"המלצה לא מבוססת" מול "צריך לקבל החלטות בתנאי אי-ודאות": מחלוקת בקרב אנשי המקצוע בסוגיית החיסון הרביעי

החלטת צוות הטיפול במגפות (צט"מ) מאמש (שלישי) להמליץ על מתן מנה רביעית לבני 60 ומעלה, מדוכאי חיסון ואנשי צוות רפואי התקבלה במחלוקת בקהילה המקצועית. בעיקר משום העדר נימוקים להחלטה.

לחברי הוועדה הוצגו נתונים שהוכנו על ידי פרופ' רון מילוא ממכון וייצמן שמראים על דעיכה ברמת הנוגדנים לאחר מספר חודשים ממנת הבוסטר והוצג כי מספר הנדבקים שהם מחוסני "בוסטר ותיקים" עלה פי שלושה, ארבע חודשים לאחר החיסון. נתון שמעיד על ירידה בהגנה מהדבקות אך לא הוצג מידע האם יש חשש שהגנת הבוסטר מפני מחלה קשה דועכת גם היא.

כמו כן, בגלל שהעולם כולו נמצא בשלבים ראשונים של התפרצות האומיקרון, אין עדיין נתונים שיכולים להעיד האם מנת חיסון רביעית תגן מפני הוריאנט. ההחלטה התקבלה ברוב של 80%. כמו כן, הוחלט להמליץ על קבלת המנה הרביעית ולא רק לאפשר זאת. גורמים שהיו בדיון אמרו כי צוין במפורש שכרגע אין להחלטה השלכות על תוקף התו הירוק.

"שמעתי על החלטת הצט"מ לחסן חיסון רביעי את מערכת הרפואה, בני 60 ומעלה ומדוכאי חיסון. לדעתי ההחלטה לא מבוססת מדעית ורפואית ולו הייתי מצביע הייתי מתנגד לה. זה שהובלנו בחיסון שלישי לא אומר שצריך חיסון רביעי ללא בסיס מדעי. דעיכת נוגדנים היא מצב טבעי וזיכרון חיסוני קיים ברוב האנשים", אומר פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקה פנימית ומחלקת קורונה בהדסה.

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית מסויג גם הוא מההמלצה: "מובן הרצון לאפשר לאנשים בסיכון גבוה לתחלואה קשה ותמותה (למשל מעל גיל 60) להגן על עצמם טוב יותר בעזרת חיסון רביעי, גם בהיעדר ביסוס מדעי מוצק. קשה יותר להצדיק המלצה כרגע על מנה רביעית לעובדי בריאות, עדיף לחכות למידע נוסף. גם במגפה, עדיף לקבל החלטות בצורה שקולה ולא נמהרת".

אדוה לוטן יו"ר עמותת "מדעת" החברה בוועדה המייעצת לחיסוני הקורונה אמרה לאחר הדיון: "אנחנו בסיטואציה שבה צריך לקבל החלטות בתנאים של אי וודאות גבוהה, אבל באירוע שלא משאיר זמן להתלבטויות. בדיון צוין שהמטרה כעת היא לבחון האם יש כלים שיאפשרו מתן הגנה נוספת לאוכלוסייה הפגיעה במיוחד, בנקודת הזמן הנוכחית של גל האומיקרון".

על העדויות שהוצגו לפני הוועדה אמרה: "רואים ירידה ברמת ההגנה של החיסון מפני הדבקה באומיקרון, אבל עדיין יש הגנה. רואים גם ירידה ברמות הגנה מהדבקות אצל מקבלי מנה 3. בשני המקרים אי אפשר לחכות למידע על הגנה מתחלואה. מול זה, נתוני בטיחות גבוהים ולכן סיכון במתן מנה 4 הוא נמוך".

לוטן הוסיפה: "מצד אחד, הערכה שהבוסטר ישפר הגנה לאוכלוסייה הרלוונטית וסיכון נמוך לפרט ומצד שני, סיכון גבוה מאומיקרון שעשוי להתברר כגבוה עוד יותר. בראייה של ניהול סיכונים, משתתפים רבים אימצו את ההחלטה להמליץ על מנה 4 למבוגרים, מדוכאי חיסון ועובדי מערכת הבריאות, כדי לשפר את המוגנות שלהם".

לוטן ציינה את העדר ההסברה לציבור של ההחלטות "אחד הדברים שנאמרו אתמול בישיבה היה שחשוב מאוד לתקשר את ההחלטות בצורה נכונה, עם כל המידע שהוביל להחלטות האלו. תקשור כזה הוא חיוני לכך שהציבור ואנשי המקצוע יבינו את הרקע להחלטה. זה לא נעשה. במקום זה, יצאה הודעה לאקונית ומתומצתת שהשיגה את ההיפך הגמור. מה שיצא בפועל גורם יותר נזק מתועלת".

חבר הצוות לטיפול בנגיפות פרופ' אורן צמחוני, מנהל המחלקה למחלות זיהומיות בקפלן: "ההחלטה שהתקבלה בנסיבות שיש ועל סמך הנתונים שיש היא מוצדקת. שוכנענו שיש דעיכה של החיסוניות לאחר המנה השלישית. ישנה ירידה פי שלושה מפני הידבקות בחלוף 4 חודשים מהבוסטר.

על בסיס אובדן החיסוניות והאיום המסתמן אין לנו ברמת ניהול סיכונים צעד יותר טוב מאשר זריקה רביעית, משום שעל סמך מה שלמדנו עד כה בוסטר טרי מגן יותר טוב מבוסטר ישן. זו המלצה על חיסון רביעי אך זה לא מחייב. ההחלטה על הזריקה השלישית לא היתה על בסיס יותר מידע מזה וזו היתה הצלחה פנומנלית".

פרופ' צחי גרוסמן יו"ר האיגוד לרפואת ילדים וחבר הצוות לטיפול במגיפות: "הוצגו נתונים שהראו שבוסטר טרי מקנה הגנה טובה יותר מבוסטר ותיק. ושיש דעיכה אחרי מנה שלישית של החיסוניות. אך היא לא באותה עוצמה כמו אחרי זו של שתי מנות. 

וחשבנו שיש מקום לומר שמנה רביעית במיוחד בחיסון אוכלוסיות רגישות מעלה את רמת המוגנות נגד דלתא וייתכן שנגד אומיקרון. אלו אוכלוסיות שלא היינו רוצים אצלם תחלואה קשה באופן אבסולוטי".

עוד ציין: "אם בהמשך יתברר שהגל יהיה קשה כמו הדלתא- אולי יורידו את גילאי הבוסטר. כשמחברים את כל הנתונים אנחנו מדברים על מנה רביעית שיש בה יתרון ולא מזהים בה חיסרון. החברים החליטו להמליץ על החיסון, אך הוועדה אמרה שאנחנו לא רוצים לקשור את ההמלצה הזו בתו ירוק".