"ירינו בתותחים כבדים - ללא הצלחה": המומחים על כישלון הסגר ועל שגרת החיים לאחריו

היציאה מהסגר, לצד פתיחת מבצע החיסונים לכלל האוכלוסייה, מעלים סימני שאלה לגבי המשך ההתמודדות עם הנגיף.

ההפנמה כי מודל הסגר השלישי קרס מתחדדת בקרב מומחי הבריאות. "ירינו עכשיו בתותחים כבדים - ללא הצלחה", מסבירה פרופ' רונית קלדרון מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית. "מקדם הדבקה 1 איננו יציב, כאשר ייתכן שמה שעשוי להסביר, חלקית, את עצם ההגעה אליו הוא הישארות הילדים הקטנים והוריהם בבתים – ולא מערכת החינוך".

קלדרון מוסיפה כי "הסגרים הקודמים היו יעילים כאשר נראה היה, בתחילת הסגר הנוכחי, שהוא עשוי ליצור את האפקט כמו הקודמים - ואז ראינו שהוא נכשל, בין היתר משום שהירידה שנמדדה במוביליות/בתנועתיות בהגעה למקומות העבודה הייתה הרבה יותר נמוכה מאשר מה שראינו בסגרים הקודמים. ייתכן, אגב, שהדרך הנכונה, באופן חלקי, היא לעודד אנשים לא להגיע לעבודה, כי אם להישאר ולעבוד בבית - ולא בצורת סגר".

לדבריה, "איבדנו כלים משמעותיים, בין השאר בשל אכיפה בררנית ולא שוויונית ואובדן האמון של הציבור - ולכן ההמלצה החשובה ביותר היא לרוץ להתחסן! החיסונים עובדים ואנו רואים ירידה באשפוזים חדשים של אנשים מעל גיל 60".

ומה לגבי השלב הבא? קלדרון מדגישה את הצורך לפתרונות יצירתיים במערכת החינוך - "שימוש במבני ציבור בלתי מאוישים, למידה בחוץ וכל שימור של שגרה יומיומית למפגשים חשובה גם לבריאות הנפשית של התלמידים".

על התנודתיות בתחלואה ובמקדם התחלואה אומר פרופ' אייל לשם, מומחה במחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא, כי "העלייה בתחלואה ובמקדם ההדבקה משקפות תהליך של ירידה בהקפדה על הנחיות הסגר בקרב ציבורים נרחבים. לצערי, ככל שתימשך העלייה בפגישות בין אנשים, נמשיך לראות את מגמת העלייה בתחלואה".

פרופ' לשם מדגיש כי "מחלקות הקורונה עמוסות ביותר, ויש קושי רב להמשיך לתת טיפול מיטבי לחולים המאושפזים. מדובר בעיקר בחולים המשתייכים לקבוצות סיכון, שלא הספיקו להתחסן לפני שנדבקו. חשוב שכל הציבור יתחסן, ויותר חשוב לזכור שהחיסון יעיל ביותר שבוע לאחר קבלת המנה השנייה. כדאי להקפיד על ההנחיות עד שחלף שבוע לאחר המנה השנייה, מכיוון שרק אז המחוסנים מוגנים בצורה מיטבית".

אשר לסוגיית אופן פתיחת המשק ומערכת החינוך בקרוב: "אין ספק שנשלם על זה בעלייה בתחלואה, והפתרון היחיד הוא המשך ההסברה וההקפדה על ההנחיות. ערים ויישובים אדומים צריכים להיות בסגר עד לירידה ברמת התחלואה - ורק אז לחזור לשגרת לימודים ומסחר".

גם לשם קרא לציבור להתחסן: "ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה כל אדם שרוצה יכול להתחסן ולהיות מוגן בתוך חודש מפני קורונה קשה. אין להקל ראש בזכות שניתנה לנו לקבל חיסון בטוח ויעיל, ואני ממליץ לכל הקוראים להתחסן בהקדם!"

יש מי שמדגיש כי המדינה צריכה להיערך לניהול שגרה תקינה בצל הקורונה. "ציפינו שעם הגעת החיסונים נחזור לשגרת חיינו האבודה, אך צריך לומר באומץ כי זה לא יקרה בחודשים הקרובים. התוכניות לא תאמו את קצב התפשטות הנגיף, ומיגורו הפך לאפשרות לא ריאלית" - כך אומר פרופ' נדב דוידוביץ, ראש ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.

"כעת, על מדינת ישראל לבנות תוכנית שתאפשר לנו חיים חדשים לצד הנגיף הקיים, חיים חדשים שייכללו התקהלויות מתוחמות למחוסנים, מחלימים ונבדקים בבדיקות מהירות. הצורך בבדיקות מהירות הופך לקריטי, עלינו לפעול במהירות", לשונו. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו