צום תשעה באב 2024: זמני כניסת ויציאת צום ט' באב ה'תשפ"ד

כניסת הצום תשעה באב

יום שני, 12.08.2024

• ירושלים - 19:30
• תל אביב - 19:28
• חיפה - 19:31
• באר שבע - 19:29
• צפת - 19:31
• אילת - 19:23
• רצועת עזה - 19:29
• קריית שמונה - 19:26

צאת הצום

יום שלישי, 13.08.2024

• ירושלים - 19:53
• תל אביב - 19:55
• חיפה - 19:56
• באר שבע - 19:54
• צפת - 19:54
• אילת - 19:50
• רצועת עזה - 19:55
• קריית שמונה - 19:54

מזג האוויר בצום תשעה באב

ביום שלישי, צום תשעה באב, צפויה עלייה נוספת בטמפרטורות והכבדה בעומסי החום. לאורך מישור החוף יהיה חם ולח במיוחד. אחוזי הלחות בשיא היום יהיו בין 60% ל-75% במישור החוף, 55%-60% בשפלה ו-60%-50% בעמקי הצפון.

עומסי החום יהיו כבדים עד קיצוניים במישור החוף, בשפלה, בנגב, בגליל התחתון ובדרום רמת הגולן. בקו השבר הסורי-אפריקני ובעמקי הצפון צפויים עומסי חום קיצוניים, ובהרים, בגליל העליון וברמת הגולן יהיו עומסי חום בינוניים עד כבדים.

• ירושלים - 32 מעלות
• תל אביב - 32 מעלות
• חיפה - 30 מעלות
• באר שבע - 36 מעלות
• צפת - 32 מעלות
• אילת - 41 מעלות
• רצועת עזה - 33 מעלות
• קריית שמונה - 36 מעלות

לתחזית מזג האוויר המלאה לשבוע הקרוב>>

טיפים לצום תשעה באב

מה מומלץ לאכול לפני הצום?

1. ארוחה מפסקת: הארוחה האחרונה לפני תחילת הצום היא חשובה במיוחד. מומלץ לאכול מזונות עתירי פחמימות מורכבות, כמו אורז, פסטה או לחם מלא, שיספקו אנרגיה לאורך זמן.
2. חלבונים רזים: צריכת חלבונים כמו עוף, דגים או ביצים יכולה לסייע בשמירה על תחושת שובע.
3. ירקות ופירות: ירקות ופירות עשירים בנוזלים ובסיבים תזונתיים יכולים לסייע בשמירה על רמת לחות טובה בגוף.
4. מים: חשוב לשתות הרבה מים לפני תחילת הצום. מומלץ לשתות לפחות 8 כוסות מים ביום שלפני הצום.

מתכוננים? מתכונים לארוחה שלפני הצום

טיפים להקלת הצום

1. מנוחה: מומלץ לנוח ולהימנע מפעילות גופנית מאומצת במהלך הצום.
2. מקום קריר: שהייה במקום קריר יכולה לסייע במניעת תחושת צמא והתייבשות.
3. נטילת תרופות: אם יש צורך בנטילת תרופות במהלך הצום, כדאי להתייעץ עם רופא לגבי האופן הבטוח לעשות זאת.

אפשרי? כך תעברו את הצום בקלות

מתכונים לסיום הצום

למה צמים בתשעה באב? היסטוריה ומשמעות הצום

צום תשעה באב הוא יום צום ואבלות המציין את חורבן בתי המקדש הראשון והשני. יום זה נחשב לאחד הימים הקשים ביותר בלוח השנה היהודי, ויש בו חמשיה עינויים המיועדים לעורר את הלבבות ולעורר לתשובה. להלן פירוט האירועים המרכזיים שקרו בתשעה באב לאורך ההיסטוריה היהודית:

חטא המרגלים

על פי המסורת, בתאריך זה נגזר על דור המדבר שלא להיכנס לארץ ישראל בגלל חטא המרגלים. כאשר המרגלים חזרו מארץ כנען עם דוח שלילי ומייאש, העם בכה באותו לילה. בתגובה, נגזר עליהם לנדוד במדבר 40 שנה עד שימות כל הדור שלא האמין. האירוע נחשב לאחת הנקודות החשובות בהיסטוריה היהודית, והוא מסמל את חוסר האמונה והאמון בהבטחות ה'. חטא המרגלים קרה בתקופת בין המצרים, התקופה שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, שמסמלת את הימים הקשים ביותר בהיסטוריה היהודית.

• מקור: ספר במדבר, פרקים י"ג-י"ד.

חורבן בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון, שנבנה על ידי שלמה המלך, נחרב בתשעה באב בשנת 586 לפני הספירה על ידי נבוכדנצר השני, מלך בבל. חורבן בית המקדש הראשון סימל את סיום תקופת הבית הראשון ואת תחילת גלות בבל, שהייתה נקודת שפל משמעותית בהיסטוריה של עם ישראל.

• מקור: ספר מלכים ב', פרק כ"ה.

חורבן בית המקדש השני

בית המקדש השני, שנבנה לאחר שובם של היהודים מגלות בבל, נחרב בתשעה באב בשנת 70 לספירה על ידי הרומאים בהנהגת טיטוס. החורבן הזה הביא לסיום תקופת הבית השני ולתחילת גלות רומא. חורבן בית המקדש השני נחשב לאחד האסונות הגדולים ביותר בתולדות עם ישראל, וסימן את תחילת הפיזור היהודי ברחבי העולם. חורבן זה התרחש במהלך תשעת הימים, שמתחילים בראש חודש אב ומסתיימים בתשעה באב, ומהווים את התקופה הקשה ביותר בלוח השנה היהודי.

• מקור: תוספתא תענית, פרק ד' הלכה ח'.

נפילת ביתר

בתשעה באב בשנת 135 לספירה נכבשה העיר ביתר על ידי הרומאים, מאורע שסימל את כישלון מרד בר-כוכבא. היה זה המרד היהודי הגדול ביותר נגד השלטון הרומאי, ונפילת ביתר הייתה אחת הנקודות השחורות ביותר במרד זה. לאחר נפילת העיר הרומאים הרגו את כל התושבים ולא אפשרו לקבור את המתים.

• מקור: תוספתא תענית, פרק ג' הלכה ו'.

חרישת ירושלים

לאחר כישלון מרד בר-כוכבא, בתשעה באב חרש הקיסר הרומאי אדריאנוס את ירושלים והקים במקומה את העיר הרומית איליה קפיטולינה. אירוע זה סימן את השינוי המוחלט של ירושלים ואת הפיכת העיר הקדושה לעיר רומית פגאנית. טורנוסרופוס, המפקד הרומאי, החריב את המקומות הקדושים של היהודים ובנה מקדש לאלים רומיים.

• מקור: תלמוד בבלי, מסכת גיטין דף נ"ז ע"ב.

אירועים נוספים בתשעה באב

לאורך ההיסטוריה היהודית התרחשו אירועים טרגיים נוספים בתשעה באב. בדומה לחורבן בתי המקדש, שהאירועים שהובילו אליהם החלו לפני תשעה באב עצמו ונמשכו לאחריו, מנהגי האבלות מתחילים בהדרגה לפני תשעה באב ונמשכים לתוך עשרה באב. לאורך השנים גם אירועים שקרו בסמוך ליום עצמו נתפסו כחלק מהצרות של תשעה באב. בין האירועים המאוחרים:

• גירוש יהודי אנגליה: בט' באב בשנת 1290 (18 ביולי 1290) הורה אדוארד הראשון, מלך אנגליה, על גירוש כל היהודים מארצו. היהודים נדרשו לעזוב את אנגליה עד היום הראשון של חודש נובמבר 1290, ומי שיישאר לאחר תאריך זה יוצא להורג.
• גירוש צרפת הגדול: בי' באב בשנת 1306 (22 ביולי 1306) הורה פיליפ הרביעי, מלך צרפת, על גירוש כל היהודים מצרפת בתוך חודש.
• גירוש ספרד: בליל ח' באב בשנת 1492 (31 ביולי 1492) הסתיים המועד שניתן ליהודי ספרד לעזוב את הארץ, לאחר ארבעת החודשים שהוקצו להם לעזיבה.
• פרוץ מלחמת העולם הראשונה: בה' באב בשנת 1914 (28 ביולי 1914) הכריזה האימפריה האוסטרו־הונגרית מלחמה על סרביה, ובכך החלה מלחמת העולם הראשונה. בז' באב הצטרפה רוסיה למלחמה, ובט' באב הצטרפה גרמניה למלחמה.
• גירושי יהודים בשואה: בב' באב בשנת 1942 (16 ביולי 1942) משטר וישי כלא 13,000 מיהודי פריז בתנאים קשים מאוד. בז' באב גורשו למחנות ריכוז. בח' באב החלה האקציה הגדולה מגטו ורשה למחנה ההשמדה טרבלינקה.

צום תשעה באב הוא זמן לאבל ולזיכרון על כל הטרגדיות הללו. הוא נועד לעורר אותנו לחשבון נפש ולתשובה. זהו יום שבו אנו מתבוננים בהיסטוריה שלנו, זוכרים את הסבל והכאב, ומקווים לבניין בית המקדש השלישי ולגאולה השלמה.

הלכות ומנהגים - מה מותר ומה אסור

חמישה עינויים

1. איסור אכילה ושתייה:

   • כל יהודי חייב להתענות ביום זה, כלומר להימנע מכל אכילה ושתייה במשך 25 שעות, משקיעת החמה של ערב תשעה באב ועד צאת הכוכבים שלמחרת.
   • הקלות:
     • חולים: חולים שנמצאים בסכנה חייבים לשבור את הצום בהתאם להנחיות רפואיות.
     • נשים בהיריון: חייבות לצום, אך אם הצום עלול לגרום להן לחולי משמעותי יש להקל ולא לצום. מומלץ להתייעץ עם רופא ורב.
     • נשים מיניקות: נשים מיניקות חייבות לצום, אך אם הצום עלול לפגוע בכמות החלב או במצב הבריאותי שלהן, יש להקל ולא לצום.
     • יולדות: אישה בתוך שלושים יום לאחר הלידה פטורה מהצום.
     • חיילים: חיילים שנמצאים בפעילות מבצעית, כמו חיילים בעזה או במלחמה, פטורים מהצום אם הצום עלול לפגוע בכשירותם המבצעית. במקרה של אימונים או פעילות מבצעית חיילים אלו יכולים לשבור את הצום כדי לשמור על כשירותם.
   • מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד; פסקי תשובות, סימן תקנ"ד סעיף ה'.

2. איסור רחיצה:

   • רחיצה של תענוג אסורה בתשעה באב. זאת אומרת שאין להתרחץ במים חמים או קרים לצורך הנאה.
   • הקלות: רחיצה לצורך הסרת לכלוך מותרת. לדוגמה, מי שידיו או פניו התלכלכו יכול לרחוץ אותם כדי להסיר את הלכלוך. בבוקר ניתן ליטול ידיים עד לפרקי האצבעות.
   • מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד.

3. איסור סיכה:

   • סיכה של תענוג אסורה בתשעה באב, כלומר אין לסוך את הגוף בשמנים, קרמים או משחות.
   • הקלות: סיכה לצורך רפואי או כדי להסיר ריח רע מותרת. לדוגמה, מי שסובל מיובש חמור בעור יכול להשתמש במשחה רפואית.
   • מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד.

4. איסור נעילת נעלי עור:

   • אין לנעול נעליים או סנדלים עשויים מעור בתשעה באב.
   • הקלות: מותר לנעול נעליים מבד, גומי או חומרים אחרים שאינם עור. במקרה של צורך רפואי, כמו פצע או כאב חמור בכף הרגל, מותר לנעול נעליים נוחות יותר, גם אם הן כוללות חלקים מעור.
   • מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד.

5. איסור קיום יחסי אישות:
   

   • אין לקיים יחסי אישות בתשעה באב.
   • הקלות: אין הקלות מיוחדות באיסור זה. זוגות נשואים נוהגים בהרחקות הדומות להרחקות שבזמן נידה.
   • מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד.

מנהגים נוספים

1. אמירת קינות:

   • נוהגים לקרוא את מגילת איכה ולהגיד קינות בבית הכנסת. הקינות עוסקות באירועים הקשים והטרגיים שקרו לעם ישראל במהלך ההיסטוריה.
   • מבצעים: בדרך כלל נהוג בכל הקהילות היהודיות, ללא הבדל עדה או מיקום.
   • מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ח.

2. תפילות מיוחדות:

   • בתפילת שמונה עשרה מוסיפים את תפילת נחם, המתארת את הציפייה לבניין בית המקדש השלישי.
   • מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ט.

3. תפילין:

   • נוהגים שלא להניח תפילין בשחרית אלא במנחה, כדרך האבלים.
   • מבצעים: מנהג זה נהוג בעיקר אצל האשכנזים וחלק מהספרדים.
   • מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ט.

הלכות נוספות

1. ישיבה על הרצפה:

   • אין יושבים על כיסא אלא רק על גבי כיסא נמוך או על הרצפה, כדרך האבלים.
   • מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ח.

2. שאילת שלום:

   • אין לשאול בשלום חברים ואין לומר "בוקר טוב". אם מישהו אומר "שלום", יש להשיב בשפה רפה כדי לא לפגוע.
   • מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ה.

3. עבודה בתשעה באב:

   • אין איסור מוחלט על עבודה, אך השולחן ערוך פוסק כי "כל העושה מלאכה בתשעה באב, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה". עם זאת, מלאכת דבר האבד (מלאכה שאם לא תבוצע - ייגרם נזק לאדם), עבודה לצורך רבים או מצווה מותרת.
   • מבצעים: בעיקר אנשים העובדים בעבודות חיוניות או במלאכות דבר האבד.
   • מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד.

4. סגירת עסקים:

   • לפי הוראות הדין, רשויות מקומיות יכולות לאסור על פתיחתם של בתי אוכל ובתי עינוגים בתשעה באב. ערב ט' באב נחשב ליום עסקים מקוצר. התחבורה הציבורית פועלת במתכונת מצומצמת בערב הצום. בט' באב עצמו התחבורה הציבורית פועלת כרגיל.

5. נתינת צדקה

חז"ל קבעו שביום הצום יש לתת צדקה שווה לערך שלוש סעודות, כפי הנאמר: "אגרא דתעניתא צדקתא". זהו מנהג חשוב, המעודד נתינה וסיוע לנזקקים ביום הצום.

• מקור: תענית דף ט"ז ע"א.

כל הלכות תשעה באב: העינויים, הקריאות המיוחדות, האיסורים וההקלות

שאלות ותשובות נפוצות

1. האם מותר לצחצח שיניים בתשעה באב?

   • בתשעה באב נוהגים שלא לצחצח שיניים כדי להימנע מרחיצה. עם זאת, ישנם רבנים שמתירים לצחצח שיניים ללא משחה אם זה גורם לצער משמעותי.
   • מקור: הרב אליעזר מלמד.

2. מה דינם של חיילים בפעילות מבצעית בתשעה באב?

   • חיילים שנמצאים בפעילות מבצעית, במיוחד באזורים כמו עזה, פטורים מהצום אם הצום עלול לפגוע בכשירותם המבצעית. עליהם להתייעץ עם רב צבאי.

מותר לנער שסובל ממיגרנה לשתות בצום? הרבנית זיוית ברלינר עונה

1. האם מותר ללמוד תורה בתשעה באב?

   • אין ללמוד תורה בתשעה באב מלבד נושאים הקשורים לחורבן ולתשובה. מותר ללמוד מגילת איכה, ספר איוב ומדרשי החורבן.
   • מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד.

2. האם מותר לעבוד בתשעה באב?

   • אין איסור מוחלט על עבודה, אך נהוג שלא לעבוד. השולחן ערוך פוסק כי "כל העושה מלאכה בתשעה באב, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה". מותר לעבוד בעבודות דבר האבד או לצורך רבים.
   • מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד.

3. מהו סדר התפילות בתשעה באב?

   • בליל תשעה באב, לאחר תפילת ערבית, קוראים את מגילת איכה ולאחר מכן קינות. בתפילת שחרית אין מניחים תפילין, אלא רק בתפילת מנחה.
   • מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ט.