ישראל מתגייסת למען מקדוניה: לאחר שנרשמו 59 הרוגים וכ-150 פצועים בשריפה במועדון הלילה במקדוניה לפני מספר ימים, משלחת ישראלית רשמית מטעם משרד הבריאות בת 11 נציגים מבית החולים "הדסה" טסה למקדוניה כדי להעניק לה סיוע רפואי.
במסגרת המשלחת הישראלית הרשמית למקדוניה משתתפים ד״ר סתיו סרנה כאהן, מנהל יחידת הכוויות מהמחלקה לכירורגיה פלסטית בהדסה וד״ר יובל מרוז, מרדים בכיר בהדסה.
משתתף נוסף במשלחת הוא ד״ר סרנה כאהן, העוסק בשגרה בטיפול בכויות בדרגות שונות במסגרת יחידת הכויות בהדסה, אשר מטפל במסגרת מלחמת ״חרבות ברזל״ בפצועי המלחמה הרבים אשר חוו פגיעות המשלבות כויות בדרגה חמורה ובצלקות. במרפאת צלקות שלו במרכז השיקום ע״ש גנדל בהדסה הר הצופים, הוא פוגש חיילים רבים כשהטיפול בהם הוא ארוך טווח ומצריך ניתוחים בכירורגיה פלסטית, ריפוי בעיסוק וטיפולים בלייזר בצלקות.
ד״ר סרנה כאהן תיאר את קורותיהם של משתתפי המשלחת במקדוניה הצפונית, ותיעד ברישומים אישיים את חווית השליחות המקצועית:
יום ראשון לנסיעה
עדכון יומי: לפנות בוקר יצאתי עם משלחת קטנה מטעם משרד הבריאות לסייע לצפון מקדוניה. 48 שעות לפני יציאתנו התרחשה שריפה במועדון לילה בעיר בעת הופעה של זמר מקומי מפורסם. בשריפה נהרגו 59 איש, ומעל מאה פצועי כוויות בדרגות חומרה שונות פונו לבתי החולים. למדינה הקטנה הזו, זהו האסון הגדול ביותר שפקד אותם.
בתיאום בין המדינות הוחלט לשלוח סיוע של צוות מטפל, והתבקשתי על ידי משרד הבריאות להשתתף במשלחת הישראלית. יצאנו צוות קטן של תשעה אנשי מקצוע, ממספר בתי חולים. הדסה, רמבם, סורוקה ושערי צדק. היום עשינו מיפוי חלקי של הפצועים בבתי החולים השונים ומחר נתחיל באופן יותר מעשי להעריך רפואית ולטפל בהם. המשלחת צפויה לשהות מספר ימים במקדוניה הצפונית, לסייע ולייעץ בטיפול.
יום שני לנסיעה
עידכון יומי: צוות המשלחת התחלק לשלושה בתי חולים בעיר שבכל אחד מהם מטופלים פצועי כוויות ושאיפות עשן. הצוות מורכב מפלסטקאי מומחה כוויות, מרדים, איש טיפול נמרץ ואח/אחות. אני הגעתי עם מרדים משע״צ לבית חולים סנטרל שהוא הגדול בעיר, בו מטופל מספר הפצועים הגדול ביותר.
בהגיענו לבית החולים הצטרפנו לצוות המחלקה וגיליתי חבורה של אנשים חמים, אמיצים ומסורים אשר קיבלו אותנו בצורה כל כך חמה ומפרגנת שממש חיממה ופתחה את הלב. מורגש שמעריכים מאוד את הגעתנו.
את היום בילינו בעבודה איתם כתף אל כתף מישיבת הבוקר, מיפוי המטופלים במחלקות השונות, ביקור בוקר קצר ועבודה בחדר הניתוח - שם ביצענו מספר פרוצדורות בכל הפצועים המטופלים שכללו החלפות חבישות הטריות חבישות וקיבועים. הצוותים שמחו מאוד על עזרתנו המקצועית והתמיכה בקבלת החלטות.
הציוד הרב שהדסה תרמה היה חשוב מאוד ועזר מאוד להשלמת חוסרים שהיו ברמת החבישות והקיבועים. התחושה היא שיש בהחלט דרך לעזור ולהיות שותפים של הצוותים המקומיים בטיפול. דווקא בימים האלו, תחושת הגאווה היא עצומה והעובדה שכל אחד מחברי המשלחת עצר את כל פעילותו בישראל ומיהר להצטרף לסיוע במדינה אחרת, היא מבחינת כולנו ברורה מאיליה.
יום שלישי לנסיעה
עדכון יומי: גם היום הצוותים התחלקו ל-3 בתי החולים והמשכנו במעקב אחרי המטופלים שלנו, בהחלפת חבישות, טיפולי כוויות ופרוצדורות בחדר ניתוח.
לאחר יום שלם בבית החולים וחדרי ניתוח הוזמנו לביקור רשמי עם נשיאת מקדוניה. עם הגעתנו למשכן הנשיאה עברנו את כל הטקסים הרשמיים ואז ישבנו לשיחה עם הנשיאה. זכיתי להכיר אישה צנועה ואדיבה אשר סיפרה על מקורותיה וזיקתה ליהדות, ועיניה ממש נצצו כאשר הודתה לנו וראו כמה התרגשה מהמחווה ההומניטרית וההחלטה שלנו לעזוב הכל ולהגיע לעזור בעת משבר שנחשב כחמור יותר שהמדינה פה ידעה אי פעם.
כמה אופייני שעם כזה אדיב וצנוע יונהג ע"י אישה כזאת. משם נסענו למוזיאון השואה, שם עברנו סיור מקיף ולמדנו על יהודי מקדוניה והעבר המפואר והעגום שלהם. זוהי חוויה מטלטלת ומחזקת בו זמנית. יש משהו בלהבין את חוסר האונים שחוו היהודים בתקופה ההיא לעומת העוצמה של ישראל כיום, והרי משלחת כזאת זה חלק מאותה עוצמה.
