הקהילה היהודית בצרפת, הנחשבת לשנייה בגודלה בעולם, פוערת בימים אלה פה וגם עיניים לנוכח תוצאות הבחירות לפרלמנט. לאחר שני סבבי בחירות, החליטו אזרחי צרפת להעניק את המקום הראשון למפלגת השמאל המאוחד (מאוחד בעיקר עם מפלגת השמאל הקיצוני). הצרפתים הליברלים פחדו כנראה מהימין הקיצוני, ולכן בסיבוב השני הלכו חזק נגדו. במקום לקבל את מרין לה-פן ומפלגת הימין, הם "זכו" במפלגת השמאל הקיצוני, חבורה של אנטישמים, אנטי ישראלים שמאז ה-7 לאוקטובר תומכים בחמאס באופן גלוי. ההשלכות: כחצי מיליון יהודים חוששים כעת יותר מאי-פעם לעתידם ולקיומם במדינה.
החשש שמפלגת ימין קיצוני תמנע מהיהודים לקיים את דתם בחופשיות התחלף בחשש קיומי גדול הרבה יותר - שמאל קיצוני שמובל על-ידי כ-10 מיליון מוסלמים, שחלקם קיצוניים עד מאוד. בהפגנות התמיכה במפלגות השמאל שנערכו לאחרונה, דגלי צרפת הוחלפו בפומבי ובאין מפריע בדגלי חמאס וג'יהאד, ונדמה שזה אומר הכל. ב-7 ביולי, 9 חודשים בדיוק אחרי ה-7 לאוקטובר המקולל, הביאו אזרחי צרפת לאוויר העולם את המצב הקיצוני ביותר מאז ממשלת וישי, ששיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית ועוזריה.
אין ספק שעמנואל מקרון הוא האשם הגדול. כדי לשרוד כנשיא, הוא מנע מהימין הקיצוני לשלוט אחרי שבבחירות לפרלמנט האירופי לפני כחודש הייתה מפלגתה של מרין לה-פן ראשונה בצרפת. למי שאינו מכיר, הבחירות לפרלמנט בצרפת מזכירות את השיטה לבחירות המוניציפאליות בישראל. מדובר בבחירות בעלות שני סבבים. בסבב הראשון המועמד המנצח צריך להוביל בלפחות 50% מהקולות. במידה והמצב אינו כזה, יוצאים המקומות הראשונים לסבב בחירות נוסף. הבחירות הנוכחיות לפרלמנט נותנת לכל איזור לבחור בחבר פרלמנט שלא בהכרח קיבל את הרוב בסיבוב הראשון, אלא קיבל אותו בסיבוב השני אחרי שהוא קיבל את הקולות של מפלגות קטנות שלא עברו מהסיבוב הראשון לשני. כך מקרון מנע מהימין הקיצוני לשלוט בזכות ברית שהוא כרת עם השמאל הקיצוני.
וכך נוצר מצב בו הממשלה הבאה של צרפת תהיה מובלת על ידי השמאל הקיצוני, ובהכרח תהיה אנטי-ישראלית ותומכת חמאס, כדי למצוא חן בעיני מיליוני הבוחרים המוסלמים. הממשלה הבאה בצרפת לא תצא להגן על יהודי צרפת כשהם יותקפו בפרברי פאריז ומארסיי, כדי לא לגרום למהומות של צעירים מוסלמים.
למקרים כמו הרצח של שרה חלימי ז"ל, שנרצחה על רקע אנטישמי ולאחר מכן פסק בית המשפט בצרפת שלא להעמיד לדין את רוצחה, מקרה שהוכיח שהממסד הצרפתי מפנה את גבו לקהילה היהודית ומשאיר אותה לבדה, יתווספו מקרים נוספים. כבר כיום, רבים מיהודי צרפת מסתירים סממנים יהודיים, וכ-80% מהם כבר נמנעים מלדווח למשטרה על תקריות אלימות מחשש מתגובות נקם של אותם תוקפים מוסלמים. מחר זה יהיה יותר גרוע, ויהודי צרפת יודעים זאת. וכך, הדרך היחידה שנשארת להם היא הדרך לישראל.
מאז המלחמה, נרשמת עלייה של מאות אחוזים ברצון של יהודי צרפת לעלות לישראל. אירועי האלימות, הטרור והאנטישמיות כלפי יהודים, שהיו גבוהים עוד לפני המלחמה, התעצמו מאוד מאז מלחמת "חרבות ברזל". תוצאות הבחירות, כך נדמה, מעניקות להם "רוח גבית" נוספת, תוך שהן מצטרפות למערך השיקולים שיכולים לעודד את העלייה לארץ. יהודים רבים שרוצים בכך אבל התלבטו האם לעלות לישראל או מתי, קרובים מאוד כעת להחלטה לעשות את הצעד האמיץ ולעלות לישראל.
זו יכולה להיות הזדמנות בלתי-חוזרת להגביר את מגמת העלייה מצרפת לישראל, לגרום לעולים רבים לעשות את הצעד הנוסף שיהפוך את חלום העלייה למציאות. אבל כדי שזה יקרה, מדינת ישראל חייבת ליצור, להוביל ולבצע עוד היום תכנית פעולה ייעודית להעלאת וקליטת יהודי צרפת. לא לעשות זאת, יהיה לא פחות מלהפקיר אותם. מקבלי ההחלטות במדינת ישראל, הגיע הזמן לפעול. אחרת, נפספס הזדמנות היסטורית – עד שהמצב יסלים כך שכבר לא ניתן יהיה לסייע להם.
אריאל קנדל הוא מנכ"ל עמותת "קעליטה" (ארגון הגג של עולי צרפת בישראל)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו