מצלמות בחדרי מטופלים: המלצות הוועדה להגנה על חסרי ישע במערכת הבריאות

הכנסת מצלמות לחדרי מטופלים בבתי החולים ובמוסדות הרווחה והקמת מאגר מידע אודות הליכי משמעת ומידע פלילי אודות עובדי מערכת הבריאות והרווחה- אלו רק חלק מהמלצות של "הוועדה בנושא מוגנות חסרי ישע וקטינים במערכות הבריאות והרווחה" שהוגשו היום לשר הבריאות.

הוועדה הוקמה בדצמבר 2021 בעקבות הרצח של ליטל יעל מלניק ז"ל בת ה-17. האח אדוארד קצ'ורה מבית החולים הפסיכיאטרי מעלה כרמל שבו אושפזה נאשם ברציחתה.

כאמור בעקבות המקרה הוקמה ועדה בראשות פרופ' שאול דולברג, במטרה להתמודד עם סוגיות רחבות הנוגעות לתופעה של פגיעה במטופלים שאינם מסוגלים להגן על עצמם.

הוועדה קבעה כי הגדרת חסר הישע בחוק עמומה, ועל כן, כל מקבל שירות במערכת הבריאות והרווחה טעון מוגנות בשעת מצוקה וכי על כל עובד במערכת הבריאות והרווחה מוטלת חובה למנוע פגיעות ולשקול אמצעים שיכולים למנוע את התופעה או למזער את הנזק.

"אנשים שלכאורה הם כשירים ועצמאיים יכולים למצוא את עצמם במצבים קשים תחת השגחת אנשי מקצוע שאמורים לתת להם שירות. פגיעות זו נובעת, בין השאר, מהדינמיקה של יחסי הכוחות הטבועה במערכות יחסים כאלה. הסביבה הטיפולית היא כזו שבה מטופלים עלולים להימנע מהטלת ספק אם פעולותיו של הגורם המטפל הן אכן לגיטימיות ונמצאות במסגרת הטיפול הנאות", נכתב "מטופלים עלולים למצוא את עצמם במצבים של פגיעות פיזית, רגשית ופסיכולוגית, ולעיתים קרובות הם תלויים במטפלים לצורכיהם הבסיסיים ביותר. תלות זו עלולה לחשוף אותם להתנהגות פוגענית או בלתי הולמת".

בסקר שערכה הוועדה בקרב 1124 עו"סים, אחים רופאים ועובדי מקצועות הבריאות במוסדות בריאות ורווחה עולה כי 33% ציינו שהם מכירים מישהו במקום העבודה שנחשף למצבים בהם היו פגיעות במטופלים.

רוב הפגיעות הן פגיעות מיניות (57%) או פגיעה בזכויות (52%), כאשר הפוגעים, בראות עיני אנשי הצוות, הם לרוב מטופלים אחרים (50% מהמקרים) או מכרים של המטופל. אמנם 70% ציינו שלפי ידיעתם המקרים טופלו, אך מהסקר עולה כי 30% מהתלונות לא טופלו באופן מלא.

אחת ההמלצות המעניינות של הועדה היא הצבת מצלמות, גם בחדרי המגורים של מטופלים, במוסדות בריאות ורווחה כדרך לאתר מקרי פגיעה והתעללות בעת התרחשותם ותחקור האירועים. תוך יידוע המטופלים ובני משפחותיהם, חקיקה מתאימה, אבטחת המידע וניטור הצילום על ידי כח אדם ייעודי.

חברי הוועדה הסתמכו בהמלצתם גם על "חוק המצלמות" בגני הילדים שהוביל לסגירה של 16 מסגרות בשל אירועי אלימות ולצילום במוסדות גריאטריים שנועד למטרה דומה."צילום המרחבים הציבוריים במסגרות וצפייה בתוצרי הצילום נחוצים לשמירה על שלום המטופלים והדיירים ואיתור פגיעה אפשרית בהם. מנגד, יש לשמור ככל הניתן על כבודם ועל פרטיותם של המטופלים, הדיירים, העובדים וכל יתר הנוכחים", צויין בהמלצות הוועדה.

עוד הוסבר כי "חובת הארגון לשמור על מוגנות המטופלים, החוסים או הדיירים גוברת על הפגיעה בפרטיותם של המטפלים, ולכן המלצת הוועדה היא שיש לאפשר שימוש במצלמות".

המלצה נוספת נוגעת לחקירת האירועים ודיווח עליהם למעסיקים: כיום במערכות הבריאות והרווחה יתכן מצב שבו עובד שפגע עובר למסגרת טיפולית אחרת שאינה מודעת לאירוע הפגיעה.

חברי הוועדה מציינים כי "היעדר ריכוז מידע פלילי ומשמעתי עדכני לגבי כלל עובדי מערכות הבריאות והרווחה מאפשר מעבר של עובדים בין מסגרות ללא בדיקת רקע מתאימה. יש לציין שמקצוע המטפל אינו מחייב רישוי או רישום".

בנוסף, כאשר מדובר במקרה שלגביו הוגשה תלונה במשטרה ונמצא בחקירה לא נעשית בדיקה על ידי גורמי המקצוע במשרדים מחשש ל "זיהום החקירה". לכן ממליצים חברי הוועדה לנקוט מדיניות של אידורי העסקה במערכות בהריאות והרווחה, לאפשר נוהל משותף שיאפשר תהליך בדיקה ראשוני בתלונות במקביל לחדיקה משטרתית.

המלצות נוספות הן להסמיך את משרד הבריאות לבחון מידע פלילי ביחס לכלל עובדי מערכת הבריאות. (כיום יש ארגונים כמו קופות או הנהלות בתי חולים שבודקים זאת בנפרד) וכן לקדם מנגנון דיווח ואיסוף מידע אוניברסלי ומתעדכן לגבי מידע פלילי, בדומה לקיים במערכת החינוך.

וכן הקים מאגר מידע מרכזי של שני המשרדים, בריאות ורווחה, שיכיל מידע ביחס להליכי משמעת, גם לגבי עובדים שאינם מועסקים במדינה, בדומה לקיים היום באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. מאגר זה יחייב ויסייע בהעברת דיווחים על הליכי משמעת בגופים השונים.

המלצות נוספות נוגעות לנושאים כמו האחדת נהלים, שילוב תוכני המוגנות בהכשרות של עובדי בריאות ורווחה, בעיקר בנושאי מניעת התעללות, הזנחה, גזענות, אפליה, הדרה ואי-שוויון. הוועדה ממליצה ששילוב תכנים אלה יהווה תנאי לקבלת רישיון מקצוע.

זאת לאחר שנמצא שיש ריבוי נהלים לעובדי בריאות ורווחה שקשורים לחשד לפגיעה ושחלקם סותרים זה את זה ווכן עלה שישנה תרבות ארגונית של הסתרה ומקרים של חוסר דיווח על מקרי פגיעה.

בנוסף הוועדה ממליצה למנות "אחראי מוגנות" בכל מסגרת שבין תפקידיו הגנה על המתלוננים, מיצוי זכויות ויצירת שיח פנים ארגוני בנושא מוגנות. במשרד הבריאות ציינו כי "משרד הבריאות ידון ויבחן את הדרכים ליישום המלצות הוועדה".

שר הבריאות ח"כ אוריאל בוסו, שקיבל את המלצות הוועדה: ״הגנה על חסרי ישע וקטינים במערכת הבריאות היא משימה מוסרית וחברתית ראשונה במעלה. אני מברך על הגשת הדו"ח של ועדת המוגנות והתרשמתי מהעבודה המקיפה והמקצועית שנעשתה בו. אנו מחויבים למנוע פגיעות במטופלים באמצעות תוכניות הדרכה והכשרה מקיפות לצוותים הרפואיים, לצד פעולות אכיפה נחושות נגד מי שפוגע באמון ובכבוד המטופלים. במקביל, נפעל להנגשת מידע למטופלים ולבני משפחותיהם על זכויותיהם, על אמצעי ההגנה העומדים לרשותם ועל המודעות לנושא, כדי להבטיח שמערכת הבריאות תהיה סביבה בטוחה, מכבדת ומגוננת לכל אדם".

ד"ר יפעת ארליך שהם, סמנכ"לית בכירה לאיכות ובטיחות במשרד הבריאות: "למערכת הבריאות חוב אתי ומוסרי עמוק כלפי חסרי ישע, המחייב אותה להבטיח את שלומם, בטיחותם וזכויותיהם. אוכלוסייה זו, נמצאת בסיכון מוגבר לפגיעות, ולכן יש חובת יתר להגן עליה. הדו"ח מציג שורה של המלצות, הכוללות תכניות מניעה, חיזוק מנגנוני הדיווח והגברת שיתוף הפעולה בין גופים מטפלים שייצרו מעטפת הגנה אפקטיבית".

פרופ׳ שאול דולברג, יו"ר הוועדה: ״הגנה על מאושפזים ודיירים היא אבן יסוד של מערכות הרפואה והרווחה. מדובר באבן יסוד שמשתרעת גם מעבר להימנעות מפגיעה פיזית גלויה, וכוללת הגנה על מטופלים לא רק מכוונה זדונית, אלא גם מפגיעה שנובעת מתרבות ארגונית ואישית שאינה מעלה חמלה ואמפתיה על נס. שינוי תרבותי לכיוון זה לא רק מבטיח שהמטופלים יטופלו באדיבות ובכבוד, אלא גם עשוי למנוע כל פגיעה רגשית או פסיכולוגית שעלולה לקרות עקב התנהגות נוקשה או חוסר רגישות".

ד"ר שגית ארבל אלון מנהלת מערך הרפואה והרופאה הראשית במשרד הרווחה והבטחון החברתי וחברת וועדה: ״מסד נתוני אירועים חריגים הינו תנאי לקידום תהליכי עבודה לקידום מוגנות מטופלים ומקבלי שירות. נדרשת הקמת מאגר בין משרדי לתיעוד עבירות שבוצעו ע"י אנשי צוות אשר מועסקים לעיתים ע"י שני המשרדים. בנוסף, יש למצוא דרך לבדיקת אירועים שהתרחשו במקביל לחקירה המשטרתית, ולהטיל סנקציות".