פריצת דרך בטיפול במלנומה גרורתית: חוקרים ישראלים משיבא מצאו כי ניתן לגרום לחולי סרטן שאינם מגיבים לטיפול להגיב ואפילו להגיע למצב של היעלמות המחלה, על ידי השתלת חיידקי מעי.
תרופות אימונותרפיות הפועלות על מערכת החיסון של החולים דוגמת קיטרודה ואופדיבו יצרו מהפכה בטיפול בחולי הסרטן והצליחו להוביל להיעלמות המחלה אצל 20%-10% מהמטופלים.
אך העובדה שלא כל החולים מגיבים לטיפול או לא מגיבים באופן מלא אתגרה את הרופאים המטפלים. מחקר חדש של חוקרים משיבא שפורסם בכתב העת היוקרתי "Science" מציע תקווה וכיוון פורצי דרך להתמודדות עם הסרטן.
במחקר שנערך במרכז הרפואי שיבא נמצא כי השתלת חיידקי מעי בחולי מלנומה גרורתית, בשילוב עם אימונותרפיה הממריצה את מערכת החיסון, יכולה להוביל לנסיגת המחלה.
במסגרת המחקר, חיידקי מעי של חולי מלנומה גרורתית שהגיבו לטיפול אימונותרפי ומחלתם נעלמה, הושתלו בעשרה חולי מלנומה גרורתית שמחלתם עמידה לטיפול.
תגובה מלאה אצל החולה
לאחר ההשתלה וחידוש הטיפול האימונותרפי, נמצא כי חולה אחד הגיב תגובה מלאה והמחלה אצלו אינה פעילה זה כשנתיים וחצי, ובשני חולים נוספים הושגה תגובה חלקית ממושכת.
המחקר נערך בהובלתם המשותפת של ד"ר בן בורסי, מומחה בכיר במערך האונקולוגי בשיבא ומרצה בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' גל מרקל, מנהל מכון אלה למלבאום לאימונו־אונקולוגיה ומלנומה בשיבא.
מחקר בוצע כחלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר ארז ברוך הנמצא כעת בתקופת הכשרה בארה"ב.
ד"ר בורסי: "זהו המחקר הקליני הראשון בעולם שהראה כי על ידי שילוב של השתלת 90 חיידקי מעי עם אימונותרפיה במטופלים שמיצו קווי טיפול קודמים, אנו מצליחים לא רק לעורר פעילות חיסונית ברמת הגידול אלא גם משיגים אחוזים מרשימים של תגובה קלינית, וכל זאת ללא תופעות לוואי משמעותיות".
דור חדש של טיפולים
לדברי ד"ר בורסי, "מדובר במחקר פורץ דרך הן בהבנת הביולוגיה של המחלה והן בהבנת התגובה החיסונית כנגד הגידול. אנו שואפים להראות נתונים דומים גם בסוגי סרטן נוספים".
פרופ' מרקל: "המחקר ייחודי בכך שהליכי המחקר והפיתוח הביולוגיים כרוכים מההתחלה בטיפול בחולים אונקולוגים ובהצלת חיים. מודגם לראשונה בבני אדם שניתן לתכנת מחדש את מערכת החיסון בגוף החולה באמצעות החלפת חיידקי המעיים, ולהשיג תוצאה אונקולוגית טיפולית מרשימה. ההליך הטיפולי הוא פשוט, זול, זמין ובטוח, ועל כן בר יישום בכל מקום בטווח מיידי. זיהוי הגורמים לתגובה החיסונית כנגד הגידול, עשוי לאפשר פיתוח דור חדש של טיפולים בטוחים בסרטן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו