לאחר התקיפה בסורוקה: הצוות הרפואי הפגין

בעקבות התקיפה של אח ושני רופאים, הצוותים בביה"ח זועמים • "התחושות קשות, אנחנו עם פוסט טראומה" • "ישנה תחושה שאלימות זו שיטה שאפשר להשתמש בה"

הפגנת הצוות הרפואי היום // צילום: דודו גרינשפן // הפגנת הצוות הרפואי היום

הצוות הרפואי של בית החולים סורוקה בבאר שבע הפגין היום (רביעי) בעקבות אירועי אמש, במהלכם הותקף הצוות על ידי אב בן 40, תושב באר שבע לאחר שלא היה מרוצה מאופי הטיפול בבתו. לאחר האירוע החשוד נעצר ויובא היום בפני שופט בחשד לתקיפת עובד ציבור.

על פי המפגינים, לצוות הרפואי נמאס מאירועים מהסוג הזה, והם אומרים "די לאלימות!" הבוקר, בעקבות ההפגנה, בית החולים עבר למתכונת חירום, והצוותים, כאמור, יצאו למחות במדשאה המרכזית.

הפגנת הצוות הרפואי היום // צילום: דודו גרינשפן
הפגנת הצוות הרפואי היום // צילום: דודו גרינשפן

איילת נחום, מנהלת מחלקת הסיעוד של חטיבת הילדים במרכז הרפואי,סיפרה ל"ישראל היום" כי "היום למחרת התקיפה הוא יום עם תחושות מאוד מאוד קשות של הצוותים, אנחנו מתקשים בעבודה, אנחנו מביאים את זה לפתחנו ולא מבינים איפה אנחנו לא בסדר סביב כל המעגל הזה. אני ממש קוראת לכל מי שמקשיב, קורא, שומע, בדרכו שלו וביחד כקבוצה, כאוכלוסייה - פשוט לא להסכים לתופעה הזו". 

לדבריה, "לצערי הרב האירוע המזעזע והמצער מאוד קרה אתמול ביחידה לטיפול נמרץ ילדים. היחידה נותנת מענה לתושבי וילדי הנגב, יחידה משמעותית, וזה הגיע משום מקום ללא שום רקע מוקדם. הילדה וההורים בכלל לא שייכים לטיפול נמרץ ילדים, האבא נכנס בסערה ואת הרופאה הראשונה שנקראה לדרכו הוא למעשה חנק בשתי ידיים, בעוד שאח ניסה להפריד. גם האח חווה אלימות קיצונית תוך כדי שהוא עף מהמקום, וניסיונות חוזרים להפריד ביניהם לא צלחו.

"כאשר מנהל היחידה הגיע, גם הוא נתקל באלימות מאוד מאוד קשה כולל אגרופים, מה שהשאיר אותנו כצוותים רפואיים וסיעודיים חסרי אונים, המומים, הלומים, לא ידענו איך ומה לעשות. אני חושבת שצריך למגר ולקעקע את התופעה בכל הדרכים והצורות הקשות ביותר, על מנת שהאוכלוסייה בכלל תבין שאנחנו, כצוותים רפואיים, לא נסבול שום אלימות - מילולית, פיזית, ונפשית", הוסיפה נחום.

הפגנת הצוות הרפואי היום // צילום: דודו גרינשפן
הפגנת הצוות הרפואי היום // צילום: דודו גרינשפן

במדשאת בית החולים בלב ההפגנה הסתובב בדאגה מוחמד אלקרנאוי, אח, אחד מהנציגים בוועד העובדים. גם הוא אוחז בתחושות דומות: "זה ממש אסון עבורנו, אנחנו נמצאים בלחץ תמידי. אנחנו באים לבית חולים כבר בלחץ, באים לעזור, לתת יד לאנשים. לכולנו יש ילדים ומשפחות בבית, כולנו צריכים לחזור לראות את הילדים ואת המשפחות. אי אפשר לבוא לבתי חולים ולקבל מכות מאנשים, גם לא לקבל יחס אנושי מהמשפחות. אנו נותנים טיפול לכולם מבלי להבדיל בין עדות, אנשים, משפחה או אזור מגורים. אנחנו באים לתת יד, לתת טיפול כמו שצריך לאנשים. די לאלימות! די לאלימות! די לאלימות!". 

אתי גדג', אחות אחראית בטיפול נמרץ ילדים סורוקה: "אתמול ביחידה לטיפול נמרץ ילדים חווינו אירוע קשה, מזעזע וחריג בנוף. אב תקף צוות רפואי על לא עוול בכפם, בצורה מאוד מאוד תקיפה, חריגה, וניסה בכל כוחו לתקוף שני רופאים ואח מצוות היחידה עד להגעה של צוותים ביטחוניים שניסו לעצור אותו.

"לשמחתנו, האב נעצר, ולשמחתנו העוד יותר גדולה לא נגרם נזק רפואי לצוותים שנפגעו, מלבד נזק נפשי. אני מניחה שזה עוד ילווה את הצוות שנפגע וחווה את זה והיה בשטח. התחושות הן קשות, לא מפסיקים לחשוב על זה, עוד לא עברנו את זה. אני במקצועי בתפקיד מעל 20 שנה, מנהלת הסיעוד ביחידה, ולא חוויתי אירוע כזה מעולם, זה האירוע הראשון וכולי תקווה שזה יהיה האירוע האחרון".

יור ועד עובדי הרופאים ד''ר דוד צייגר // צילום: דודו גרינשפן
יור ועד עובדי הרופאים ד''ר דוד צייגר // צילום: דודו גרינשפן

לאחר סיום ההפגנה, ובמבט לעתיד, ד"ר דוד צייגר יו"ר ועד רופאים בבית החולים שיתף את "ישראל היום" בתחושותיו: "הנושא של הצעד הבא הוא נושא לא פשוט, כל מערכת הבריאות במדינת ישראל מתחבטים בשאלה איך למנוע את האלימות הזאת? לצערנו המדינה לא עושה מספיק. הדרך למנוע את זה היא לגרום להרתעה, לא ניתן לשים מאבטח בכל פינה, שוטר בכל פינה, זה לא יזיק אם יהיה מספיק אנשי ביטחון ושמירה במקומות רגישים, זו אחת השיטות. אבל ההרתעה היא נקודת המפתח, ואין ענישה.

זה לא הנושא היחיד במדינה בו אין ענישה נגד אלימות. אבל עצם ההקלה באירועי אלימות בעצם גורם לתחושה שאלימות זו שיטה שאפשר להשתמש בה במדינת ישראל. והמדינה צריכה להגיע למצב שהיא לא יכולה לאפשר יותר אלימות כדרך פעולה, כדרך שבה פותרים בעיה. וההרתעה העיקרית היא ענישה, לגרום לסוג של חינוך בדרך מסוימת שבה אנשים יפנימו שאלימות איננה השיטה שבה ניתן לפתור עימותים במדינת ישראל, לא בדרך אלימה".

על אירוע האלימות עצמו, כבר העלה צייגר את אופן הפעולה המחושב לפרטים להארכתו: "תראה, אתה צריך גם להבין מה שקרה פה, אתה יודע מה המרחק בין ה-MRI לטיפול נמרץ? כמה מטרים. יותר מ-110 מטר, זאת אומרת בן אדם החליט בעמדת ה-MRI ועד הטיפול נמרץ , זו לא החלטה של הרגע, זה לא שהוא התעצבן פתאום, וזרק חתיכת נייר ואמר 'עלו לי העצבים לא הצלחתי להשתלט על עצמי'. זאת לא הסיטואציה במקרה זה. זה כל כך מסוכן, זה בן אדם שהולך מאזור ה-MRI הוא אפילו לא יודע איפה הטיפול נמרץ ילדים, זה הליך מסוכן ביותר. אני לא רוצה לתת לזה הגדרות משפטיות - מה הייתה הכוונה, אבל זה בעצם בן אדם שבכוונת תחילה ותכנון הלך לבצע אירוע אלימות.

"מה זה אומר אלים? זאת אומרת שמבחינתו זו הדרך שלו לפתור - אלימות, יש לו איזשהו ויכוח עם מערכת הבריאות, הוא הולך ומבצע אירוע אלימות שחלילה יכול היה להיגמר בפגיעה רצינית גופנית. הנפש, שלא נדבר על הנפש, הרופאה הזו לא תשכח את מה שעשו לה. היא לא תשכח. כל פעם זה יעלה לה, גם אם היא חזקה והיא תעבוד, הפוסט טראומה תישאר.

"בוא נראה את המערכת מצליחה להחזיק אותו במעצר עד סוף תהליכים, בוא נתחיל מזה, שאיש כזה לא משתחרר בערבות, כי הוא מסוכן. לא כענישה, אלא כי הוא מסוכן. בוא נראה שיוגש נגדו כתב אישום בהליך מקוצר. בוא נראה שתוך עשרה ימים צריכים להגיש כתב אישום ולא בעוד שלוש שנים כשכבר שכחו מה קרה. אולי יגרום לאנשים לחשוב פעמיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר