*עדכון: לזמני כניסה ויציאת צום תשעה באב לשנת 2024 ה'תשפ"ד
צום תשעה באב 2023 יחול השנה בתאריך 26.07 אז ייכנס, החל מהערב עם שקיעת החמה, ועד למחרת בתאריך 27.07 אז יסתיים, עם צאת הכוכבים.
תשעה באב הוא צום שנקבע מדרבנן כשהוא מציין בראש ובראשונה את חורבן שני בתי המקדש, הראשון בשנת 586 לפנה"ס ביד נבוכדנצר וחורבן בית שני בשנת 70 לספירה בידי הרומאים בהנהגת טיטוס. התענית נחשבת לשיאה של תקופת האבלות - ימי בין המצרים - שתחילתם בצום י"ז בתמוז.
זמני כניסת ויציאת צום תשעה באב
ירושלים
כניסת הצום: 19:39
יציאת הצום: 20:09
תל אביב
כניסת הצום: 19:41
יציאת הצום: 20:11
חיפה
כניסת הצום: 19:41
יציאת הצום: 20:11
צפת
כניסת הצום: 19:40
יציאת הצום: 20:10
באר שבע
כניסת הצום: 19:40
יציאת הצום: 20:10
בני ברק
כניסת הצום: 19:39
יציאת הצום: 20:09
אילו אירועים חלו בט' באב?
חמשת האירועים המרכזיים והסמליים שחלו בתשעה באב כוללים את הבכייה לדורות שהחלה עם חטא המרגלים, אז נגזר על דור המדבר שלא ייכנסו לארץ ישראל - בתשעה באב. מסופר על הבכי הרב של בני ישראל בעקבות הדיבה אותה הוציאו 10 מתוך 12 המרגלים על ארץ ישראל. "וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא" - הוא ליל ט' באב. ובמדרש תנחומא מסבירים, "ואותו הלילה שמאסו בארץ היה ליל תשעה באב, ובאותה שעה נגזר על בית המקדש שיחרב" (מדרש תנחומא לפרשת שלח).
שני בתי המקדש שהיו בתולדות העם, נחרבו שניהם בתשעה באב. בית המקדש הראשון נחרב בשנת 586 לפני הספירה והשני נחרב בשנת 70 לספירה. בית המקדש הראשון נבנה על ידי המלך שלמה ועמד על תילו 400 שנים עד שנחרב בידי הבבלים. את בית המקדש השני בנו הגולים ששבו ארצה מבבל - עד שנחרב בידי הרומאים.
בנוסף העיר בית"ר נלכדה ונכבשה על ידי הרומאים בשנת 135 לספירה, בתשעה באב, בידי הרומאים, תוך כדי דיכויו באכזריות של מרד בר כוכבא. שנה לאחר מכן, בשנת 136 לספירה הפכה ירושלים לעיר רומית אלילית תחת השם איליה קפיטולינה.
חמשת איסורי התענית
בתשעה באב חמישה איסורים מרכזיים: אכילה ושתייה, נעילת הסנדל (אסור לנעול נעליים עשויים מעור), סיכה (מריחת שמנים על הגוף), רחיצה ויחסי אישות (תשמיש המיטה).
כאמור, בניגוד לשאר תעניות שנקבעו על ידי חכמים (מדרבנן), צום תשעה באב הוא בן כ-25 שעות, בדומה ליום כיפור, ולכן נחשב לצום קשה יותר מאחרים.
בצום זה נהוגים מספר מנהגי אבלות ייחודיים כגון ישיבה על הרצפה בבית הכנסת, בבתי כנסת מסוימים אף מחשיכים את אולמות התפילה וקוראים על הרצפה לאור נרות. כמו כן ישנו איסור ללמוד התורה, שכן עיסוק בתורה נחשב לשמחה ולעונג. עם תחילת הצום נוהגים לקרוא את מגילת איכה שבו קינות על חורבן ירושלים והגלות שנכפתה על יושביה היהודים. במגילה נפתחה בשורה שהפכה מוכרת גם לציבור הרחב: "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם--הָיְתָה, כְּאַלְמָנָה; רַבָּתִי בַגּוֹיִם, שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת--הָיְתָה, לָמַס".
מה מותר ומה אסור - הלכות ומנהגים
תענית תשעה באב מאופיינת במנהגי אבלות השייכים ליום זה.
- לא אוכלים או שותים. על חולים וכדומה להתייעץ עם רב כדי שיכריע כיצד עליהם לנהוג בעת הצום. גם מי שלא צם – בהוראת רב – צריך להימנע מאכילת מעדנים או אכילה מיותרת.
- יושבים על כסאות נמוכים, רצפה (על שטיחים) עד לחצות היום.
- לא נועלים נעלי עור. יש המקלים בנעליים עם קישוטי עור.
- איסור רחצה - גם במים קרים. לנטילת ידיים נוטלים רק את קצות האצבעות (מותר לרחוץ במים אזור שהתלכלך);
- איסור סיכה - לא מושחים את העור בתחליבי גוף או שמנים כלשהם.
- איסור תשמיש המיטה - לא מקיימים יחסי אישות ולא מבצעים פעולות העשויות להביא לאינטימיות.
- איסור ברכת שלום - לא מברכים איש את רעהו לשלום וכן לא שולחים מתנות.
- איסור על הידור ופאר - לא לובשים בגדי חג.
- יש הנוהגים שלא לאכול דברי בשר ולא לשתות יין בשבוע שחל בו תשעה באב.
- לפני תחילת הצום יש לאכול "סעודה מפסקת", אך זו שונה מזו של יום כיפור ונהגית בצניעות יתרה. הסעודה כוללת ביצה ולחם טבול באפר (מנהג).
בליל תשעה באב מסירים בבית הכנסת את הפרוכת מארון הקודש, מכבים רבים מן האורות ולאחר תפילת ערבית אומרים את מגילת 'איכה' המתארת את זוועות החורבן. החזן מקריא את המגילה בקול כשהמתפללים מצטרפים אליו בקול שקט. לאחר-מכן קוראים כמה 'קינות', פיוטים שנכתבו לתשעה באב.
כאשר נוטלים ידיים בבוקר תשעה באב שופכים מים רק על קצות האצבעות, ובברכות השחר מדלגים על ברכת "שעשה לי כל צרכי".
הנחת תפילין בתשעה באב
יש נוהגים שלא להניח תפילין בתפילת שחרית (בוקר), וגם לא להתעטף בטלית. הנוהגים כך מניחים תפילין (וטלית) בתפילת המנחה של יום התענית.
שעות אחר הצהריים של הצום מסמלים הקלה מסויימת במנהגי האבלות. אחר הצהריים מותר לשבת על כסאות רגילים וכן ניתן להתחיל בהכנות לארוחה שלאחר הצום.
בבית הכנסת משיבים את הפרוכת למקומה, ובתפילת המנחה מניחים תפילין ומתעטרים בטלית. לתפילת העמידה מוסיפים קטע מיוחד בשם 'נחם' הכולל בקשות לבנין המקדש מחדש.
במוצאי הצום יש ליטול ידיים אך ללא ברכה.
מכיוון שבית המקדש נשרף עד לשעות הצהריים של י' באב, נהוג להמשיך במנהגי האבלות (הימנעות מאכילת בשר, שתיית יין, רחצה ותספורת) עד לשעות הצהריים של י' באב. כאשר תשעה באב חל ביום חמישי, מותר להתרחץ ולהסתפר למחרת בבוקר לכבוד השבת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו