מלחמת אחים, רצח פוליטי והשפעה לדורות: צום גדליה אקטואלי יותר מתמיד

השנה היהודית נפתחת בשני ימים חגיגיים של ראש השנה, עמוסי דבש, התחלות חדשות ואופטימיות לקראת העתיד. עם זאת, כבר ביום החול הראשון של השנה החדשה, מגיעה נחיתה לא קלה אל מסלול ההיסטוריה היהודית רבת התהפוכות שלנו, בו אנו מציינים את צום גדליה, לזכר היום בו נרצח גדליה בן אחיקם, המתועד לתקופה של אחרי חורבן בית ראשון.

מדובר למעשה בצום שחותם את סדרת הצומות שהוכנסו אל השנה היהודית ומציינים את התהליך שסופו בחורבן הבית הראשון וחורבן הממלכה היהודית הראשונה של עם ישראל.

מי היה גדליה(ו) בן אחיקם ומה הפך את רציחתו, שלא הייתה הראשונה (ולא האחרונה), לכזו שנדרש לציין אותה בצום המוקדש לו, ועל שמו. מה היו תוצאות הרצח שיש המגדירים אותו כרצח הפוליטי הראשון בתולדות העם היהודי (ולא בטוח שאכן כך), מי עמד מאחוריו, מה היו מניעיו ומה אנו, בשנת 2023, במדינה חצויה ומפולגת, שפסיפס חלקיה סדוק סביב מחלוקות פוליטיות-משפטיות-חברתיות יכולים ללמוד ממנו על עצמנו?  

"קצת קשה לחלק בין רצח פוליטי, רצח על בסיס קינאה או רצח על בסיס תחרות אישית על תפקיד", מסביר פרופסור ישראל רוזנסון איש חינוך וחוקר ארץ ישראל, לשעבר יושב ראש המכללה המאוחדת אמונה-אפרתה בירושלים, וכיום נשיא מכללת תלפיות. לדבריו, "בתנ"ך היו רציחות פוליטיות עוד לפני רצח גדליהו בן אחיקם, וכי ממש לא מדובר במקרה הראשון".

מומלכים ונרצחים

לרצח גדליה קדמו מעשי רצח שיכולים גם הם ליפול לתוך אותה הקטגוריה. כך למשל, האם רציחתו של אבנר בן נר, שר צבא ישראל, על ידי יואב בן צרויה הייתה רצח על רקע פוליטי? "קשה לדעת", אומר פרופ' רוזנסון, ומוסיף, "אנחנו רואים שדוד המלך לקח את הרצח הזה, ורצח נוסף של יואב בן צרויה בו רצח את עמשא בן יתר - בצורה קשה מאד - והורה לבנו שלמה המלך להתנקם ביואב על כך.

באותו אופן יהוא מומלך על ידי נביא ויוצא להרוג את כל משפחתו של אחאב מלך ישראל, אמנם מדובר במינוי אלוקי אבל האם זה לא גם רצח פוליטי? בכלל אם נלך לתחילת בריאת העולם, קין רוצח את הבל, האם שם המניע הוא לא סוג של מניע פוליטי? כך שלמעשה רציחתו של גדליה בן אחיקם היא ככל הנראה לא הרצח הפוליטי הראשון בתנ"ך".

עם זאת מציין פרופ' רוזנסון כי הדגש הגדול של חז"ל על רציחתו של גדליה בן אחיקם נובע מהנזקים העצומים שחולל הרצח הזה לשארית היהודים שנותרו בארץ אחרי החרבת ממלכת יהודה וחורבן בית המקדש בידי הבבלים.

נזקי סופת הוריקן

"רציחתו של גדליה בן אחיקם חוללה תוצאה מחרידה", מסביר פרופ' רוזנסון. "הרצח הזה הותיר נזקים עצומים שדומים לנזקים של סופת הוריקן. גדליה בן אחיקם הושאר בארץ כדי לייצר כאן יציבות וכדי לבנות מחדש את מה שנשאר מממלכת יהודה. מדובר באדם רציני מאד, יציב, בן לשושלת של שרים שתפקדו לאורך דורות תחת מלכי יהודה.

"כלומר בעוד המלכים התחלפו הן על ידי אימפריות מבחוץ והן מסיבות אחרות, משפחתו של גדליה הייתה משפחת שרים יציבה. יש כאן משרת ציבור קלאסי, בלי שאיפות גדלות משל עצמו שאמור היה לתת תקווה ליהודים שנותרו בארץ. לכן המינוי שלו שידר סוג של יציבות והמשכיות למי שנותרו פה.

"מבחינה זו הרצח שלו גדע את כל התהליך והחריב לגמרי את המנגנון שהבבלים ניסו לבנות בארץ עבור שארית הפליטה. זה היה בעצם סוף החורבן של עם ישראל. משום כך גם חז"ל לקחו את האירוע הזה וכל כך הגדילו אותו והפכו אותו לאחד הצומות שקשורים לחורבן הבית. הרי חז"ל יכלו לבחור המון רציחות פוליטיות אחרות אבל הם ראו דווקא ברצח הזה אבן דרך משמעותית".

-האם עם ישראל למד מהרצח הזה - היו רציחות פוליטיות גם אחרי?
"ראשית צריך להגיד שלאורך ההיסטוריה עם ישראל פיתח מנגנונים שונים כדי למנוע אירועים כאלו הן פנימה כנגד יריבים מבית והן החוצה כנגד יריבים מחוץ. נבנו ממש סוגים שונים של בלמים, ואכן רוב ההיסטוריה היהודית כמעט שאינה כוללת תקופות של רציחות. אך עם זאת כל תקופת מלכי חשמונאי מלאה ברציחות פוליטיות מדממות, דבר דומה קרה לקראת סוף תקופת הבית השני וחורבנו. הרי החרב הייתה ממש אדומה מדם של רציחות פוליטיות ושפך דם פוליטי נורא, אז לא נכון להגיד שלא היו עוד רציחות פוליטיות בעם ישראל".

-האם רוצחו של גדליה בן אחיקם, ישמעאל בן נתניה, השיג משהו מהרצח? 
"מדובר בשאלה מאד טובה" משיב פרופ' רוזנסון, ומציין כי "הסיבה לרצח עצמה נבעה מכך שישמעאל בן נתניה היה מיוחס לשושלת של בית דוד וככל הנראה הוא רצה להרוויח את פיסת השלטון שנותרה בארץ. האם זה היה בכלל מעשה ריאלי? האם בכלל היה לו סיכוי? ובכן זה נראה שבכלל לא היה כאן מעשה ריאלי, זה היה מעשה לא מוסרי בכלל ולא ריאלי ללא שום שיקול דעת פוליטי שרק חולל חורבן מוחלט".

-אלפי שנים לאחר מכן, מה אנו, בימינו יכולים ללמוד מרצח גדליה בן אחיקם? 
"מדובר בשאלה פילוסופית, כלומר השאלה היא מה ניתן בכלל ללמוד מאירוע היסטורי תנ"כי שהתחולל לפני אלפי שנים אל המציאות הריאלית שלנו היום. יש שניסו להקיש בין הרצח של גדליה בן אחיקם לרצח רבין ז"ל, אבל מדובר בשאלה יותר פילוסופית שאין עליה תשובה חד פעמית".

פרופ' רוזנסון הוסיף וציין כי "מאז שיבת ציון היו מעט מאד רציחות פוליטיות בארץ, זה לא שלא היו בכלל, היו רציחות פוליטיות בתקופת הישוב ויש גם את רצח רבין ז"ל, בכל מקרה תמיד מדובר במעשה קיצוני, שנעשה ממבט חסר עומק, מצומצם, בלי מורכבות שמוביל רק לטירוף מערכות ושיבוש המנגנונים הלאומיים".

בכל הנוגע לשאלה האם רצח פוליטי משיג את מטרתו ציין פרופ' רוזנסון כי כעיקרון רצח הוא סוג של לקיחת תפקידו של הבורא. "אנחנו לא יכולים לברוא בני אדם, למעט הילדים שאנחנו מביאים לעולם, אבל אנחנו יכולים ליטול נשמה. אלא שבדרך כלל, בכל פעם שמעשה כזה לא נעשה בזהירות מרבית, בלי אישור ובלי סמכות מוסרית הרי שהמעשה מביא רעה לעולם".

פרופ' רוזנסון הביא כדוגמה את רציחתו של הארכידוקס האוסטרו-הונגרי פרדיננד. "האם הרצח הזה הביא למטרתו? הוא הביא למלחמת העולם הראשונה, גם רציחתו של אברהם לינקולין לא החזירה את העבדות. מנגד, אם הקצינים שקשרו על היטלר היו מצליחים להתנקש בחייו בוודאי שהייתי מברך שהחיינו כך שזה מורכב אבל ככלל רציחות פוליטיות מביאות כאוס ונזקים". 

פרופ' רוזנסון מציין שזו גם הייתה דעת רוב מנהיגי היישוב לפני קום המדינה ובעת מלחמת העצמאות, גם הם העדיפו להבליג ולא לבצע מעשי נקם ושמרו ככל יכולתם על טוהר הנשק. הם עשו זאת כמעט תמיד לדבריו פנימה אל תוך היישוב העברי, "למעט מקרים בודדים", וכן הם עשו זאת כלפי חוץ כלפי הערבים.

"חוגי ההגנה ותנועות הפועלים שאז ייצגו את רוב היישוב, ממש שמו הגבלות והמון ברקסים ובקרה לפני שהם השעו את הכללים וביצעו פעולת נקם, היישוב ממש שם המון כבלים על הידיים שלו כדי שכשיהיה צורך להרוג זה יהיה בזמן נתון, תחת בקרה ובאופן הכי מוסרי שיש. אגב הם צדקו כי ללא התנהלות כזו מתחולל אובדן שליטה ומעגל דמים גדול ונזק עצום. כבר חז"ל ציינו כי כיון שניתנה רשות למשחית הוא אינו מבדיל בין צדיק לרשע".

מלחמת אזרחים שהובילה לחורבן

גדליה בן אחיקם, נרצח למעשה במקום בו הקים את מרכז הניהול שלו - במצפה. פרופ' רוזנסון מפנה לביטוי המקראי החמור שמצוין אחרי הרצח. "התנ"ך מציין שגדליה והאנשים שנרצחו אתו הושלכו אל הבור. לא מדובר בסתם בור אלא מצוין בצורה חריגה שמדובר בבור שכרה מלך יהודה, אסא, במלחמתוו עם בעשא מלך ישראל. כלומר התנ"ך מקשר בין מלחמת האחים הקשה שהייתה בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל לפני מאות שנים לבין הרצח של גדליה בן אחיקם.

"לא בכדי. אין מדובר בסתם אזכור תמים אלא באמירה נחרצת. המלחמה בין אסא לבעשא היתה למעשה מלחמת האזרחים הראשונה אחרי שהפילוג בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה הפך לעובדה.

"הייתה מלחמה אחת קודם בין אביה לירבעם, אבל אחרי התפלגות המלוכה זו המלחמה הראשונה וזו הייתה מלחמה נוראית שגררה אחריה עוד מלחמות אזרחים. זאת בניגוד למה שהיה מצופה ששתי הממלכות ישראל ויהודה יחיו בשלום אחת ליד השנייה. והאזכור של האירוע הזה כאן מלמד שהתנ"ך מראה שלמלחמת אזרחים, שלמאבק פוליטי כזה שכולל מלחמת אחים, שהיא סופר רצח פוליטי, יש השפעה לדורות ונזקים שמתגלגלים הלאה והלאה עד לחורבן הסופי של מלכות ישראל".