תוצאות ראשוניות של מחקר הסרולוגיה שנעשה בקרב 400 מעובדי שיבא תל השומר שהתחסנו בבית החולים לפני שבועיים מראות כי יותר מ-50% מהעובדים אשר חוסנו פיתחו נוגדנים, המעידים כי הם מחוסנים לקורונה.
בשבוע שעבר נמצא כי רק 2-1 אחוזים מהנבדקים פיתחו נוגדנים ואילו השבוע כאמור, מתוך 100 בדיקות שכבר פוענחו, ב-50 מהן נמצאה עלייה ברמת הנוגדנים.
חיסון הצוותים הרפואיים // צילום ארכיון: יוני ריקנר, שמואל בוכריס, Newsenders
מדובר בתוצאות דומות לאלה שהתקבלו במחקר של פייזר, שמצא כי החיסון מקנה הגנה של 52% בשבועיים שאחרי קבלת המנה הראשונה. יש לציין שהחברה הודיעה אתמול (שני) שאין הוכחה שמנת החיסון הראשונה יעילה 21 יום לאחר נטילתה. מדובר בסתירה של הטענות של הקהילה הרפואית הבריטית, שלאחרונה המליצה לממשלה להתמקד בכמה שיותר מנות ראשונות לאוכלוסייה הכללית.
בכירה בשיבא התייחסה לתוצאות המחקר של בית החולים, ואמרה: "עדיף לדחות בחודש אחד את המנה השנייה של החיסון ולאפשר לעוד 1.5 מיליון אנשים להתחסן - ובאופן כזה להגיע לסיום המגפה".
ייצור החיסון של פייזר // צילום ארכיון: רויטרס
על רקע העיסוק הנרחב בסוגיה בימים האחרונים, משרד הבריאות פרסם הודעת הבהרה: "מי שקיבל מנה ראשונה של חיסון נגד נגיף קורונה, ייטול גם את המנה השנייה שנשמרה בעת ביצוע המנה הראשונה. היחידים שיוחרגו הם אנשים שחלו לאחר קבלת מנת החיסון הראשונה".
"עדיף לדחות את נטילת המנה השנייה"
"זו בשורה משמחת עם הרבה אור בקצה המנהרה", ציינה ביחס למחקר פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים בביה"ח. "50% מהאוכלוסייה זה עדיין לא מספיק, ונחכה לראות מה קורה אחרי השבוע השלישי. המשמעות היא שכבר אחרי שבועיים יש מידה מסוימת של הגנה. זה לא אומר שלא צריך את המנה הנוספת, את הבוסטר. כבר אחרי שבועיים יש מידה יפה של נוגדנים, אך עדיין כולנו צריכים להיזהר ולהמשיך לעטות מסכות".
פרופ' רגב-יוחאי הביעה תמיכה ברעיון שלפיו מבצע החיסונים ימשיך בישראל במנה ראשונה, כאשר המנה השנייה תינתן במועד מאוחר יותר.
סימולציה בשיבא, לקראת מבצע החיסון // צילום ארכיון: גיל קרמר
"זה רעיון שדיבר עליו פרופ' איתמר גרוטו ותומכים בכך חוקרים מהרווארד, כולל המומחה העולמי מארק ליפשיץ. אין שאלה שלאורך זמן צריך חיסון שני, על זה אין חולקין ואין שאלה. זה שצריך אחרי שלושה שבועות לתת מנה שנייה - גם על זה אין שאלה. כך היה במחקר של פייזר. בהינתן סיטואציה מיוחדת בישראל של חודש שבמהלכו לא תחוסן האוכלוסייה, עדיף לדחות בחודש אחד את נטילת המנה השנייה ולאפשר לעוד 1.5 מיליון אנשים להתחסן - ובאופן כזה להגיע לסיום המגפה בצורה יותר מהירה. יש לנו הזדמנות יוצאת דופן בישראל. אנחנו מדברים על חודש דחייה, אין בכך נזק ומשמעות מיגור המגפה יותר גדולה", הדגישה.
עם זאת, פרופ' רגב-יוחאי ציינה שאין לדחות את המנה השנייה לתקופה ארוכה יותר מחודש, כיוון שאז ההשלכות אינן ידועות. "כרגע יותר חשובה המגפה והראייה הכללית ולא הראיה האישית שלפיה שאדם כזה או אחר יהיה מחוסן. אין השלכות לעיכוב של חודש. בבריטניה מדברים על כמה חודשים - ואז רבים מהנוגדנים שנוצרו לאחר נטילת המנה הראשונה ייעלמו, והשנייה לא תועיל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו