יותר רופאים, יותר שנות חיים: הפערים בין המרכז לדרום

שר הבריאות ניצן הורוביץ השתתף בכנס "הנגב במרכז" שנערך אתמול (שני) באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע ושמטרתו הייתה לנהל דיון פתוח על הבעיות הקיימות באזור הנגב, ביניהן גם הבעיה הידועה במערכת הבריאות. הוא הבטיח לפעול ולהקטין את הפערים וטען כי "השאיפה לצמצום פערים והנגשת השירות לכל מי שזקוק לו, בכבוד, במסירות, ובכל חלקי הארץ, היא המטרה המתמדת של מערכת בריאות ציבורית בריאה. זאת המחויבות שלי כשר הבריאות".

עוד הוסיף שר הבריאות ש"כולנו מכירים היטב את הפערים בבריאות - בין מגזרים שונים בחברה, ובין מרכז ופריפריה. הפערים האלו לא הולכים ומצטמצמים – להפך...וזה מצב בלתי נסבל". נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ, שהשתתף גם הוא בכנס, אמר כי "זה אינו סוד שמערכת הבריאות בדרום סובלת ממחסור ברופאות ורופאים ובכוח אדם בכל מקצועות הבריאות. לדוגמה, באזור המרכז יש פי 2.5 רופאים ביחס לכמות האוכלוסייה לעומת אזור הדרום".

לפי הנתונים שהוצגו ניתן להבין עד כמה הפערים משמעותיים; תוחלת החיים במחוזות ירושלים והמרכז גבוהה בכ-2-4 שנים מתוחלת החיים בדרום. כך גם שיעור המיטות בבתי החולים – הגבוה ביותר נמצא במחוזות חיפה ותל-אביב ואילו השיעור הנמוך ביותר הוא במחוז דרום.

עוד נתון עגום שהוצג הוא מספר אנשי המקצוע - מספר הרופאות והרופאים על כל אלף נפש עומד בתל אביב על 5.5 רופאים ובדרום - 2.1 רופאים בלבד לכל אלף נפש. סורוקה הוא בית החולים היחיד בנגב והוא השלישי בגודלו בארץ, עם 1,150 מיטות - 1.65 מיטות לכל מאה אלף תושבים לעומת 2 מיטות בתל אביב. 

לפי דבריו של רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, הבעיה המרכזית בנגב היא הזנחה של שנים: "מדינת ישראל פוגעת באופן גס בזכויות האזרח של תושבי ותושבות הנגב ופוגעת בבריאותם לאורך השנים וזה לא אני אמרתי. תסתכלו על דו"ח מבקר המדינה, עוד דו"ח ועוד דו"ח, ועוד עשור ועוד עשור ואף אחד לא מתעורר. מדובר בחיים שלנו, בבריאות שלנו".

מבין הדוגמאות השונות למצב העגום, הביא דנילוביץ' את המאבק להקמת בית החולים השני בנגב (שאמור לקום בשנים הקרובות) כהמחשה לבעיה המרכזית - כסף: "אנחנו יצאנו במחולות, אמרנו סוף סוף מדינת ישראל הכירה בחשיבות הדבר. התחלנו תהליך, אני לא אשכח את הישיבה הראשונה במשרד הבריאות, היה שם בכיר באוצר בן 26. אחרי שסיימנו עם טענותינו, הוא ביקש להגיד כמה דברים, עם תנועות כאלה של 'לא יקרה' ו'לא כלכלי'. אמרתי לו שגם להקים את באר שבע, דימונה, ירוחם, מצפה, תל שבע, שגב שלום ורהט לא היה כלכלי למדינת ישראל. אזרחים זה דבר לא כלכלי כי הם תמיד רוצים. רוצים בריאות, תרבות, חינוך, והם רוצים ורוצים – לכן אזרחים זה לא כלכלי. אמרתי לו שאני מודה לאלוהים על זה שהוא לא היה בתקופת בן גוריון, כי עם יועצים כמוהו, הוא לא היה מקים מדינה".

דנילוביץ' המשיך ודיבר גם על הנושא שמשך את עיקר תשומת הלב בכנס - הכשרת הרופאים בדרום: "זה ממשיך במועצה להשכלה גבוהה, שמגלה אטימות מוחלטת. הם לא מבינים שהמציאות השתנתה. לאורך שנים מדברים על מחסור בכוח רפואי ומחסור בסיעוד, אך אנחנו רואים שאנשים יוצאים החוצה ללמוד וכשהם חוזרים, לא כולם מוכשרים לרפואה בסופו של דבר, וזה כי הם לא לומדים ברמה גבוהה. אני אזרח פשוט ואני מנסה להבין מה הבעיה להוסיף תקנים בבן גוריון ובעוד פקולטות בארץ. יש צורך לעוד תקנים ועוד סטודנטים, זה הבריאות שלנו והחיים שלנו. מי קבע שהחיים זה 120 סטודנטים בשנה? אולי 237, מי קבע?"

בעיה נוספת שממנה פוחדים המומחים הוא הקרב העתידי בין בתי החולים, סורוקה מול בית החולים החדש שעתיד לקום, על רופאים. הם מביאים כדוגמה את פתיחת בית החולים "אסותא" באשדוד שבעקבותיו הייתה "בריחת מוחות" ל"בריזלי'' שבאשקלון. ד״ר שלומי קודש, מנהל סורוקה, הרחיב והסביר שאחת הבעיות היא סטודנטים מהמרכז שבסיום לימודיהם חוזרים חזרה ולא נשארים בדרום: "יש לנו צוות מצוין ומוביל, אולם המחסור ברופאים, משפיע יותר ויותר על יכולת הבחירה שלנו ושל המתמחים – מתמחים שהם אבן הבניה הראשונה של מערכת הרפואה העתידית. אלף רופאים שחסרים לנו, משפיעים בהחלטה ובמבחר שיש לנו של מתמחים בתום הלימודים להישאר בנגב"

את זה ראה קודש, לדבריו, מהשטח: "סוד הצלחתו של הצוות הרפואי המצוין של סורוקה הוא המחויבות יוצאת הדופן לאזור ומתוך האזור. בנוסף, יש די שדות קליניים בדרום להכשיר רופאים שיישארו בדרום. תנו לנו לנצל אותם למשימה הלאומית שלנו – של סורוקה ושל שאר השותפים ליום החשוב הזה – תנו לנו להכשיר רופאים לדרום – ולא לתכניות של סטודנטים מחו"ל, וכן, גם לא להכשרת רופאים לאזורים אחרים בארץ שרוויים ברופאים".