חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו ננו-חלקיק שעשוי לשמש כחיסון נגד סרטן העור הקטלני מלנומה. החיסון הוכח כיעיל ביותר בעכברי מודל בשלושה מצבים עיקריים: כטיפול מונע, כתרופה לגידול הראשוני, וכטיפול למיגור גרורות. החיסון עדיין לא נוסה בבני אדם, אלא רק ברקמות אנושיות.
את המחקר הובילה פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המחלקה לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה וראש המעבדה לחקר סרטן וננו-רפואה בפקולטה לרפואה, והשתתפו בו ד"ר אנה סקומפרין, פרופ' הלנה פלורינדו וד"ר ג'ואוו קוניוט מאוניברסיטת ליסבון, אשר שהו במעבדה במשך שנה במסגרת שבתון וחילופי סטודנטים.
גאווה ישראלית. צוות החוקרים // צילום: גליה טירם
החוקרים פיתחו חלקיקים זעירים, בגודל כ-170 ננומטר, מפולימר מתכלה. בתוך כל חלקיק הם 'ארזו' שני פפטידים – שרשראות קצרות של חומצות אמינו, שמאפיינים תאי מלנומה. לאחר מכן הם הזריקו את הננו-חלקיקים לעכברי מודל עם מלנומה בעור. פרופ' סצ'י-פאינרו הסבירה את התהליך: "ננו-חלקיקים אלה נושאים על גבם מולקולת סוכר המשמשת כ'ראש חץ' המכוון לתאים דנדריטים של מערכת החיסון, המפעילים תאי T שיתקפו את הגידול".
"חלקיקים אלה פעלו בדיוק כמו החיסונים המוכרים למחלות הנגרמות על ידי נגיפים: הם עוררו את מערכת החיסון של העכברים. תאי מערכת החיסון (תאי ה-T המופעלים) למדו לזהות תאים המכילים את שני הפפטידים 'הארוזים' – כלומר את תאי המלנומה ולתקוף אותם. המשמעות היא שמעכשיו, מערכת החיסון של העכבר המחוסן תתקוף את תאי המלנומה, אם וכאשר יופיעו בגופו."
כניסת הננו חיסון לתאים // צילום: פרופ' סצ'י פאינרו
בהמשך המחקר, בחנו החוקרים את יעילותו של החיסון בשלושה מצבים שונים: מניעה, גידול ראשוני וטיפול בגרורות.
במקרה הראשון (טיפול מניעתי) החיסון הוזרק לעכברים בריאים, ולאחר מכן הוזרקו להם תאי מלנומה. בזכות החיסון העכברים לא חלו, והחיסון מנע את התפרצות המחלה. המצב השני הוא טיפול במקרה השני (התפתחות גידול ראשוני) נבחן שילוב בין החיסון החדשני עם טיפולים אימונותרפיי על עכברי מודל למלנומה. הטיפול המשולב עיכב משמעותית את התקדמות המחלה, והאריך במידה רבה את חייהם של כל העכברים שטופלו.
במקרה השלישי (טיפול בגרורות) החוקרים בחנו רקמות אנושיות של גרורות מלנומה במוח שהוסרו מחולים (גרורות במוח מהוות גורם תמותה עיקרי בקרב חולים המאובחנים בשלב מאוחר) ומצאו כי הן אכן מכילות את שני הפפטידים המהווים יעד לחיסון. בניסוי המשך נבחנת עתה יעילות החיסון בעכברי מודל למלנומה עם גרורות באזורים שונים בגוף (מוח, ריאות, כליות ועוד).
זיהוי וחיסון תאי הסרטן // איור: גליה טירם
"המלחמה בסרטן בכלל, ובמלנומה בפרט, הולכת ומתפתחת לאורך השנים, באמצעות מיגוון שיטות טיפוליות כמו: ניתוחים, כימותרפיה, הקרנות ואימונותרפיה; אך גישת החיסון, שהוכחה כיעילה כל כך כנגד מחלות נגיפיות לסוגיהן, טרם הוכתרה כהצלחה לטיפול בסרטן", אומרת פרופ' סצ'י-פאינרו. "במחקר שלנו הראינו שניתן לייצר חיסון יעיל כנגד סרטן העור מלנומה".
"המחקר שלנו פותח פתח לגישה חדשה לחלוטין – גישת החיסון - לטיפול יעיל במלנומה, גם בשלביה המתקדמים של המחלה. אנחנו מאמינים שהשיטה שפיתחנו עשויה להתאים גם לסוגים אחרים של סרטן, וסבורים שעבודתנו מהווה תשתית מוצקה לפיתוח עתידי של חיסונים נגד סרטן בבני אדם."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
