החיסון החדשני נגד נגיף הקורונה של החברות פייזר ומודרנה, מהווה פריצת דרך עצומה בתחום הלחימה בנגיפים, דלקות ואף במחלת הסרטן, פריצה מהסוג שיכולה לחולל תפנית של ממש בהתמודדות של אנשים עם מחלות קשות. הסיבה לכך היא שמדובר בשיטה חדשה למאבק בנגיפים ובמחלות שלא השתמשו בה בעבר, ושקיצרה את הדרך למציאת תרופה בצורה דרמטית.
צילום: רויטרס
השיטה הקלאסית למציאת חיסונים ותרופות
בשיטת המחקר הקלאסית מה שעושים זה למצוא דרך לייצר נגיף או חיידק חלשים שלא יפגעו בגוף, וילמדו אותו להילחם בחיידקים ונגיפים בריאים שיגיעו בעתיד. לעיתים אין צורך להכניס לגוף נגיף חי אלא מספיק נגיף מומת או נגיף מהונדס גנטית שלא פוגע בגוף ונושא עליו תכונות שמלמדות את הגוף כיצד להילחם גם בחיידק או נגיף שמסוכנים לו.
הבעיה בשיטות האלו היא בכך שהן לוקחות כעשור עד מציאת הדרך הנכונה לייצר חיסון או תרופה בטוחה, כאשר במקרה של צהבת מסוג B לקח לעולם המדעי 18 שנים למצוא חיסון. מעבר לכך יש צורך במתקני ענק שעולים מיליארדים רבים, כשגם זמן המחקר עולה המון כסף.
לעומת זאת חברת מודרנה הצליחה לייצר תרופה ראשונית לנגיף הקורונה 63 ימים מאז שהיא ריצפה את הגנום שלו, וחברת פייזר גם השיגה פריצת דרך מהירה כאשר כבר כעת, כשנה מאז התפרצות המחלה לראשונה, מבקשות החברות אישור מה-FDA לחיסון שלהם. אגב בקנה ישנן עוד חברות שממש קרובות למציאת חיסון והן יבשילו להגיש אותו לאישור בקרוב.
פריצת הדרך שנקראת MRNA
למעשה המחשבה על שיטת הטיפול החדשה קיימת בעולם כבר כ-60 שנה. מדובר על חומר שנקרא MRNA שנכנס אל התא ומבקש ממערכת ייצור החלבונים שלו לייצר חלבון ספציפי מאוד. למשל במקרה של הקורונה אפשר לבקש מהתאים לייצר רק את החלבון שמאפשר לנגיף לפרוץ אל התאים, וזאת מבלי שהגוף נפגע כלל. כך הגוף לומד להתמודד עם חלבון אחד של הנגיף, שמאוד משמעותי לאפשרות שלו להתרבות בגוף, מבלי להיפגע, ועל הדרך כשהוא יפגוש את החלבון עם הנגיף הוא כבר יזהה בעצמו שיש כאן פולש שצריך להילחם בו, וגם יהיה לו את הידע כיצד עושים זאת.
הבעיה בשיטה הזו שהציעה החוקרת האמריקנית ממוצא הונגרי ד"ר קתלין קאריקו, הייתה שיצור החלבונים גרם למערכת החיסון של הגוף להשתולל ולהגיב בעוצמה רבה מאוד. לכן אפשרות השימוש ב-MRNA הייתה תקועה שנים.
צילום: Pfizer
הכל השתנה בשנת 2005 כאשר ד"ר קאריקו עבדה באוניברסיטת פנסילבניה, שם יחד עם מדענים אחרים היא פיתחה את השיטה שפועלת כיום בפייזר או במודרנה כדי לייצר חיסון שלא יגרום לכל המערכת החיסונית של הגוף להשתולל.
בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס אמרה ד"ר קאריקו, שעובדת כיום בחברת מודרנה: "אחרי פריצת הדרך שלי היה צורך בעוד 15 שנה ובמגיפה עולמית כדי לנסות בפועל את הטיפול הזה. בדרך עמיתים שלי היו צוחקים על המחקר ועל עבודת החיים שלי שהיא לא מתקדמת לשום מקום. השיא היה כשהגעתי לחברת מודרנה. לחברה אפילו לא היה אתר אינטרנט לקרוא עליה והם צחקו עלי שאני עוברת לעבוד בחברה כלל לא מוכרת. כיום הם כמובן עוקבים בעניין רב אחרי הפיתוחים שלנו".
תרופה לסרטן ולמחלות קשות אחרות
למעשה השימוש ב-MRNA יכול להוות נקודת זינוק לתרופות רבות אחרות, כי ניתן למעשה ללמד את הגוף באופן זה לזהות קטעים וחלבונים של נגיפים ואפילו של תאים סרטניים ככאלו שמסכנים אותו ושצריך להרוג. בהקשר לכך השותפה הגרמנית של חברת פייזר, חברת בינטק, מבצעת ניסוי בחיסון נגד סרטן העור מלנומה יחד עם חברת רוש השוויצרית.
בתאי סרטן כמובן מדובר במעשה מורכב יותר כיוון שהמחלה מתחוללת על ידי תאי הגוף שיוצאים משיווי משקל ומתחילים להתרבות באופן מסכן חיים.
אולם גם כאן התהליך קורה בדרך כלל בגלל פגם או עיוות במערכת הקידוד של ה-DNA של תאים מסוימים, מה שגורם להם להתחלק בפראות, ולכן למעשה ניתן ללמד את הגוף באותה שיטה לזהות רק את התאים האלו כמסוכנים ולתקוף אותם, וזאת מבלי להחדיר לאדם תרופה שפוגעת בעוד תאים או מחלישה את שאר הגוף כפי שקורה כיום. באופן הזה מתכננים במודרנה למשל תרופה נגד סרטן השחלות וכן כנגד איסכמיה של הלב.
מהפכה בעלויות ובגודל המפעלים
אחת הנקודות החשובות ביותר בשיטה החדשה היא העלות הקטנה שלה ביחס לתהליכי העבר. אם כדי להוביל מחקר ופעילות נגד מחלה היה צורך בעבר בשנים ארוכות, במפעלים גדולים ובמיליארדים, הרי שלייצר MRNA צריך הרבה פחות זמן מרגע הריצוף הגנטי של המחלה וכן גם מעט מקום.
מנגד כיוון שמדובר בחומר ביולוגי שאינו תא חי אלא חלק מתא, צריך תנאי קירור טובים כדי שהוא לא יתפרק. בחיסון של מודרנה צריך מינוס 20 מעלות ובזה של פייזר מינוס 70 מעלות. נקודה זו מן הסתם גם תיפטר בקרוב ויתכן שעולם הרפואה עומד בפני מהפכה של ממש בתחום מציאת וייצור תרופות חדשות למחלות שעד היום לא הייתה לנו דרך יעילה לטפל בהן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו