שיש מי שמקבל תקציבים ובועט במדינה.
עזבו סייפא וספרא, עזבו שוויון בנטל, עזבו את ההקרבה האין סופית של אותם אנשים, לא היה כאן אפילו מינימום של בושה מצד מגזר שכל כולו נסמך על שלטון הכופרים שבו אין הם מאמינים.
למחרת ניסו החרדים להוריד את גובה הלהבות. גולדקנופף טען שהוא ישב ולא הצטרף, הצייצנים החרדים טענו שמדובר בשיר טרנדי ותו לו. על מי הם עובדים בדיוק? שעות ספורות לאחר התירוצים העלובים אותו שר שיכון נכנס למריבה מול שר האוצר סמוטריץ' בנוגע להמשך פרויקט דירה בהנחה. סמוטריץ' דרש ש-50% מהדירות יופנו למילואימניקים - אתם יכולים לנחש בעצמכם מה היו האינטרסים של גולדקנופף.
הגיע הזמן שהמפלגות החרדיות יחליטו באיזה צד הן נמצאות. לא מדובר בשיקולים פוליטיים, גם לא באינטרסים – מדובר בערכים הבסיסיים ביותר של מדינת ישראל. לציבור הציוני נמאס מהמשחקים ארוכי השנים של החרדים בניסיון נואש להימנע מגיוס, ונמאס מהתירוצים של הפוליטיקאים שמטרתם לנסות למצוא פתרון ניסי לסוגיית הגיוס, תוך שמירה על אחדות הקואליציה.
תגובת ראש מפלגת "הציונות הדתית" היתה חריפה, אך היא אינה שווה כלום כשהציבור שלו זועק שמיצה את האירוע. התגובה הרפה של נתניהו מוכיחה שעדיף לו לספוג ביקורת נוקבת ולשמר את הקואליציה במקום לעשות את הדבר הנכון.
הציבור שלהם זועק שהוא כבר לא יכול. בפריפריה נאנקים תחת העומס, בירושלים מחזיקים בתואר הנורא – שיא ההרוגים במלחמה, ביהודה ושומרון ילדים כבר לא מזהים את האבות שלהם, וכששואלים אותם במה הם עוסקים הם עונים "חיילים". באותו הזמן בממשלה משחקים בנדמה לי, דנים במשך יותר משנה בחוק גיוס שכנראה לא יפתור דבר ומתעלמים מכל היתר. כל עוד הח"כים החרדים קובעים את הטון – לעולם לא יהיה שינוי אמיתי.
אותם אנשים שהביאו לעולם את הרפורמה המשפטית, מתוך הבנה שזהו שינוי שהציבור שלהם רוצה, חייבים להקשיב גם כעת לציבור שלהם ולבצע את הפעולות הנדרשות.
אישי הציבור חייבים להבין ששיטת "המחנה האמוני" פשטה את הרגל. הציבור דורש גירושים ולא גישור. כעת הגיע הזמן לעבור לשיטת "המחנה הציוני", לפעולות קשוחות, לעיתים לא נעימות, שישיבו את הסדר למדינה בגיל השלישי, המתמודדת עם אובדן זהות.
לציבור נמאס מהמשחקים של החרדים להימנע מגיוס, ונמאס מהתירוצים של הפוליטיקאים שמנסים למצוא פתרון, תוך שמירה על אחדות הקואליציה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו