בן 17 מחצר חסידית באשדוד הועבר היום (שני) מבית החולים אסותא בעיר מגוריו לבית החולים שניידר בעיר מגוריו, זאת בעקבות הידרדרות משמעותית במצבו לאחר שחלה בקורונה. הוא הועבר לצורך חיבור למכונת אקמו. נבדקת אפשרות רפואית שמדובר בסיבוך שגורם לתסמונת PIMS.
הנער אושפז בעבר לאחר שנדבק בווירוס ומצבו הוגדר קל. הוא שוחרר בתום טיפול ונראה היה שהבריא, אולם הובהל שוב אמש לבית החולים לאחר שלדברי משפחתו התסמינים לא ממש חלפו והחלה הידרדרות במצבו. הוא אושפז במחלקה לטיפול נמרץ, שם הורדם והונשם.
כאמור, ההערכה הרפואית היא שהנער סובל מתסמיני תסמונת PIMS, שפגעה בעשרות ילדים ובני נוער מהארץ בשבועות האחרונים ובאלפים בעולם.
בכל המקרים מדובר בילדים או בני נוער שנדבקו בקורונה בצורה קלה יחסית והבריאו, אך לאחר מספר שבועות מצבם החל להידרדר. מדובר בתסמונת שפוגעת במערכות בגוף. תחילה זה מתבטא בחום גבוה, בכאבי בטן, בהופעת פריחה על העור ובהפרעה בתפקוד של איברים חיוניים. מאוחר יותר ניכרת בין היתר, אך לא תמיד, פגיעה לבבית. התסמונת מופיעה בגוף כחודש לאחר ההחלמה. הרופאים מתארים אותה כסערה אימונולוגית, ומטפלים בה בעיקר בתרופה ביולוגית.
בן ה-17 מאשדוד הוא הצעיר ביותר בארץ שנזקק עד כה לסיוע של מכשיר לב-ריאה. במהלך הגל הראשון אפיק סוויסה, בן 22 מאשדוד, חובר לאקמו באיכילוב והתאושש כעבור כמה שבועות.
צילום ארכיון: דוברות איכילוב
ביוני האחרון דווח על מותה של חולה בת 19 ממזרח ירושלים בבית החולים הדסה עין כרם. גם בטיפול בה נעשה שימוש במכשיר האקמו.
יש לציין שסיבוכים של קורונה בילדים הם נדירים מאוד: לפני כשבוע וחצי פורסם דו"ח של משרד הבריאות על תחלואה בילדים, שממנו עלה שהרוב המוחלט של בני 17-0 שזוהו כחיוביים לקורונה היו בעלי תסמינים קלים.
מאז התפרצות המגפה בישראל, 494 ילדים אושפזו בשל הידבקותם בנגיף (פחות מאחוז אחד מכלל המאובחנים בגילים אלה), 28 מהם היו במצב קשה, 31 במצב בינוני והשאר קל. 194 מהמאושפזים היו תינוקות עד גיל שנתיים, שאושפזו בשל מדיניות אשפוז כמשנה זהירות בקבוצת הגיל הזו.
"הטיפול ניתן במהרה והתוצאות משביעות רצון"
פרופ' שלום בן שימול, מומחה במחלות זיהומיות בילדים בסורוקה, מנהל מעקב אחרי מקרי קורונה קשים בילדים בבתי החולים. המעקב מתנהל ב-20 מוסדות רפואיים מאז חודש מרץ.
הבדיקה העלתה יותר מ-40 מקרי קורונה קשים, מהם 25 של PIMS. כעשרה מתוכם הציגו תמונה דמויית מחלת הדם החריפה קוואסקי. כמו כן, כעשרה מטופלים נזקקו לטיפול תומך נשימה בטיפול נמרץ (לעיתים הנשמה, ובחלק מהמקרים תמיכה פחות פולשנית).
לדברי פרופ' בן שימול: "כמעט כל הילדים המאושפזים והמונשמים טופלו בסטרואידים, חלקם גם בנוגדנים, באנטיביוטיקה רחבת טווח ובתרופות שונות לשמירה על לחץ הדם ופעילות הלב.
"התגובה לטיפול, בעיקר לסטרואידים, מצוינת - וכל הילדים החלימו לחלוטין עד כה. המפתח להצלחה בטיפול בסורוקה כמו בשאר בתי החולים הוא זיהוי מהיר של התסמינים על ידי הרופאים, שמעלים את החשד למחלה בשלב מוקדם מאוד. בעקבות זאת, הטיפול ניתן במהרה והתוצאות משביעות רצון. אין דיווחים על תמותה עד כה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו