"מותה פשוט מוטט אותנו"
לאה קירשנבוים ז"ל, מודיעין עילית | בת 43 במותה
לאה היתה חולה פחות משבועיים. זה היה מהר כל כך. היא חלתה ביום ראשון, אושפזה במוצאי שבת, ושבוע אחר כך נפטרה. זה פשוט מוטט אותנו", מספר בעלה, אלי קירשנבוים. בינואר האחרון הלכה לעולמה לאה (43), גננת ממודיעין עילית, לאחר מאבק קשה בנגיף הקורונה, והותירה אחריה בעל ושלושה ילדים.
לאה היתה גננת מוערכת ומבוקשת, שהפעילה גן פרטי בביתה. "היא היתה כמו בת בשבילי", מספרת חמותה, יהודית קירשנבוים. "היתה אימא מקסימה וגננת מיוחדת מאוד. גידלה את הילדים שלה ובגן כמו פרחים. אמא וגננת למופת, נתנה את הלב שלה לכולם. עד היום הילדים משאירים לנו הודעות בטלפון, שואלים מתי היא חוזרת ואומרים 'טוב לך בשמים'".
שבוע לפני שלאה חלתה, היא חגגה את יום הולדתה ה־43. "היא נורא שמרה על עצמה, אם היא היתה יכולה להתחסן היא היתה עושה זאת, אבל עדיין לא היה אפשר מבחינת הגיל שלה", מעידה יהודית. גם אלי אומר שהנגיף תפס אותם בהפתעה. "אנחנו מאוד שמרנו. לאה פחדה לפתוח את הגן, ומסתבר שבצדק".
"חשבו שישחררו אותה"
בתחילה היה נראה שלאה מתגברת על הנגיף. "חשבו שישחררו אותה כי היה נראה שהמדדים בירידה", הוא מספר, "אבל אז הנגיף התגבר והיא נפטרה".
בהלוויה סיפר אלי על רעייתו: "היא היתה אישה גדולה מהחיים - כל מה שהיא נגעה בו הפך להיות זהב. השבוע פגשתי אישה שסיפרה שבתה עד היום 'רוצה ללכת לגן לאה'. היא כל כך אהבה ילדים. מייד אחרי ההלוויה אמרתי לבנים שלנו שאנחנו צריכים להתמודד, לא להישבר, אבל ברור שזה קשה. אתה שומע על קורונה, שאנשים מתים, אבל כל אחד אומר שלי זה לא יקרה".
חנן גרינווד
"לא יודעת איך אסתדר, לא יודעת כיצד אאכיל את הילדים"
רומן וייסטרוב ז"ל, קריית גת | בן 37 במותו"לא הספקנו, פשוט לא הספקנו", אומרת לנה, אלמנתו של רומן וייסטרוב בן ה־37 מקריית גת, שנפטר בערב פורים בעקבות סיבוכי נגיף הקורונה. לנה מספרת על בעלה, על הסיבה למה לא הספיקו להתחסן ועל איך ממשיכים מכאן. מאחורי כל נפטר יש סיפור מצער, אך את צירוף המקרים הזה לא היה ניתן לחזות.
"היתה לי אבחנה לא מעודדת במהלך ההיריון, הייתי צריכה לקבל את החיסון האחרון לטיפול בסרטן צוואר הרחם לאחר הלידה", היא מספרת, "רצינו לאחר מכן ללכת יחד להתחסן נגד קורונה. הוא לא רצה ללכת בלעדיי, היה צריך לחכות שבועיים - כי אסור לעשות כפל חיסונים. לא הספקנו, פשוט לא הספקנו".
היא מוסיפה כי "במהלך ההיריון הייתי צריכה לעבור את הטיפולים שלי. למרות הסיכון, הצלחנו לשמור על הילד. לפני שנה קיבלתי את האבחנה המפחידה - שלב אחד לפני סרטן צוואר הרחם. התחלתי טיפולים והסירו לי את החלק הטרום־סרטני. חיכינו את השבועיים הנדרשים אחרי הלידה והחיסון, ואז קרה הסיפור עם הקורונה".
"היה בריא ומעולם לא התלונן"
התסמינים הופיעו אצל לנה, אך עם הזמן מצבה השתפר. מנגד, רומן קיבל בפתאומיות קוצר נשימה. "הזמנתי לו אמבולנס", מספרת לנה, "הוא קיבל חמצן ונסע לבית החולים ב־12:00, בערך שלוש שעות אחרי הוא נפטר. הרופאים אמרו שהוא עבר את כל הבדיקות, הסתדר בכוחות עצמו, ללא חמצן, הכל היה תקין, ואז ליבו עצר. רומן היה בריא לחלוטין ומעולם לא התלונן. משום שאין נתיחה לאחר המוות למתים מקורונה, קיבלנו שלוש אבחנות: קורונה, לב, חוסר חמצן".
כעת, המשפחה נמצאת במצב קשה. בגיל 37 לנה נותרה אלמנה ומגדלת שלושה ילדים - גאורגי בן ה־15, דיאנה בת ה־12 ודניאל שזה עתה נולד.
"לא הספקנו לקנות בית, איבדנו הכל", מסכמת לנה, "לא יודעת איך אסתדר, לא יודעת איך אאכיל אותם. תמיד עבדנו, היינו שמחים מהמעט שהיה, לא היינו צריכים עזרה. עדיין לא התאוששתי מהלידה, הילד בן חמישה שבועות. הכל קרה בן־רגע".
איליה יגורוב
"קורע לב לאבד ככה ילד"
ריאן קבלאן ז"ל, בית ג'אן | בן 31 במותו
במשך מחצית מחייו הקצרים כל כך, ריאן קבלאן (31) מבית ג'אן התמודד עם האבל הכבד שנפל עליו עם מות אביו בתאונת טרקטור ב־2006. ריאן היה הבן הבכור היחיד במשפחת קבלאן ואחריו נולדו חמש אחיות. הוא נולד עם סוכרת נעורים קשה אבל שיתף פעולה עם הטיפולים - וניהל אורח חיים שגרתי לחלוטין. אלא שמותו של אביו הביא להידרדרות קשה במצבו הבריאותי ולא פעם חייו היו בסכנה.
"איך שאבא נפטר הוא זלזל בבריאות שלו, שהלכה והידרדרה. הוא התעוור, עבר שישה ניתוחים בכף הרגל וחטף אירוע מוחי", מספרת אחותו דיאנה קבלאן. "באחת הפעמים הוא היה מאושפז במשך חצי שנה בבית חולים כשהוא מורדם ומונשם. כשהוא החלים, הרופאים לא האמינו. הגדירו אותו כנס רפואי".
לא ברור כיצד נדבק, אבל המשפחה מעריכה כי זה קרה כאשר סבתם ביקרה בביתם מבלי שידעה כי היא עצמה נדבקה בנגיף. "גם אחותי היתה במצב קשה מאוד, אבל היא התגברה, ואז לקחתי את אמא לבקר אותו", מוסיפה דיאנה. "כשהגענו לבית החולים אמרו לנו שעושים החייאה למישהו, אבל רק אחר כך התברר לנו שזה הוא".
"כולם היו קשורים אליו", אומר דודו ביאן קבלאן, שהיה גם ראש המועצה המקומית בית ג'אן. "קשה מאוד לאבד ככה ילד. זה קורע את הלב, אבל ככה קבע הגורל".
עדי חשמונאי
"לאחר שהוא פקח עיניים וזיהה את הסובבים, חלה הידרדרות"
יעקב אוראל אטיאס ז"ל, ירושלים | בן 42 במותויעקב אוראל אטיאס, תושב בית שמש שלא סבל ממחלות רקע, נדבק בקורונה והלך לעולמו בחודש שעבר כשהוא בן 42 בלבד.
אטיאס, שהיה אדם אהוב, נעים הליכות ומאיר פנים, הותיר אחריו שלוש בנות יתומות וגם את אלמנתו יוכבד, הנמצאת בחודשי ההיריון הראשונים שלה. נחמה אטיאס שרבאני, אחותו של יעקב, סיפרה ביגון עמוק על אחיה הבכור שנפטר מהנגיף הקטלני, ויצאה בקריאה לציבור למהר ולהתחסן. "זו טרגדיה קשה מאוד, אבידה גדולה", אמרה נחמה, "אלוקים נותן לנו מכות קשות ולוקח לנו את האנשים הכי טובים בשביל שנתעורר, ניקח את המתנה שלו, נבחר בחיים ונלך להתחסן".
לדבריה, "יעקב אחי היה אדם חסון, גבוה, בריא, ללא מחלות רקע כלשהן. הוא נזהר מאוד מקורונה, אבל נדבק מאשתו. היא עברה את הקורונה בלי שום בעיה לה ולעובר. יעקב טיפל באשתו, נדבק בקורונה, והתחילה לו חולשה. הילדות דאגו לו מאוד וטיפלו בו. הוא איבד את חוש הריח והטעם וגם את התיאבון והיה אפאטי. הוא פונה לאסף הרופא ביום שישי וכעבור יומיים הרדימו אותו בגלל שהריאות הידרדרו. במשך שבועיים הוא היה מורדם ומונשם ואז התחילו להוריד את ההרדמה. הוא פקח עיניים וזיהה את הסובבים. בשבת חלה הידרדרות במצבו והוא נפטר מקריש דם ודום לב כתוצאה מהקורונה".
"לעילוי נשמתו, תתחסנו היום"
נחמה מתארת את אחיה היקר, שהשאיר עם לכתו חלל ענק: "יעקב היה אוהב שלום, אוהב אדם מכל המגזרים, טוב לב, ידען גדול. מלאך אמיתי, שגידל את הבנות למופת. אוהב תורה ובעל אישיות מיוחדת. ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. לעילוי נשמתו של יעקב אחי, לכו תצילו את החיים שלכם ושל יקיריכם. לכו היום להתחסן".
יורי ילון
