מחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Journal of Happiness Studies חושף כי אמונה דתית שימשה כגורם מגן משמעותי מפני ההשפעות השליליות של מלחמת חרבות ברזל על הרווחה הנפשית של הציבור הישראלי.
צוות החוקרים, בהובלת פרופ' טל שביט מאוניברסיטת אריאל, פרופ' איל להב מהאוניברסיטה הפתוחה וד"ר אריק שרמן מהמרכז האקדמי רופין, עקב אחר 1,189 ישראלים שרואיינו בשתי נקודות זמן: לפני פרוץ המלחמה ובמהלך החודש הראשון שלה. המטרה הייתה לבחון כיצד השפיעה מלחמת חרבות ברזל על אושר וחרדה בישראל.
המחקר מצביע על ירידה משמעותית של 25.5% ברגשות חיוביים במהלך המלחמה, לצד עלייה דרמטית של 85.9% ברגשות שליליים. בנוסף, נרשמה ירידה של 9.6% בשביעות הרצון מהחיים וירידה של 2.8% בתחושת המשמעות בחיים.
ממצא שהתגלה במחקר מראה כי בעוד שברוב תחומי החיים אנשים הפחיתו את השקעתם, כדוגמת עבודה, פנאי ובריאות, נרשמה דווקא עלייה במעורבות הקהילתית - אנשים נרתמו יותר לקהילה ופחות לעצמם.
עם זאת, באופן פרדוקסלי, דווקא מי שהשקיע יותר מאמצים בקהילה לפני המלחמה חווה רגשות שליליים חזקים יותר במהלכה, ככל הנראה בשל חשיפה מוגברת לפגיעה בקהילות השונות.
ממצא מעניין במיוחד נוגע לאמונה הדתית של הנשאלים: ככל שהאמונה הדתית הייתה חזקה יותר בקרב המשתתפים, כך העלייה ברגשות השליליים והירידה באושר היו מתונות יותר. גם רמות החרדה נמצאו נמוכות יותר בקרב אנשים דתיים יותר.
החוקרים מציינים כי השלכות המחקר כוללות הבנה מעמיקה יותר של גורמי חוסן נפשי בעת משבר לאומי, תובנות חדשות לגבי התפקיד המורכב של מעורבות קהילתית והצורך בפיתוח מערכות תמיכה מותאמות. תפקיד האמונה הדתית כגורם מחסן התבררה אף היא באופן ברור, והחוקרים ממליצים להתמקד בחשיבות ההכרה בעובדה זו.
