מאז החלו חיסוני הקורונה בישראל ניצלו ממוות לפחות כ־20 אלף ישראלים, ואלמלא החיסונים מניין המתים עד כה עלול היה להגיע לכ־30 אלף איש (כולל 8,371 קורבנות הקורונה שמתו מאז תחילת המגיפה).
נתונים דרמטיים אלו עולים מניתוח נתונים מיוחד שערך עבור "ישראל היום" פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות והמשנה למנכ"ל המשרד. הנתונים שערך וחישב גרוטו מתבססים על הניתוח שערך המרכז לבקרת מחלות של אירופה (ECDC), אחד הגופים החשובים בעולם למעקב אחר מחלות ומגיפות. מדובר בהערכה זהירה, מאחר שהיא מתייחסת רק לבני 60 ומעלה. לדברי גרוטו, יש עוד כמה אלפי ישראלים לפחות, בני פחות מ־60, שניצלו בזכות החיסונים.
על פי נתוני משרד הבריאות, מאז תחילת מבצע החיסונים ב־19 בדצמבר 2020 ועד אתמול קיבלו כ־6.7 מיליון ישראלים את המנה הראשונה של החיסון לקורונה, כ־6 מיליון קיבלו את המנה השנייה, כ־4.4 מיליון קיבלו את המנה השלישית, וכ־600 אלף ישראלים כבר קיבלו את המנה הרביעית של החיסון. עוד עולה מהנתונים כי הסיכון של ישראלי לא מחוסן למות מקורונה גדול פי שמונה בהשוואה לאדם מחוסן, וכי גם בגל החמישי של האומיקרון נשמר יתרון אדיר למחוסנים, שהסיכון שלהם למות מקורונה קטן פי חמישה לעומת מי שאינו מחוסן. נתונים אלה נאספו ועובדו בעזרתו של אלדד סיטבון, ״מואיז הקטן״, על פי נתוני משרד הבריאות
"לא 'כמו שפעת'"
פרופ' גרוטו, מומחה לבריאות הציבור ולאפידמיולוגיה ומרצה באוניברסיטת בן־גוריון בבאר שבע, אמר אתמול ל"ישראל היום" כי "חלקים מסוימים בציבור ובקרב מומחים המתבוננים כעת בגל האומיקרון, טוענים כי זו הוכחה כי מדובר במחלה קלה 'כמו שפעת', אלא שזוהי טענה מופרכת, שכן לא מובאת בחשבון ההשפעה החשובה של החיסונים, שמונעת תחלואה קשה ותמותה בהיקפים גדולים גם כעת מול גל האומיקרון".
לדברי פרופ' גרוטו, "בניתוח שערך המרכז לבקרת מחלות של אירופה (ECDC) ואשר פורסם בנובמבר 2021, נבדק מספר מקרי המוות בקרב מבוגרים מעל גיל 60 אשר נמנעו בזכות החיסונים במדינות האזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי, ובהן גם ישראל. הבדיקה התייחסה לקבוצת גיל זו, שכן כ־90% ממקרי התמותה הם מעל גיל 60. המחקר, אשר פורסם באתר Eurosurveillance, הניח כי "שיעורי מניעת התמותה על ידי חיסונים הם 60% אחרי מנה אחת ו־95% לאחר שתי מנות".
ואכן, לדברי פרופ' גרוטו, "מהמחקר עולה כי בתקופה שבין דצמבר 2020, תחילת מבצעי החיסון בארץ ובחו"ל, לנובמבר 2021, מדורגת ישראל במקום השלישי במספר מקרי המוות שנמנעו כתוצאה מחיסונים, וכי נמנעו 15,662 מקרי מוות בתקופה זאת בישראל. בתקופה זו נפטרו בישראל 3,972 איש מעל גיל 60, ואלמלא החיסונים היו נפטרים 19,634 אנשים בישראל".
מבוגרים רבים ניצלו
פרופ' גרוטו מדגיש כי "מסקנות החוקרים הן שמאז תחילת החיסונים באירופה, חייהם של מבוגרים רבים ניצלו באמצעות חיסון. יישום מוקדם ומלא של חיסון מבוגרים היה קשור לירידה הגדולה ביותר במקרי המוות הצפויים. הסיבות לכך שישראל מדורגת במקום השלישי באירופה קשורות לקצב המהיר של החיסון בישראל ולכיסוי הנרחב שלו בגילי 60 ומעלה".
עוד מסביר גרוטו כי "בניתוח נוסף שערכתי על בסיס נתוני התמותה של ישראל בכל הגילים, ולפי המודל שפורסם במאמר, עולה כי 4,989 איש נפטרו מאז 1 בינואר 2021 ועד 19 בינואר 2022 (בכל קבוצות הגיל), וכי ללא חיסונים היו נפטרים 24,661 איש, כלומר החיסון מנע בתקופה זו 19,672 מקרי תמותה".
"לכו להתחסן"
"יש להדגיש כי המחקר, והניתוח שערכתי על בסיסו, אינם מתייחסים לתפקידם של החיסונים במניעת העברה של המחלה ובהורדת מקדם ההדבקה, כפי שהיה לגבי הווריאנטים אלפא ודלתא אשר היו נפוצים בתקופת הבדיקה. מכאן שניתן להניח כי החיסון מונע תמותה בהיקפים גדולים גם לגבי זן האומיקרון, שכן קיימת הוכחה ברורה לכך שהחיסון מונע מחלה קשה ותמותה כתוצאה מהדבקה בווריאנט זה, גם אם השפעתו על קצב ההעברה עוד אינה מוכחת. זו הזדמנות נוספת להזכיר למי שעדיין לא התחסנו או שלא קיבלו את המנה השלישית לפחות, לעשות זאת ולהימנע מאשפוז, מתחלואה קשה ומתמותה".
פרופ' גליה רהב, מנהלת המחלקה למניעת זיהומים בביה"ח הממשלתי שיבא בתל השומר, הנחשבת לאחת הרופאות החשובות והמשפיעות ביותר במאבק הישראלי בקורונה, אמרה אתמול ל"ישראל היום" כי "החיסון הביא לסיום הגל השלישי של הקורונה וחסך חיים של ישראלים רבים מאוד. עד היום החיסון מנע הרבה מאוד תחלואה ותמותה, ובגל הרביעי גם הבוסטר השלישי מנע תמותה ותחלואה רבות מאוד".
לדבריה, "בגל החמישי הנוכחי כבר אפשר לראות ירידה בעקומת המאומתים של המחוסנים בחיסון הרביעי, ורואים גם שהתחלואה הקשה יותר בולטת בקרב מי שלא קיבלו חיסון רביעי. אין ספק שהחיסון מגן מפני אשפוז, תחלואה קשה ומוות, והוא מצליח בזה מאוד. ההתערבות הרפואית החשובה ביותר בתולדות הרפואה והאנושות היא החיסונים, והם - יחד עם פעולות היגיינה וסניטציה כמו הטיפול המודרני במערכות ביוב - הצילו מיליארדי בני אדם ממוות, מנכות וממחלות קשות".
ד"ר יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בביה"ח הממשלתי וולפסון בחולון וחברה בצוות לטיפול במגיפות במשרד הבריאות, אמרה ל"ישראל היום" כי "חיסונים נותרו האסטרטגיה היעילה ביותר למניעת מוות ונכות מקורונה, ומחקרים שפורסמו בחודשים האחרונים מראים כי באירופה בלבד החיסונים מנעו מוות של יותר ממיליון איש בתוך פחות משנה".
לדבריה, "נתונים דומים מגיעים מכל העולם, ובכלל זה ישראל. הצוות לטיפול במגיפות היה מוביל הדרך של אסטרטגיית החיסונים בישראל והמליץ על מתן הבוסטר השלישי והרביעי. הבוסטר השלישי גרם לדעיכת גל תחלואת הדלתא בארץ. יש כבר נתונים המראים כי המנה הרביעית של החיסון הורידה באופן משמעותי את גל התחלואה הנוכחי באנשים מעל גיל 60 ותרמה להגנה מפני מוות ואשפוזים, וזאת אף שהחיסון פחות יעיל במניעת הדבקות".
ד"ר מאור קראה גם היא למי שלא השלימו את סדרת החיסונים למהר ולעשות כן, והסבירה כי "אף שהאומיקרון פחות אלים, עדיין הוא יכול לגרום למחלה קשה במבוגרים ובמדוכאי חיסון. נוסף על כך, ההשפעות ארוכות הטווח של הדבקה בקורונה בילדים עדיין אינן ידועות. מעבר לכך, כדאי להגיע מוגנים גם לגל הבא, שעלול להגיע עם וריאנט חדש".
הבוסטר והאומיקרון
ד"ר אינה ריקרדו־לאקס, חוקרת מחלות זיהומיות ווירולוגיה באוניברסיטת רוקפלר, ניו יורק, מנהלת אזורית של ארגון המדענים הישראלים בחו"ל ScienceAbroad, אמרה אתמול כי "חשוב להבין לגבי החיסונים הקיימים שהם נבדקו והוכחו כיעילים במניעת מחלה קשה ומוות, וזה שהם מנעו יחסית בהצלחה הדבקה בווריאנטים הקודמים זה בונוס. הווריאנט הנוכחי מספיק שונה כדי שמחוסנים יידבקו, אבל הזיכרון החיסוני שלנו, שכולל עוד דברים חוץ מנוגדנים, מצליח להגן עלינו מפני מחלה קשה ומוות גם בווריאנט הנוכחי, בייחוד אם קיבלנו בוסטר".
לדבריה, "הבוסטר כבר התגלה ככזה שדווקא מרחיב את התגובה החיסונית ומאפשר הגנה טובה יותר גם נגד וריאנטים, ובכל העולם הנתונים מראים באופן גורף שמי שמגיע לבתי החולים הם ברובם הגדול אנשים לא מחוסנים. דווקא עכשיו, מכיוון שהאומיקרון כל כך מידבק, כבר אי אפשר לומר 'לי זה לא יקרה'".
ד"ר ארנון שחר, מנהל מערך הקורונה של קופת חולים מכבי וחבר הצוות המייעץ למשרד הבריאות לטיפול במגיפות אמר עוד כי ״לאחר כשנתיים של מגיפה ו 14 חודשים של מבצע חיסונים של אוכלוסיית העולם ואוכלוסיית ישראל בפרט – אנו נמצאים בתהליך של התמודדות מול קורונה אחרת לחלוטין. אוכלוסיית הסיכון מחוסנת ברובה, טיפולים תרופתיים למחלה קלה בינונית לקבוצות הסיכון, וריאנט מדבק יותר בצורה משמעותית אך חשוב יותר – אלים פחות.
"דיונים רבים נסבו לגבי מידת מניעת ההדבקה של החיסון - בעוד שהדבר החשוב ביותר – שאליו מכוון החיסון – הצלת חיים והפחתה דרמטית של תחלואה קשה – המשיך לתת את הטון בכל אחד מהגלים מולו עמד החיסון - ובהצלחה. במבחן התוצאה זה הדבר שייחלנו אליו לפני הגעת החיסון. אין ספק שהגעתו של החיסון שינתה את כללי המשחק ונתנה יותר חמצן להתמודדות מול הנגיף המתעתע״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו