יוזמה שנויה במחלוקת: חמישה ח"כים דורשים פרישה מארגון הבריאות העולמי

ועדת הבריאות של הכנסת דנה הבוקר בבקשת מספר חברי כנסת להכריז על הפסקת החברות של ישראל בארגון הבריאות העולמי (WHO).

הדיון יתקיים בחלקו באופן חסוי בשל הרגישות המדינית, הביטחונית והבריאותית של הנושא, ומשום שהדיון עוסק בהיבטים הנוגעים ליחסי חוץ, שיתופי פעולה אזוריים והיערכות למצבי חירום, המחייבים דיון חסוי למניעת פגיעה באינטרסים הלאומיים של ישראל.

יוזמי הדיון, ח"כ מיכל וולדיגר, אושר שקלים, ניסים ואטורי, לימור סון הר מלך וח"כ דיסטל אטבריאן, נימקו בפנייה ליו"ר ועדת הבריאות ח"כ יונתן משריקי כי "ארגון הבריאות העולמי פועל בקביעות בגישה עוינת כנגד מדינת ישראל, תוך קידום החלטות הפוגעות בזכויותיה בזירה הבינלאומית. מדיניות הארגון נגועה פעמים רבות באנטישמיות ובאפליה ברורה כלפי ישראל, ומהווה פגיעה חמורה בלגיטימציה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית".

עוד ציינו בבקשתם כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע ביום כניסתו לתפקיד כי ארה"ב פורשת מהארגון, "תוך הבנה כי הארגון אינו משרת את האינטרסים של מדינות דמוקרטיות ואף פוגע בהן".

לדברי הח"כים "אנו סבורים כי על מדינת ישראל לנקוט בצעד דומה, במטרה לשמור על מעמדה הבינלאומי, למנוע פגיעה באינטרסים שלה, ולשלוח מסר ברור כנגד אפליה אנטישמית בכל מוסד בינלאומי". באיגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית מתריעים כי יציאת ישראל מארגון הבריאות העולמי תפגע בביטחון ובבריאות הציבור בישראל.

"ישראל נהנית רבות מחברותה בארגון הבריאות העולמי – החל מגישה למידע רפואי, שותפות במחקרים ופיתוחים ישראליים, ושת"פ בינלאומי, דרך חיזוק מעמדה הדיפלומטי ועד תמיכה רפואית בעתות חירום. פרישה מהארגון תפגע בזמינות המידע הרפואי ובבטחון המדינה, תפחית את השפעת ישראל במדיניות הבריאות העולמית, ותבודד אותה ממערכות מחקר, חיסונים, תרופות, מחקרים, ותקינה רפואית בינלאומית. לכן, שמירה על החברות ב-WHO היא אינטרס לאומי משמעותי," ציינו חברי האיגוד.

בין המתנגדים לפרישה: פרופ' דורית ניצן, מנהלת בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, לשעבר מנהלת מערך החירום של ארגון הבריאות העולמי באירופה; פרופ' מנפרד גרין, ראש התוכנית הבינלאומית לתואר שני בבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה; פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, ההסתדרות הרפואית; פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תחום מדיניות בריאות, מרכז טאוב.

עוד מציינים המומחים כי ארגון הבריאות העולמי מספק למדינות התראה מוקדמת על התפרצות מגיפות, קבלת נתונים רפואיים קריטיים, עדכונים מחקריים, פיתוח חיסונים, קבלת חומר ביולוגי ועוד.

במקרה של אסונות טבע, פגיעות טכנולוגיות (סייבר), מלחמות או אירועי חירום רפואיים, ארגון הבריאות העולמי מסייע בתיאום הסיוע ההומניטרי, כגון משלוח תרופות, ציוד רפואי והקמת בתי חולים שדה, מעבדות ומרפאות ניידות, כמו גם כלים טכנולוגיים. לישראל יש הסכמים עם ארגון הבריאות העולמי בסיוע במצבי חירום, כולל למקרים של רעידות אדמה.