במאבק מול מגפה עולמית, שלא הייתה כמותה מאז תחילת המאה שעברה, צריך איחוד כוחות – באומה, אבל הממשלה הנוכחית לא מצליחה ליצור לכידות כשהמאחד אותה הוא " רק לא ביבי" – והיא נוהגת כלפי אוכלוסיות הסיכון כמו האסקימוסים כלפי הזקנים, רק מבלי לזרוק אותם למישורי הקרח.
להבדיל מהממשלה הקודמת, ששידרה לכידות ונחישות לנצח, הממשלה הנוכחית היא ממשלת ארבעה ראשים או יותר וכל שר פועל, או מפריע ומתנגד, על פי השקפותיו ולכן אף אחד, חוץ מהדרג המקצועי במשרד הבריאות, לא מנסה במסירותו להציל ולצמצם נזקים.
חלק מחברי הקבינט - שרים הבכירים בממשלה, הרי בכלל לא הופיעו לקבינט הקורונה. לחלק מהאגף הליברלי - שהם הרוב בממשלה הנוכחית, ההגבלות בתנועה וחובת המסכות הן בסתירה לערכי חופש הפרט (שלא לדבר על כפיית חיסונים) והם פועלים כך, או שלא פועלים, לפי דרכם.
בנט ביטל והתקפל
למשל, נפתלי בנט נאלץ לבטל את התו הירוק בקניונים למרות רצונו, בגלל התנגדות השרים. אמנם כפשרה, הובטחה הגבלת התפוסה בהם, ואכיפה מוגברת של מסכות – אך כפי שנחשף ב"מעריב", בפועל היא לא מתבצעת.
באופן דומה, נקבע שיוחזר הפיקוח על מסכות בתחבורה הציבורית, ואף פורסמה "הנחיית ראש הממשלה, נפתלי בנט, לפיקוח תקנות קורונה ומסיכות בתחבורה ציבורית", כבר בחודש יולי. אך בפועל אין פיקוח באוטובוסים, קרונות הרכבת הקלה בירושלים נראים כמו האוטובוסים העמוסים בהודו - מדגרת קורונה בהעדר פקחים, וכשהם מופיעים קשה להם לעבור בין הנוסעים מרוב צפיפות.
במקום להגן על הנוסעים, שרת התחבורה מרב מיכאלי הייתה עסוקה במאבק מתוקשר ומסכן חיי אזרחים נגד משרד האוצר בנוגע להגבלות על התעופה. והשר לביטחון פנים עמר בר-לב, שאמור להיות אחראי על האכיפה? עוסק בנערי הגבעות.
הכאוס של שאשא ביטון
הבולטת מכולם תקשורתית היא שרת החינוך יפעת שאשא ביטון שנאבקת נגד דרך קבע ולא חשוב על מה. רק בסוף השבוע האחרון, שוב היא התבטאה בחריפות נגד פעולות הממשלה וטענה ש"משרד הבריאות יוצר כאוס בסוגיית החיסונים בבתי הספר".
עוד כשהייתה ח"כית ויו"ר ועדה בכנסת, שאשא ביטון יצאה נגד ההגבלות במרחבים ציבוריים ודרשה את הפעלת חדרי הכושר הסגורים והמיוזעים -למרות גל של קורונה. מקורבי מנכ"ל משרד החינוך שהיא פיטרה, תא"ל יגאל סלוביק, למשל, טענו בתקשורת שאחת המחלוקות המרכזיות בינו לבין השרה הייתה שהוא נערך למתן חיסונים בבתי הספר, למרות התנגדות השרה, והוסיפו: "משרד החינוך התנהל כאילו מבצע החיסונים לא קשור אליו".
מתברר בדיעבד שהאמירה של שרת הפנים איילת שקד על הכלת המתים והחולים, לא הייתה גחמה אלא אידיאולוגיה כלכלית שאומצה בפועל בממשלה. ואולי היא ההסבר למחדל הגדול של נפתלי בנט כראש ממשלה ושותפה הפוליטי-בהובלת המאבק שלא היה, מול המגפה.
במקום שישראל תיאבק בגל המגפה-כבעבר, בפועל היא עברה למודל: ''לחיות לצד המגפה''. בדיוק כפי שפועל כעת שר האוצר אביגדור ליברמן, המונע החלטות על סגרים כדי שלא לשלם דמי אבטלה - תרופת פלא לגירעון תקציבי. ומי שצריך בשל הסיכון הבריאותי או גילו להתכנס בבית - שיפתור את בעיותיו הכספיות או שייצא לעבודה - למרות הסיכונים.
כך חברו עקרונות כלכלה ימניים מעוותים- של 'איש לנפשו' ,לערכי ליברליזם מעוותים מהשמאל, בהם אין אכיפה, כדי לא לפגוע בחופש הפרט. לא באצטדיונים ולא במסיבות סילבסטר. אפילו בנט אומר זאת היום בהבינו לאן הגענו.
לכן, אם אתם ברי סיכון בשל הגיל או מחלות רקע – דאגו לעצמכם.
ולכו להתחסן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו