שישה מכל עשרה רופאים המועסקים בישראל הם בוגרי לימודים בחו"ל. כעת מתאגדים סטודנטים הלומדים באירופה, ומבקשים ממשרד הבריאות להכיר ברישיון האירופי בלי שיצטרכו לעבור בחינת רישוי ישראלית.
בשבוע שעבר נשלחה לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן עצומה, שעליה חתומים כ־320 סטודנטים לרפואה הלומדים בחו"ל (מתוך כ־500 שלפי ההערכה לומדים כעת רפואה מחוץ לישראל). "אתגרי הסטודנטים הישראלים ללימודי רפואה בחו"ל הם רבים, כאשר אחד העיקריים שבהם הוא הדרישה לעשות מבחן רישוי ישראלי וזאת כדי לעסוק במקצוע הרפואה בארץ", כותבים הסטודנטים, "בוגר שעבר בהצלחה את מבחן הרישוי האירופי יכול לעסוק ברפואה בכלל מדינות האיחוד האירופי, שבהן נמצאים מיטב המוסדות המובילים ברפואה ובעלי שם עולמי, למשל בגרמניה, איטליה, שבדיה ועוד, אך הוא אינו יכול לעסוק ברפואה במדינת ישראל ללא מעבר בחינת הרישוי הממשלתית בנוסף. מכאן שישראלי בוגר לימודי רפואה בחו"ל, שברצונו להגיע ולעבוד בארץ, נדרש לעשות שתי בחינות רישוי - האירופית והישראלית. האין זה אבסורד?"
"למדתי רפואה במוסד נחשב בהונגריה שבו רופאים רבים בארץ למדו בעברם", משתף ד"ר יובל אבידן, מתמחה בקרדיולוגיה, "השקעתי מאות אלפי שקלים מכיסי הפרטי בלי שום סיוע מהמדינה, למדתי וחזרתי לישראל מתוך שליחות וציונות. כאשר סיימתי את לימודיי, יכולתי לעבוד בכל מוסד רפואי באיחוד האירופי לרבות מוסדות מובילים בעולם, אך בארץ העמידו בפניי מכשול: מבחן הרישוי הישראלי. לא מספיק שלמדתי במשך שש שנים והשקעתי מאמץ, זמן וכסף ואני חוזר ארצה כדי לתת שירות במערכת הבריאות הציבורית, נדרשתי גם להמתין 'שנה ביציאה' כדי לגשת לבחינת הרישוי הישראלית וכן לעשות קורס ייעודי לבחינה במהלכה".
"לשים לזה סוף"
החותמים על העצומה טוענים עוד כי בחינת הרישוי של משרד הבריאות נכתבה בשנות ה־90 ואינה מעודכנת ביחס לזו הנהוגה באירופה. כמו כן, האפליה גדולה גם משום שהמשרד הכיר - בעקבות המלצות ועדת גרמן ב־2013 - בבחינת הרישוי האמריקנית (USMLE) ובעלי רישיון זה יכולים לעבוד בישראל. הבחינה האמריקנית היתה גם המוצא מבחינת ד"ר אבידן. "איך זה הגיוני שאני יכול לעבוד בגרמניה, בצרפת ואפילו בשבדיה, אבל בביה"ח זיו לא?", הוא תוהה, "החלטתי שאני לא מוכן לעבור את ההליך הזה וביצעתי את מבחן הרישוי האמריקני. הגיע הזמן שישימו לזה סוף, בייחוד במצב שבו מערכת הבריאות נמצאת".
"צריך לתמוך ולחזק"
ד"ר משה כהן, מנכ"ל ומייסד מכינת "מדיקל דוקטור", המכינה סטודנטים ללימודי רפואה בחו"ל, סבור שהמצב הנוכחי "עושה עוול לרופאים שלמדו בחו"ל ועלול לגרום לבריחת מוחות". לדבריו, "בוגרי חו"ל מחזקים את הרפואה הציבורית ויש לתמוך בהם ולחזק אותם ולא להתייחס אליהם בצורה לא הוגנת. הכרה בבחינת הרישוי תעביר מסר חיובי".
ממשרד הבריאות נמסר: "לאחרונה פורסמו בחוזר מנכ"ל כמה כללים חשובים לגבי לימודי רפואה בחו"ל. אחד מהם נוגע לנושא בחינת הרישוי הישראלית. הוחלט כי הבחינה הבאה תכלול חלק העוסק בנושאים בעלי אופי קליני, כך שבבחינת הרישוי יבואו לידי ביטוי נושאים קליניים המהווים כ־50 אחוז מלימודי הרפואה. החלטה זו באה בעקבות ביקור בכמה מדינות, כולל מזרח אירופה, שבחלקן שייכות למדינות האיחוד האירופי, שם התרשמנו מחשיפה מועטה ללימודים קליניים. הבחינה בסוף לימודי הרפואה במדינות האיחוד האירופי אינה עונה על כל מרכיבי הלימוד בבית הספר לרפואה. בחינת USMLE היא הבחינה היחידה העומדת באמות המידה הדרושות. עם זאת, הבקשה תיבחן ותידון בפורומים הרלוונטיים".
יצוין כי סוגיית לימודי רפואה בחו"ל עלתה גם בדו"ח מבקר המדינה בשנה שעברה. המבקר העיר: "מדינת ישראל נסמכת במידה רבה על בוגרי פקולטות שלא למדו בארץ... בכך מוותרת המדינה על יכולתה להכשיר את עתודת הרופאים הטובים ביותר שהיא יכולה לקבל". המבקר הביא עדויות לכך שבתי הספר לרפואה במולדובה ובארמניה פועלים ברמה נמוכה, ומאז הודיע משרד הבריאות כי הוא אינו מכיר בלימודי רפואה במדינות אלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו