ביום שישי, כ"א באדר, יצוין יום פטירתו של רבי אלימלך מלִיזָ'נְסְק. מחר (חמישי) בערב תערך הילולה רבתי ליד קברו בעיירה הפולנית ליז'נסק.
רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי עולם החסידות, נפטר לפני 238 שנים, כשהיה בגיל 70. ביום הזיכרון שלו פוקדים את קברו אלפים, ולפעמים אף רבבות של יהודים מכל העולם. ליז'נסק היא עיירה קטנה בדרום מזרח פולין עם פחות מ-15,000 תושבים. אך בליל היארצייט של רבי אלימלך, לפעמים נמצאים בה יותר אורחים יהודים מאשר תושבים מקוריים. גם במשך כל השנה מהווה הקבר יעד תיירותי לציבור הדתי. החסידים אומרים כי תפילה על קברו של רבי אלימלך פועלת ישועות גדולות.
בעולם החסידות נחשב יום פטירתו קדוש כמעט כמו יום כיפור. החסידים אינם אומרים 'תחנון' ביום זה. רחובות העיירה מתמלאים בהמוני חסידים, לבושים בקפוטות וחובשים שטריימלים, נרגשים לקראת הרגעים הקדושים. הבחנתי גם בכיפות סרוגות לא מעטות בין השטריימלים והספודיקים.
בית העלמין היהודי שוכן במורד גבעה, מוקף גדר ברזל שחורה, שנמתחת בין עמודים של לבני בריק אדומות. הרוח מייבבת חרישית בין המצבות הישנות וגזעי העצים שצמחו שם, נושאת עמה ריח של אדמה. השער השחור נפתח לעולם של דמעות תפילה, של תקווה, של ציפייה.
רבי אלימלך טמון במרחק של כ-70 מטר מהשער. מעל קברו מצבת בטון מקורית משנת 1776. במרכזה שקע מרובע צבוע זהב, ובתוכו כתוב בצבע שחור: "פ'נ אדונינו ורבינו איש האלוהים, הרב ר' אלימלך בה"ר אליעזר ליפמן, בעהמח"ס נועם אלימלך. נפטר כ"א אדר שנת תנצב"ה". הקבר מוקף גדר ברזל צבועה זהב, כדי שאנשים לא ידרכו על הקבר בזמן הדוחק. מבעד גדר זו מניחים המבקרים פתקאות בקשה (קוויטלעך).
מעל ציון הקבר נבנה "אוהל" שבו 3 חדרים. לתוך המבנה נדחסים גברים ונשים, נושאים תפילות ותחינות. עיניהם עצומות, שפתותיהם נעות ללא הרף. מפעם לפעם נשמעת זעקת שבר מעומק הלב של אחדים מהמתפללים, וקולות אנחה כבדה נשמעים מהצד של הנשים.
מבנה האוהל שאנו רואים כיום אינו המקורי. במלחמת העולם השניה החריבו הגרמנים ועוזריהם את מבנה האוהל, וניסו להרוס גם את קבר רבי אלימלך, אבל לא הצליחו. בתוך הקבר הם מצאו את ארונו שלם. כשפתחו את הארון, הופתעו לראות שגופו שמור כאילו נטמן רק עכשיו. בשנת 1960 נבנה האוהל מחדש.
לקראת ההילולה השנתית מוקמים שם אוהלי בד, כמו אוהלי אבלים אצלנו בימי ה"שבעה". בתוך כל אוהל יש שולחן שעליו סירים גדולים ובהם מרק מהביל לחמם את הבטן בקור העז, ולצידם מיחם גדול של מים להכנת קפה או תה. בחלק מהאוהלים יש גם כיבוד קל של ירקות ופירות ועוגיות. אוהלים נפרדים לגברים ולנשים. יש שם גם אוהל לכהנים וגם אוהל לשמירת חפצים.
החסידים רוקדים ומפזזים ברחבה הגדולה ובכביש מחוץ לציון. השוטרים שמאבטחים את האירוע עומדים משתאים נוכח "הקרנבל" שלנגד עיניהם, ואינם מבינים את האנשים המוזרים שבאו לערוך טקס כה משונה בעיירתם. השוטרים אינם יודעים מי היה ה"נועם אלימלך".
ה"נועם אלימלך" נחשב אחד מספרי החסידות החשובים ביותר. לומדים אותו בכל הישיבות החסידיות, וגם באחדות מהישיבות הציוניות. יהודים רבים בעולם נוהגים ללמוד בספר הזה בכל שבת. ה"נועם אלימלך" נחשב גם לסגולה לרפואה. יש הנוהגים להניחו תחת הכרית של חולה, או תחת הכרית של יולדת, כדי להקל על חבלי הלידה.
