חוקרים באוניברסיטה העברית: "התקדמות משמעותית במציאת תרופה ישראלית נגד הקורונה"

המחקרים מצאו חומרים, המאושרים כבר לשימוש בבני אדם, המעכבים את היכולת של הנגיף להיתפס בגוף • פרופ' שי ארקין: "אם נסתמך על ערוץ אחד - ערוץ החיסונים, אנחנו עלולים להיות במצב שיופיעו וריאנטים חדשים שיכו אותנו"

הייתי שמח לדעת הכל כמוהם! מדענים במעבדה, ארכיון , צילום: GettyImages

המלחמה בקורונה: באוניברסיטה העברית בירושלים נרשמה התקדמות משמעותית במציאת תרופה נגד נגיף הקורונה.

שתי עבודות מחקר חדשות, שהתבצעו על ידי פרופסור שי ארקין, מהמחלקה לכימיה ביולוגית, ועוסקות במציאת תרופות נגד נגיפים – ביניהם הקורונה, התפרסמו במגזינים מדעיים בינלאומיים:  Pharmaceuticals ו-Viruses.

המחקרים התמקדו בתעלות יונים, מבנה עשוי חלבונים בגוף, המהוות מרכיב חיוני במסלול ההדבקה. דרך חלבון ה-E וחלבון 3a, ניתן לבדוק אילו חומרים המאושרים כבר לשימוש בבני אדם, מעכבים את היכולת של הנגיף להיתפס בגוף - כאשר ככל שיימצאו מעכבים, כך יגדל הסיכוי למציאת תרופה נגד הקורונה.

במחקר הראשון נמצאו שני מעכבים: גליקלאזיד (תרופה המשמשת לטיפול בסוכרת) וממנטין (תרופה לטיפול במחלת האלצהיימר). במחקר השני נמצאו קרוב ל-10 מעכבים.

כאמור, מאחר שכל המעכבים החדשים שנמצאו מאושרים לשימוש בבני אדם, יש ציפייה שהמחקרים יבשילו לכדי מציאת תרופה.

יש לציין כי שני החלבונים שבהם התמקדו המחקרים מצויים בווריאנטים החדשים. לפיכך ניתן לשער שכל המעכבים שהתגלו יהיו רלוונטיים לווריאנטים שמתפרצים באופן תדיר. כמו כן, בעוד החיסון עובד נגד המרכיב בנגיף שמשתנה בצורה תדירה ביותר, החלבונים שאותם חקרו משתנים באופן הנמוך ביותר, ולכן יש תקווה שהם יגיבו טוב יותר מהחיסונים.

"החסם הגדול שהיה – אי זמינות של מעבדה לבדיקת החומרים באופן ישיר על נגיף הקורונה – הוסר. כיום אנחנו מסוגלים לחקור בצורה יותר טובה ולעבוד בקצב מהיר. דברים שחשבנו עליהם לפני שנה לגבי הנגיף יכולים להתברר כיום בקלות", מבהיר פרופ' ארקין, אך ממשיך להזהיר: "התחושה הכללית בארץ ובעולם היא שאם יש חיסונים, אין סיבה להמשיך לעבוד על הנגיף כי מצאנו פתרון. לצערנו, אם נסתמך על ערוץ אחד, ערוץ החיסונים, אנחנו עלולים להיות במצב שיופיעו וריאנטים חדשים שיכו אותנו שוק על ירך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר