המשימה הראשונה של פרופ' גמזו, כפי שהוא בעצמו אמר, היא להחזיר את אמון הציבור - ואחת מהבעיות שבגללן אמון הציבור התערער היתה ההתייחסות לכל ישראל כמקשה אחת.
משפחה שגרה ביישוב שבו היו חולים בודדים או שלא היו חולים בכלל, לא מבינה למה עליה להסתגר בבית כמו משפחה שגרה ביישוב שבו מספר רב של מקרים. יצירת האיפה ואיפה קשה להבנה על ידי הציבור - וכך האמון יורד. יש היגיון רב לרעיון להתייחס ליישובים השונים בהתאם לרמת התחלואה בהם, פעולה מסוג זה יכולה להחזיר את אמון הציבור. עם זאת, יש צורך בקביעת קריטריונים ברורים וקבועים שאינם מושפעים מלחצים פוליטיים של ראש עיר כזה או אחר.
קריטריונים אלו חייבים להיקבע לפני ההפעלה של השיטה וברור שהם חייבים להיות שקופים למקבלי ההחלטות בכל יישוב ולציבור הרחב. בין הקריטריונים יש לכלול מדדים כמו שיעורי החולים הפעילים, שיעורי הנדבקים בכל יום, שיעור השינוי מיום ליום, שיעורי החולים קשה והתפלגות גילי הנדבקים והחולים. בעזרת נתונים אלו הנהגת היישוב או העיר תקבל תמונה מקיפה על המצב במקום וניתן יהיה לקבל החלטות כיצד לנהל את חיי היום־יום ביישוב. בערים גדולות ניתן גם לחלק לפי שכונות.
עוד בנושא:
• בזכות ההגבלות? "מגמת האטה אמיתית בתחלואה בישראל"
• ד"ר שרון אלרעי תחליף את סדצקי
• התוכנית של גמזו: לנצח את חוסר הוודאות
בד בבד, ההנהגות של הרשויות המקומיות חייבות לקבל הנחיות לגבי האפשרויות שיש להן להנהיג ביישוב ומה דרוש לעשות בכל מצב. לשם כך ניתן יהיה לעבוד בשיתוף עם משרד הבריאות ושירותי בריאות הציבור. שירותי בריאות הציבור של משרד הבריאות קיימים בכל הארץ ומחולקים למחוזות ולנפות, אמנם לא עם כוח האדם הנדרש בימים אלו - אך הם בהחלט יכולים לתת מענה מקצועי בכל תהליך קבלת ההחלטות ולדעתי חייבים להיות מעורבים בתהליכים אלו.
אתגרים רבים יש בתוכנית פעולה זו, והראשון שבהם הוא הצפיפות הגיאוגרפית של ישראל. כך, לדוגמה, מרחק גיאוגרפי בין גבעתיים ורמת גן לא קיים. הציבור אינו מבדיל בין שתי הערים בחיי היום־יום (קניות, חברים, בילויים, סידורים ועוד). האם ואיך ניתן להתייחס לשתי ערים אלו, ביחד או בנפרד? כאן שוב דרוש שיתוף פעולה בין קבוצות ערים או יישובים הגובלים אחד בשני, אולי יש מקום לאחד ביניהם בקביעת הפעולות והמגבלות למניעת הדבקה. בכל אופן יש צורך לתכנון את כל החלוקה לאזורים, ולהביא בחשבון את הגיאוגרפיה, את התנהגות הציבור, את הרמה הסוציואקונומית ועוד.
הפצת מידע אמין
אתגר נוסף הוא הפצת המידע באופן אמין ומדויק לכל האוכלוסייה. סביר להניח שהציבור יתקשה להבין את ההנחיות כאשר יהיו הבדלים בהנחיות בין האזורים. האם ההנחיות שעל פיהם אתה צריך להתנהג ייקבעו על פי היישוב שבו אתה מבלה את רוב זמנך? מתגורר? עובד או מבלה? מה יקבע את צורת ההתנהגות שלך? אולי רק כתובת המגורים? המסרים לציבור חייבים להיות ברורים מהתחלה כדי למנוע בלבול ואי בהירות.
בקיצור, עבודה רבה מחכה לצוותים של פרופ' גמזו כדי שבאמת נצליח לגייס את הציבור לפעול לשבירת שרשרות ההדבקה. קצת סבלנות מצד הציבור דרושה כדי לאפשר הפעלה של התוכנית והבנה של הלוגיקה מאחורי קבלת ההחלטות.
אתגר אחר משמעותי הוא גיוס שיתוף פעולה מלא מצד כל מקבלי ההחלטות בשלטון המקומי. אם כל ראש עיר יתחיל להתווכח על כל שלב ויימנע מביצוע הפעולות הדרושות למניעת ההדבקה, לא נצליח להשתלט על הבעיה וכולם יסבלו. אז כפי שפרופ' גמזו אמר, אחריות רבה תהיה עליהם.
בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו